ספטמבר, 2015

לכב' שר החינוך

מר נפתלי בנט

הנדון: החינוך הציבורי בישראל כמכשיר להעצמת הזהויות

א.נ.

שמי מיכל שליו רייכר, בת 39, אם ל-3 בנות, נשואה לנתנאל רייכר ומתגוררת בהרצליה, ישראלית-חילונית.

תפישת עולמי אינה מעוצבת כאנטיתזה לתפישה דתית-אמונית, אלא כהשקפה מוסרית מוצקה המבוססת על פלורליזם רעיוני, סקרנות ופתיחות לעולם הסובב, סבלנות וסובלנות לחלש, הטלת ספק באמיתות נחרצות ונכונות להיאבק למען מטרות ערכיות. עולמי הרוחני מבוסס בין השאר על טקסטים פילוסופים של הוגים מכל העולם, על יצירות ישראליות וזרות ומורשת תרבותית שעברה מדור לדור במשפחתנו.

ברוח זו מחנכים, בעלי ואני, את שלוש בנותינו בנות השנתיים, החמש והעשר.

קראתי בעניין רב את דבריך בישיבת ועדת החינוך שנערכה ב-24/8/15 לקראת פתיחת שנת הלימודים, ואני מצטטת מכתבות שהתפרסמו בתקשורת: "אני לא מאמין בטשטוש זהויות, אני מאמין בהעצמת הזהויות. הערכים הם מעל הכל … כל ילד במדינה צריך להכיר את המורשת שממנה הוא בא. ילד יהודי צריך לדעת מי הם אברהם ויצחק ויעקב, ודוד המלך והרמב"ם וחנה סנש וש"י עגנון ויוני נתניהו. שיפתח סידור לפני שהוא מתגייס לצבא. כל ילד צריך לפתוח סידור. כל ילד מוסלמי צריך להכיר את המורשת והתרבות שלו, וכל ילד דרוזי את המורשת שלו".

הנשיא ריבלין דיבר ב"נאום השבטים" החשוב שלו ב-7/6/2015 על ארבעת השבטים המרכיבים את החברה הישראלית: דתיים, חרדים, חילונים וערבים.

אני מסכימה עם דבריך באשר להעצמת הזהויות, המהדהדים את נאומו של הנשיא. אכן, אין מקום לטשטש הבדלים שקיימים ממילא. אך לא מצאתי בדבריך התייחסות לקיומה של זהות שאינה דתית – למשל זהותי שלי.

מאז החלה בתי הבכורה את לימודיה במערכת החינוך הממלכתית (כיום היא בכיתה ה') אני חשה כי הערכים המוקנים לה בבית הספר שונים מהותית מהערכים שלאורם אנו מחנכים אותה בבית ומהערכים אותם ספגתי אני במערכת החינוך הממלכתית בה למדתי. במערכת החינוך הממלכתית כיום ישנו גידול מתמיד בשעות המוקדשות למורשת ישראל וללימודים דתיים. הדבר בא לידי ביטוי הן במערכת החינוך הפורמלית והן בתכני העשרה הניתנים על ידי גופים חיצוניים הנכנסים "דרך הדלת האחורית".

למעשה, כיום אין לבתי כלל חשיפה לתכנים הומניסטים שאינם יהודיים והיא אינה יכולה לנהל בבית הספר דיון ביקורתי באשר לתיאוריות ערכיות ומוסריות. בבתי הספר היסודיים הממלכתיים לא מקדישים שעות ללימוד פילוסופיה או היסטוריה, דיבייטינג או אזרחות. לבתי הספר נכנסים גופים כחב"ד, בנות שירות לאומי דתיות ועוד. גופים אלה מעבירים תכנים שאינם עולים בקנה אחד עם עולם הערכים החילוני.

מבדיקה שערכתי, מצאתי שגם הלימודים בבתי הספר העל יסודיים סובלים מחסר גדול בתכנים ערכיים שקשורים במרכיבי זהות נוספים מלבד היהדות, וכן, שקיים בהם חוסר גדול בהקניית כלים שיאפשרו השתלבות תרבותית והצלחה כלכלית בעולם הגלובלי.

בתי ועמיתיה לספסל הלימודים אינם נחשפים כמעט בכלל לדיונים המאפשרים להם להטיל ספק, לשאול שאלות קשות ולחלוק על הסדר הקיים, ולהתעצב כאזרחים טובים המבינים את האחריות המוטלת עליהם – וכן את אחריותה של המדינה כלפיהם; אזרחים היודעים לתת – אך גם לדרוש.

אין ספק כי כשלים אלו משקפים חולשה של החינוך הממלכתי.

משיחות עם הורים לתלמידים במערכת החינוך הממלכתי-דתי אני למדה על מעלותיהם של בתי הספר הממלכתיים-דתיים: על התוכן הרלוונטי לילדים דתיים, על הדגש על העשרת עולמם הרוחני, על המשמעות הרבה שמהווה בית הספר בחייהם. וחשוב מכך: בתי הספר הממלכתיים-דתיים אינם מתיימרים לערער את תפישת עולמם של התלמידים, ואינם חושפים אותם – בכוונת מכוון – לתכנים שהינם חילוניים או "כלליים" במובהק. ואין בכך רע. זכותה של כל קבוצת אוכלוסיה בעלת צביון מובהק – בוודאי קבוצה גדולה כל כך ובעלת זכויות – ליהנות ממערכת חינוך שתגדל את הדור הבא בהתאם לרוח הקבוצה.

כאזרחית נאמנה, המשלמת מסים וממלאת את חובותיה האזרחיות, ואף משקיעה ממרצי למען מאבקים ציבוריים אני סבורה כי גם אני – גם אנו, האזרחים החילוניים – זכאים לזרם חינוך ממלכתי חילוני, – שיעשיר את עולמם הרוחני של ילדינו, ייתן להם מזון למחשבה, ולא יגרום להם לבלבול ולתהייה באשר לעולם הערכים שבו הם גדלים ובו מתעצבת נפשם הרכה. אפשר שהתכנים הללו יכללו גם הגות יהודית, אבל באופן פרופורציונלי ללימוד הערכים החשובים לנו כחילונים.

אנו לא מעוניינים לשלוח את ילדינו לחינוך הפרטי ומאמינים שחינוך אינו שירות שיש להפריט לגופים פרטיים. אני כמהה לחינוך המעולה לו זכיתי במערכת החינוך הממלכתית. אני רוצה לספק חינוך כזה לבנותיי.

לאחרונה התגבשה קבוצת הורים שמטרתה לקרוא להקמת זרם חינוכי עצמאי – חינוך ממלכתי חילוני.

אשמח אם תוכל לפגוש אותנו כדי לשמוע את הצעתנו.

בברכה,

מיכל שליו-רייכר, הרצליה

תגובת השר בנט