• בית
  • מקורות מידע: הזכות לחינוך והזכות לבחור זרם חינוך

מקורות מידע: הזכות לחינוך והזכות לבחור זרם חינוך

חזרה לריכוז מקורות מידע

תמיד זכרו:
אתם שולחים את ילדיכם, מבחירה, למוסד חינוך ממלכתי.
לו רציתם שילדיכם יקבלו חינוך דתי הייתם שולחים אותם למוסד חינוך ממלכתי-דתי. לו הייתם מעוניינים בתגבור לימודי יהדות – הייתם מבקשים להצטרף לתכנית תל"י – תגבור לימודי יהדות – הפועלת במוסדות החינוך הממלכתיים או מצטרפים לזרם המשלב בו לומדים יחדיו תלמידים חילוניים ודתיים.
אין למוסד החינוך הממלכתי סמכות לפגוע בזכותכם וחובתכם ההורית להעניק לילדיכם חינוך על פי דרככם; בין היתר זכותכם להימנע מהקניית חינוך דתי לילדיכם.(ראו המלצה לפעולה בתחתית העמוד).

ראו בהמשך (לקראת סוף העמוד) המלצה שלנו לפנייה, כבר בתחילת השנה, למוסד החינוכי בו עתידים ללמוד ילדיכם.

הזכות לבחור זרם חינוך

"בחוק זה – "חינוך ממלכתי" פירושו – חינוך הניתן מאת המדינה על פי תכנית הלימודים, ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה, ובפיקוחו של השר או של מי שהוסמך לכך על ידיו;

"חינוך ממלכתי משלב" – חינוך ממלכתי המשלב בתכנית הלימודים שלו לימודי יהדות מוגברים, ושם דגש על עיסוק בזהות יהודית ועל חינוך לפי תכנית השלמה למוסד חינוך ממלכתי משלב;
"חינוך ממלכתי דתי" פירושו – חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם ובהם מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית;"

"מושג 'האפוטרופוסות', כפי שהוא מופיע בסעיף 15 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 כולל בתוכו את אחריות ההורים לגידולו ולהתפתחותו הגופנית והנפשית של הילד ובכלל זה לקביעת מקום הימצאו, התווית דרך חינוכו ועניינים אחרים הנוגעים לדאגה לילד. אחריות זו היא גם זכותם של ההורים כלפי ילדם.

אחריות ההורה למתן חינוך לילדיו מעוגנת בסעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, הקובע כי "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו..". מסעיף זה נובעת גם זכותם של ההורים לדאוג לחינוך ילדיהם ולבצע החלטות הקשורות לחינוכם.

חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי."

החוק מקנה להורים אפשרות לבחור בין בית ספר ממלכתי, בית ספר ממלכתי-דתי ובית ספר משלב או בית ספר מוכר שאינו רשמי
שימו לב לסעיף 25:

"…תלמיד שנרשם במוסד חינוך לפי סעיף 20 או 21, יבקר במוסד החינוך שבו נרשם; עלה מספר התלמידים שנרשמו במוסד על מכסה שנקבעה לו, לפי כללים שפורטו בתקנות, יבקרו התלמידים העודפים על המכסה, במוסד חינוך רשמי אחר שייקבע להם, על-פי אותם הכללים, ובלבד שתלמיד שנרשם במוסד חינוך ממלכתי לא ייקבע לו מוסד חינוך ממלכתי דתי, או להיפך; "

משאלת ההורים ברישום לגן הילדים

  1. (א)  בבוא אדם לרשום ילד לגן הילדים לפי תקנות אלה, ישאל הרשם את הרושם על החינוך הרצוי לו בלשון זו:

"לפי החוק אתה רשאי לרשום את הילד/ה למוסד לחינוך ממלכתי או למוסד לחינוך ממלכתי דתי. האם רושם אתה את הילד/ה לגן ילדים ממלכתי או לגן ילדים ממלכתי דתי?"

(ב)  הרשם לא יוסיף הערה כלשהיא לגבי השאלה שבתקנת משנה (א).

א. הרושם/המבקש יפרט את המגמה המבוקשת: ממלכתי; ממלכתי דתי; מוכר שאינו רשמי. הרשות תשבץ את התלמידים הזכאים לחוק לימוד חובה על פי המגמה המבוקשת.
במקרים של פתיחת גן יחיד ביישוב תיקבע המגמה לפי המספר הגדול של בקשות ההורים. כעקרון לקבוצת המיעוט יינתן מענה בנפרד, בהתאם לנהלי משרד החינוך.

נוהלי הפיכת בתי ספר ממלכתיים לבתי ספר תל"י או בתי ספר משלבים: שיתוף ובחירת ההורים תוך הבטחת אלטרנטיבה להורים שאינם מעוניינים בכך.

 

הזכות לחינוך

הוועדה לזכויות חברתיות כלכליות ותרבותיות של האו"ם קבעה ארבעה כללים העומדים בבסיס הזכות לחינוך ואשר אותם צריכה מדינה להבטיח:

זמינוּת (availability) –- הזכות למוסדות חינוך ותוכניות חינוכיות זמינים;

נגישוּת (accessibility) –הזכות לגישה שווה אל אותם מוסדות חינוך;

קבילוּת (acceptability) –הזכות לחינוך מתקבל על הדעת הן מבחינת תכניו והן מבחינת האופן שבו הוא מועבר;

מותאמוּת (adaptability) –הזכות לחינוך המותאם לצורכי התלמידים, בין היתר בהתאם לרקע החברתי והתרבותי שממנו באו 

 


המלצה

בתחילת כל שנה שילחו מכתב למנהל.ת בית הספר, רכז.ת השכבה ומחנכ.ת הכתה של ילד.תכם, או הגננת / מנהלת הגן, ובו הצהרה על אורח חייכם ובקשה לכבדו. ככל שיותר הורים ינקטו בצעד זה, שנה אחר שנה, כך תגדל ההשפעה על מוסדות החינוך לפעול באופן ראוי ומכבד.

ראו לדוגמא מכתב שכתבו הורים לילד בכתה ב' tora – parents letter

מכתב הורים

שלום רב

השנה בננו הגיע לכתה ב' ומתווסף למקצועות הלימוד שלו גם מקצוע סיפורי התורה.
כמשפחה חילונית רצינו לשתף את צוות הלימוד אודות התפיסה החינוכית בה משפחתנו נוקטת סביב נושא המורשת היהודית, הדת והאמונה בפרט.

משפחתנו הרחבה מגוונת ומכילה חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים, כאשר התא המשפחתי בו אנו מגדלים את ילדינו הינו חילוני אתאיסטי. אנו אוהבים ומכבדים את המסורת ומקיימים טקסים בעלי אופי לאומי, אך איננו מקיימים טקסים דתיים, מתפללים או מחנכים לאמונה. אנו נמנעים מטקסים המפארים את הדת ודואגים להציג נושאים אלו תוך עידוד ספקנות, ביקורתיות ושאילת שאלות נוקבות תוך תפיסה שהאדם הוא הגורם החשוב ולא אל, גזע מסוים של בני אדם או אדמה.

בהתאם למסמך זכויות ההורים לחינוך בו מצויין כי "חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי.", אני מבקשים להתחשב באורחות חיינו וערכינו ולהימנע מהקניה לילדינו חינוך, תפיסות או גישות דתיות מכל אופן וסוג.

לדוגמא: במהלך הדיונים בכתה, אין להציג את סיפור בראשית כסיפור שהתרחש, אין להציג את קיומו של האל יהוה כדמות אמיתית, נבקש להימנע מלתאר הבטחות שונות הניתנות בסיפורי התורה כבעלות ערך שאינו סיפורי וכדומה.

כמו כן אין לשים על ילדנו כיפה (גם לא בעת ביקור בבית כנסת), טלית, תפילין או כל תשמיש קדושה אחר, אין לבקש או להציע לו לברך ברכות או לאפשר לו להשתתף בתפילה בקבוצה (גם לא בשירים), אין להפריד אותו מהמגדר השני בכיתתו במהלך פעילות, אין לבקש ממנו לאכול או לא לאכול מאכלים או שילוב מאכלים מטעמים הלכתיים או לשנות את לבושו בשל טעמים אלו וכיוצא בזה.

אנו מכירים את בית הספר ואת צוות המורים, יודעים כי מדובר בבית ספר חילוני בשכונה חילונית וסומכים עליכם שתכבדו את בקשתנו בנושא זה !

חזרה לעמוד ריכוז מקורות מידע