חופשי? הקשב! קובץ זכויות לחיילים ולחיילות החילונים

כדי לתת מענה פרקטי לחיילים ולחיילות המעוניינים לשמור על אורח חייהם החילוני, פיתחנו את קובץ הזכויות לחיילים ולחיילות. הקובץ פורסם לראשונה בנובמבר 2018, ומאז עודכן מספר פעמים.
הקובץ המצורף כעת מעודכן ליולי 2023


עדכון אוגוסט 2024


זכויות החייל/ת החילונים בצה"ל

כדי שתוכלו לשמור ולהגן על הזכות להיות מי שאתם!


אנא שתפו את הזכותון המעודכן ושילחו אותו לחיילים ולחיילות שאתם מכירים בוואטסאפ או במייל.


על פעילותינו השוטפת נגד ההדתה בצבא קראו כאן: הדתה בצה"ל


זכותון זה פותח על ידי משפטנים ששקדו על פקודות הצבא כדי לנסח מהן הזכויות להן זכאים חיילים חילוניים במיגוון רחב של תחומים, והוא מתעדכן בהתאם לצורך.

חשוב שתדעו כי ברוב המקרים ההדתה המתרחשת נובעת מפרשנות לא נכונה של הפקודות.

קובץ הזכויות נוצר על מנת שכל חיילת וחייל שיהיו מעוניינים בכך יוכלו לשמור אותו על המכשיר הנייד וברגע הצורך לשלוף ולבדוק האם ישנה פגיעה בזכויותיהם. לנוחות החיילים, קישרנו בין המקרים, לפקודות הרלבנטיות של צה"ל.

https://www.facebook.com/forum.hiloni/videos/345121086268666/?t=8

 

חוות דעת בעניין חמץ בבתי החולים במהלך חג הפסח

אנו מביאים לכם את חוו"ד המשפטית שהכין עו"ד יאיר נהוראי עבור הפורום החילוני

תזכורת: הגשנו עתירה בנושא כשרות בתי החולים בפסח. את כתב העתירה, נספחיה והשתלשלות העניינים בדיונים בבג"ץ עד-כה, תוכלו לקרוא כאן.

כללי:
נתבקשתי לחוות דעתי בשלוש שאלות, הכרוכות זו בזו, ונובעות זו מזו:
א. האם בסמכותו של בית החולים או מוסד רפואי אחר, למנוע הכנסת חמץ במהלך חג הפסח למתחם.
ב. האם בסמכותו של המאבטח הביטחוני לחפש חמץ?
ג. האם בסמכותו של המאבטח הבטחוני למנוע הכנסת חמץ למתחם?

בחינת המקורות, והטיעון המשפטי:

1. כבר נקבע בע"א 224-79 עמ 441, על ידי כבוד השופטת בדימוס מרים בן פורת: "אין אנו נזקקים להגדיר במדויק מהי התנהגות שאינה הולמת רופא כמובנה בסעיף 41(1) לפקודת הרופאים, וניסיון להגדיר בפירוש את הזיקה הדרושה בין ההתנהגות לבין מקצוע הרפואה לא רק קשה, אלא אולי אף לא רצוי. כל שנאמר הוא כי התנהגות שאינה הולמת רופא היא זו שאינה תואמת את העקרונות המנחים בתחום העיסוק ברפואה בין שמדובר בכבוד המקצוע, בין שעניינם ביחסים שבין רופא ולחולה וכן לייתר הכללים האתיים אחרים המעצבים ערכים ותפישות , שראוי כי יחולו במקצוע הרפואה".

2. אין חולק כי הנחיה זו של כפיית מאכלים בפסח מסיבות שאינן רפואיות, תוך ניצול מצוקת החולה הפיזית והנפשית, איננה תואמת את העקרונות המנחים את מקצוע הרפואה, ומתוך כך את משרד הבריאות האמון על שירותי הרפואה בישראל, והיא מנוגדת לעקרונות האתיים של המקצוע, וכן לערכים ולתפישות שראוי שיחולו על המקצוע.

3. לפיכך נכון לבדוק מהיכן מקור הסמכות להנחיה שכזו.

 

4. הזכות לחופש מדת: בבג"צ 3872/93 מיטראל בע"מ נגד ראש הממשלה, נדונה השאלה האם ניתן לאסור על ייבוא בשר לא כשר לארץ מסיבות דתיות, ובין היתר נקבע:

א) רשות שנתונה בידה סמכות לשקול ולהחליט, הופקדה בידה לא רק זכות להפעיל את הסמכות, אלא גם החובה לשקול את הפעלתה ולהפעילה כשמוצדק הדבר ( 496ב).
ב) על הרשות החובה להחליט על-פי הדין הקיים היום, ואין לדעת אם יחוקק החוק ומתי יחוקק. לכנסת סדרי עדיפויות משלה. ואין לדעת מתי תידון הצעת החוק, אם בכלל, כמה זמן יימשך הליך החקיקה ומה יהא תוכנו של החוק ( 496ג).

ג) בבוא בית המשפט לבחון את חוקיות החלטת הרשות, הוא יתחשב גם במעמדה של הרשות השלטונית ובהיקף סמכויותיה. בית המשפט יתחשב בזהותה של הרשות שכלפיה מופעלת הביקורת השיפוטית, באופי תפקידה ובמהותו ( 497א).

ד) מחלוקות בענייני דת ואמונה, מעצם טיבן, קשות הן. בשל רגישותו הרבה של הנושא ומידת ההתנגדות שפגיעות בחופש הדת ("כפייה חילונית") או בחופש מדת ("כפייה דתית") מעוררות, עיקרון מקובל הוא במשפט הארץ, שהסדרת ענייני הדת מסורה למוסד המחוקק, הכנסת ( 497ו-ז).

ה) מאותו טעם, אין רשות מינהלית רשאית לקבוע הגבלות או איסורים על חופש הדת או על החופש מדת של אזרחי המדינה, אלא אם כן הוסמכה לכך בחוק. המדובר באפשרות פגיעה בזכויות הנמנות עם זכויות היסוד החשובות והרגישות ביותר, הזכות לחופש הדת והמצפון, ולכן מן הראוי שהמחוקק הוא שיכריע בהן ( 498א).

ו) עקרון על – שמקורו בשלטון החוק (במובנו המהותי) ובהלכה שיצאה מלפני בתי המשפט – הוא שלאזרח ולתושב שמורים גם חופש הדת גם החופש מדת ( 506ד).

ז) מעקרון העל של חופש הדת והחופש מדת תיגזר הלכה, כי אין כופים מצוות דת על מי שאינם שומרי מצוות ועל מי שאינם רוצים בקיום מצוות דת; אין כופים – לא במישרין ולא בעקיפין – אלא על-פי דבר המחוקק הראשי, הוא הכנסת ( 507א).

ח) סמכות הכפייה, לא זו בלבד שחייבת היא להיקבע בחקיקה ראשית, אלא שקביעתה חייבת לבוא באורח ספציפי ומפורשת, ולמצער – מכללא מחויבת החקיקה, כפירוש נדרש מאליו ( 507א).

ט) אם מצוות הדת – בתורת שכאלו – אסורות הן בכפייה אלא על-פי המחוקק, הנה שומרי מצוות זכאים וראויים הם להגנה במקומם ככל קבוצה אחרת ביישוב, והרי חופש הדת משמיע מעצמו צורך בהגנה זו. על כן, שיקולים של שמירת מצוות אינם כשרים בעשייתו של המינהל אלא על-פי חוק, אך שיקולי האדם ¬באשר הוא – תוך איזונים, הינם כשרים גם כשרים ( 507ד-ה).

י) האינטרס שקנו שומרי מצוות משקלו הוא רב-עד-מכריע בביתם פנימה, וכל עוד מבקשים הם דבר לעצמם. ככל שירחקו מביתם ויקרבו אל רשות הרבים – או אל רשות היחיד של הזולת – או ככל שיבקשו לשלול דבר מן הזולת, כן ייחלש כוחו של אותו אינטרס, והרי כנגדו יעמדו אינטרסים של הזולת, ברשות הרבים או ברשות היחיד שלו ( 508ב-ג).

י"א) "שיקולי דת" אינם שיקולים לגיטימיים בהכרעה אם ליתן רישיון יבוא ואם לחדול. ואם שקלה רשות שיקולי דת בהפעלת סמכותה על-פי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979, ממילא דין החלטתה ליבטל, והרי חרגה מאותן מטרות שהפקודה נתכוונה להשיגן ( 509א-ב).

5. הנה כי כן נמצאנו למדים:

א. כי על בתי החולים חלה חובה להימנע מהנחיה, שאינה בתחום סמכותם החוקית, לאסור הכנסת מזון לבתי החולים, ובכלל זה חמץ; הנחיה שמונעת מהחולה לאכול בפסח כרצונו.

ב. לבתי החולים אין סמכות חוקית לקבוע הגבלות או איסורים על חופש הדת של אזרחי המדינה.

ג. לא זו אף זו, אלא שסמכות הכפייה הדתית של בתי החולים, אם בכלל ניתן למצוא לה צידוק מידתי, חייבת להיקבע בחקיקה ראשית, ספציפית ומפורשת.

6. בחינה של החוק הקיים מעלה את החוקים הספציפיים הבאים. א. פקודת בריאות העם מס' 40 לש' 1940 ,סעיף 33(ה) , תקנות, קובעת כי: "רשאי המנהל להתקין תקנות בענין פתיחתם, רישומם, הנהגתם ופיקוחם של בתי חולים ובתי מרפא, והעתק מכל תקנות שהתקינו עפ"י סעיף זה יימסר לכל בית חולים ובית מרפא רשומים; בלא לפגוע בכלליות הסמכויות הניתנות בסעיף זה, רשאי המנהל להתקין תקנות הקובעות את הדרישות בענין – (ה) הכנתו ואגירתו של מזון, הן לחולים והן לחבר העובדים.

7. ברי כי כוונת המחוקק נוגעת אך ורק לתחום שיקול הדעת של המשיב בעניין מקצועיותו בתחום הרפואה. קרי: האם האוכל בריא ומזין ועומד בתקנות הבריאות, ותו לא.

8. כל פרשנות אחרת תוביל למקומות אפלים של פגיעה חוזרת ונישנת בערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ובזכויות החולה.

9. שכן משמעותה היא שהמנהל רשאי על פי אמונתו ודעתו ותפישת עולמו לקבוע את תפריט החולה.

10. יוצא איפה שביום אחד יאלץ החולה לאכול אוכל כשר, ביום אחר ללא גלוטן, וביום הבא אחריו טבעוני, וכל זאת בהתאם לתפיסת עולמו של היושב בכסא המנהל.

11. מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם מטרות החוק.

12. חוק זכויות החולה: חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 – סעיף 4 (א) קובע:
"מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה".
פרק ט': שונות
עונשין (תיקון מס' 2) תשס"ה-2004 (תיקון מס' 7) תשע"ד-2014
28. (א) מטפל או מוסד רפואי המפלה בין מטופלים מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטיה מינית או גיל, דינם – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
(ב) הפרת הוראות סעיף 4(א) לחוק זה, יראו אותה גם כעוולה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000.

13. א. בחינה של החוק מעלה קביעה חד-משמעית, ברורה וצלולה, על-פיה חל איסור על המשיבים להפלות בין מטופל למטופל מטעמי דת.

14. חוק חג המצות
א. חוק חג המצות (איסורי חמץ), התשמ״ו–1986 הינו למעשה החוק הספציפי היחיד לעניין חמץ בפסח.

ב. כבר קבעה בת"פ 4726/07, כבוד השופטת תמר אשר את העובדות הבאות:

ג. "הערות בעניין החוק ובעניין איסור חמץ : קודם שאדון בטענות הצדדים לגופן, ראיתי לומר מלים מועטות על אודות החוק, והקשר בינו לבין איסור חמץ, כפי שנקבע בהלכה היהודית.

ד. לצד הציווי "שבעת ימים מצות תאכלו" (שמות י"ב, ט"ו), נקבע האיסור של אכילת חמץ משך שבעת ימי חג הפסח: "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם, כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל, מיום הראשון עד יום השביעי" (שם, בהמשך הפסוק).

ה. מן הפסוקים המובאים בהקשר של מצוות חג הפסח, למדו חז"ל על שני איסורים שעניינם איסור חמץ, איסורים של "בל ייראה ובל יימצא". "בל יימצא" נלמד מהפסוק "שבעת ימים שאור לא יימצא בבתיכם" (שם, י"ט), ואילו "בל ייראה" נלמד מהפסוק "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא ייראה לך חמץ ולא ייראה לך שאור בכל גבולך" (שם, י"ג, ז). חז"ל הקישו מ"שאור" ב"בל יימצא", ל"שאור" ב"בל ייראה", ומכאן שהאיסור של "בל ייראה ובל יימצא" חל ביחס לכל חמץ (חמשת מיני דגן). על-פי ההלכה, החמץ נאסר באכילה, בראיה, בעצם הימצאותו ברשותו של אדם, ובהנאה (כך למשל, חל איסור להאכיל בעל-חיים במזון שהוא חמץ). יחד עם זאת, הדגש באיסור חמץ נעוץ בחמץ המצוי בבעלותו של האדם. נאמר "לא יימצא חמץ בבתיכם", בבית שלכם. כן נאמר, "לא ייראה לך חמץ ולא ייראה לך שאור בכל גבולך". הדברים נלמדים מהדגשת המילה "לך". אין אדם עובר על איסור חמץ, אלא ביחס לחמץ שהוא שלו. אין עבירה בראיית חמץ, כל עוד אין החמץ שלך. למרות זאת, בשל החומרה שנודעת לאיסורי חמץ (עבירה שעונשה "כרת"), הקפידו גם שלא לראות חמץ.

ו. חוק חג המצות, הוא ללא ספק חוק סמלי בעל צביון דתי, אשר לא נועד לעגן את ההלכה בספר החוקים, גם אם יוזמיו נמנו על חברי הכנסת שומרי המצוות. החוק איננו עוסק בכל מוצרי החמץ באשר הם, אלא רק במוצרים המסמלים את החמץ יותר מכל: לחם, לחמניה, פיתה ומוצרי קמח אחרים. החוק גם עוסק רק בהיבט של "בל ייראה", ולא באיסורים החמורים על-פי ההלכה של אכילת חמץ, איסור החזקתו או איסור ההנאה מחמץ. גם ביחס ל"בל ייראה", אין מדובר באיסור כפי שנקבע בהלכה, שעניינו כאמור "לא ייראה לך", שלא ייראה החמץ שלך. המחוקק בחר ב"בל ייראה" במובנו הסמלי בלבד".

ז. ועוד הבהירה כבוד השופטת:
"שכדי שמקום ייחשב למקום פומבי, בדומה לרשות הרבים, אין די בכך שזהו מקום העונה להגדרה של "מקום ציבורי", אלא עליו להיות מקום ציבורי הנראה מכל מקום. כך לפי ההגדרה הקבועה בחוק העונשין, וכך לפי המשמעות המקובלת למונח זה, גם בשפה המדוברת, גם בהגדרה המילונית ואף בהגדרה ההלכתית לרשות הרבים."

15. ברור אם כן שלעניינינו החוק הוא בחזקת תנא דמסייע. רוצה לומר, אפילו החוק הספציפי היחיד לעניין פסח איננו חל על המקרה שלפנינו. שהרי כאן מדובר באכילה של ממש, ואין המדובר בפומבי, בחוצות העיר ובשוק, ובוודאי שלא "במקום ציבורי", אלא "בביתם" פנימה של החולים.

16. הזכות לפרטיות.
עד כה עסקנו בשאלת מקור הסמכות לכפייה הדתית; אלא שגם שאלת מקור הסמכות לביצוע בדיקה בכלי הנכנסים למציאת חמץ, ולמניעת הכנסת כל מוצרי מזון שהם, על ידי השומרים הבודקים בדיקה בטחונית, צריכה בחינה.

17. הזכות לפרטיות מעוגנת בסעיף 7 (א) לחוק ייסוד כבוד האדם וחירותו שקובע כי "אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו".

18. הנשיא אהרון ברק קבע בדונו בזכות לפרטיות: בג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה, פ"ד סא(1) 581, 606 (2006). וכן עע"ם 9341/05 התנועה לחופש המידע נ' רשות החברות הממשלתיות כי:

"אכן, סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היקפו של המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט"

1. אין חולק כי התיקים הפרטיים על תחולתם הינה במסגרת היקף המרחב של האדם סביב עצמו. ואין גם חולק כי חיטוט בתיקים אלה הינו פגיעה בזכות לפרטיות.

2. פגיעה שכזו צריכה שתהיה בחוק ספציפי, וכזה אין בנמצא.

3. יוצא אפוא שההוראה לבדוק בתיקים הפרטיים מנוגדת לזכות היסוד של האזרח בישראל.

19. חוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור, תשס"ה, 2005, סעיף 1:
"שימוש בסמכויות לפי חוק זה, יהא לשם שמירה על בטחון הציבור מפני פעילות חבלנית עוינת, ומפני אלימות, וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מירבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו.

לסיכום:

20. מכל האמור לעיל עולה כי

א. החלטה האוסרת הכנסת חמץ למתחם בתי החולים ו/או כל מוסד רפואי אחר, מנוגדת לחוק ייסוד: כבוד האדם וחירותו, לזכות לחופש מדת, לפקודת הרופאים, לחוק חג המצות, לחוק העונשין, ולחוק זכויות החולה.

ב. חיפוש אחר חמץ בידי מאבטח ביטחוני, כמו גם הסמכות למנוע כניסה בשל החזקת חמץ, מנוגדות לחוק ייסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן לחוק סמכויות לשם שמירה על בטחון הציבור.

ג. סמכויות שכאלה, לא זו בלבד שחייבות הן להיקבע בחקיקה ראשית, אלא שקביעתן חייבת לבוא באורח ספציפי ומפורש.

בברכה,

יאיר נהוראי, עו" ד

כל מה שרציתם לדעת על אבולוציה

האבולוציה כמעט* לא קיימת בחומר הלימוד בבתי הספר הממלכתיים. היום, 12 בפברואר, יצויינו 210 שנים להולדתו של צ'רלס דרווין, וזו הזדמנות מצוינת להיזכר עד כמה התיאוריה שביסס, שהפכה לתיאוריה היסודית של הבנת מדעי החיים, נמחקת מתוכנית הלימודים בישראל. הילדים נחשפים שוב ושוב לסיפור התנ"כי של בריאת העולם, אבל לא פוגשים את הרעיון הבסיסי והמוסכם ביותר על כל החוקרים במדעי הטבע. ד"ר גיל אמיתי ריכז עבורכם את התשובות לשאלות הכי מעניינות בתחום. מזמינים אתכם לספר לילדים על אבולוציה.

האם בן האדם שונה משאר בעלי החיים?

כן ולא. בני אדם, על פי דמיון אנטומי וגנטי, הם בעלי חיים. באופן מדויק יותר, בני האדם סווגו באופן ביולוגי, כחלק מממלכת בעלי החיים (animal kingdom). בתוכה, הם מסווגים כבעלי חיים ממחלקת היונקים. כמו לכל היונקים, גם אצל בני-אדם צומח שיער על העור ולנקבה יש בלוטות חלב איתן היא מניקה את צאצאיה. עוד משותף לכל היונקים הוא העובדה שלכולם שלוש עצמות קטנות שמעבירות את עוצמת גלי הקול למוח. בנוסף, אצל רוב היונקים (מלבד יונקי ביב ויונקי כיס), העובר מתפתח בתוך רחם הנקבה.

בתוך מחלקת היונקים, משויכים בני האדם לסדרת הפרימטים ובתוכה למשפחת ההומינידיים. זו כוללת בין השאר גם את השימפנזה, הגורילה ואת האורנגוטן. למרות השתייכות בני האדם להומינידיים, לבני האדם תכונות ייחודיות שכוללות לדוגמא עמידה זקופה והליכה על שתיים. ישנן חיות אחרות ההולכות או מנתרות על שתיים (בת יענה, למור, קנגורו) וגם קופי- אדם (שימפנזות) יהלכו לעיתים על שתיים בהליכה מכופפת. אולם לבני האדם הליכה ייחודית, אותה אינם חולקים עם אף חיה.

עוד מפרידים את בני האדם משאר בעלי החיים, הם מוחם הגדול מאוד (יחסית לגודלו של הגוף), וכישורים מוטורים עדינים (בעיקר בתנועות מדויקות של האצבעות והידיים, בתאום מדויק עם העין). ישנן עוד חיות שעל פי מבחנים שונים נחשבות חכמות במיוחד, לדוגמא קופי האדם, דולפינים, פילים, תמנונים ואף עורבים. עם זאת, לבני אדם יש כישורי שפה מורכבים, יכולת מאוד מתקדמת לשימוש בכלים, תודעה והכרה מפותחות ואף מטה- קוגניציה (היכולת לחשוב על החשיבה). גם יכולתו של האדם לתעד מידע עבור הדורות הבאים ייחודית לו.

מה טוענת תורת האבולוציה ומי הגה אותה?

תורת האבולוציה היא תאוריה מדעית שנותנת הסבר להיווצרות כל המינים (בין השאר בעלי החיים, הצמחים, והחיידקים) על כדור הארץ. הטענה העיקרית בתאוריית האבולוציה היא- שכל המינים (כולל בני האדם) קשורים זה לזה בעזרת אבות קדמונים משותפים וכי מינים התפתחו ממינים קדומים יותר בעזרת שני תהליכים עיקריים: הופעות שינויים ספונטניים במטען הגנטי (DNA) המכונים מוטציות (תשניות בעברית) ותהליך הברירה הטבעית.

אב קדמון של מינים ביולוגים הוא מין (species באנגלית), ששינויים שנצברו במטען הגנטי שלו, גרמו לו להפוך אט אט למין אחר, השונה מהותית מהצורה המקורית של האב הקדמון.

לעיתים שינויים במטען הגנטי משפיעים או משנים תכונות ומאפיינים מורפולוגים(חיצוניים), אנטומיים, או ביוכימיים. אלו מקנים ליצור החי, שהשינוי חל בו, יתרון כלשהו בהישרדות מול תנאים שונים (כגון תנאי אקלים קיצוניים, השרדות מול טורף, מחלות, רעב, צמא וכולי). תחת תנאי זה, השורדים מתרבים ומעבירים לצאצאיהם את התכונות שאפשרו להם לשרוד בעזרת העברת המטען הגנטי. כלומר, לחצים וסביבות קשות בטבע, בוררות את מי שהצליח לשרוד והיצור אשר שרד, מעביר לצאצאיו בתורשה את המטען הגנטי שאפשר לו לשרוד.
בניגוד לחשיבה הרווחת, תאוריית האבולוציה אינה דנה במוצא החיים, אלא רק בתהליך בו המינים מתפתחים באופן דינמי אחד מן השני. התחום המדעי שמנסה לחקור את מקור החיים נקרא אביוגניזה והוא חוקר את האפשרות של הפיכת חומר דומם לחי.

הוגה תורת האבולוציה הוא חוקר הטבע, הביולוג והגיאולוג צ'רלס דרווין. הוא הראשון אשר גם הגה את יסודות התיאוריה וגם סיפק אין ספור עדויות מדעיות בצורה מנומקת ומסודרת בספר שכתב במשך 22 שנה בשם "מוצא המינים" (שמו המלא של הספר הוא: "על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). הספר יצא לאור ב-1859 ועורר מחלוקת ציבורית ומדעית. בניגוד למה שחושבים, בספר זה דרווין אינו טוען באופן מפורש שמוצא האדם הוא מן הקוף, והמילה אבולוציה אינה נזכרת בו ולו פעם אחת, אלא רק הפועל " evolved"(התפתח), מופיע במשפט האחרון של הספר.

לפני דרווין, היו אחרים אשר העלו טענות דומות. לדוגמא כבר בסוף המאה ה-18, הוגה דעות סקוטי, בשם לורד מונבודו, (כותב הספר "מוצא השפות", הציע שיתכן והאדם התפתח מן הקופים. בנוסף, חוקר צרפתי בשם ז'אן-בטיסט לאמארק, הציע לפני דרווין שמינים ביולוגיים משתנים עם הזמן. גם סבו של דרווין, דר' ארסמוס דרווין, הציע כמה היפותזות חשובות כמו אב משותף יחיד לכל היצורים החיים, וכך שהחיה החזקה והפעילה ביותר היא זו שתפיץ את עצמה לדור הבא ותשפר אותו.

שנה לפני הוצאת ספרו של דרווין על מוצא המינים, אלפרד ראסל וולאס, ביולוג וחוקר טבע, הגה תאוריה הדומה לזו של דרווין שדוגלת באבולוציה ובברירה טבעית. דרווין, אשר ביסס את תיאורית האבולוציה במשך 22 שנה במחקרים, התכתב בקצרה עם וואלס ונחרד לגלות שהגיע למסקנות מאוד דומות לשלו. שניהם הציגו את התיאוריה שלהם באנגליה ב- 1859, אלא שדרווין מיהר לפרסם את ספרו המבסס את תאוריית האבולוציה על עדויות מדעיות ומסודרות ובכך השיג את וואלס מבחינת פרסום התאוריה.

עד כמה אנו בטוחים שאבולוציה אכן התרחשה?

תאוריית האבולוציה, כמו כל תאוריה מדעית, היא הסבר מוכח, של היבט כלשהו בטבע. כלומר, היא מודל שלו אוסף ראיות, המסביר בצורה הטובה ביותר חוקיות מסוימת.
העובדה שלתאוריה זו אוסף ראיות רב ורחב, המגיע מתחומים מאוד מגוונים, מחזקת את ההתכנות שהתיאוריה הזו היא ההסבר הטוב ביותר לשאלה שנשאלת.
את הראיות המבססות את נכונותה של התיאוריה, ניתן למצוא באינטגרציה של מידע שנובע ממאות אלפי מאובנים מתקופות קדומות, בהשוואה אנטומית בין מינים שונים, במציאת איברים שהתנוונו במהלך האבולוציה כמו שרידי גפיים אחוריות (רגליים) בלווייתנים, ברצפי המטען הגנטי ( (DNA והחלבונים, במציאת מיקרו-שינויים (שניתן לצפות בזמן קצר) שמקנים למינים שונים יתרון הישרדותי (כמו עמידות לאנטיביוטיקה בחיידקים), בביולוגיה התפתחותית בה רואים אילו גנים שולטים בתוכנית התפתחות הגוף של היצור השלם ועוד.
בנוסף, ניתן לראות עדויות לתהליך האבולוציוני בתהליך המלאכותי של השבחת זנים. כל התהליך בו נוצרו באופן מלאכותי על ידי האדם זנים רבים של גזעי כלבים מכלב אחד בודד שדמה לזאב, זני סוסים, זני יונים ואפילו ביות בקר ועופות. גם השבחת החיטה, התירס והאורז, נותנים תימוכין נוספים לכך שניתן באופן הדרגתי לשנות את תכונותיהם של יצורים חיים, על פי סלקציה מלאכותית.
מאובנים של יצורים חיים, מאפשרים לנו לראות שהרבה מן היצורים שחיו על כדור הארץ, נכחדו. בנוסף, לפי שכבות הסלעים בהן הם נמצאו, ניתן לראות אילו יצורים קדמו לאילו יצורים. כך: בשכבות הסלע בהן הסלעים עתיקים יותר, ניתן למצוא את המינים הקדומים יותר ואילו בשכבות הסלעים החדשים יותר, ניתן למצוא מאובנים של יצורים שחיו בתקופות היותר קרובות לתקופה שלנו. באופן הזה, לא רק שרואים כי רוב המינים נעלמו ונכחדו במשך הזמן, אלא רואים גם כי מופיעים מינים חדשים עם הזמן, מינים שלא ניתן למצוא בסלעים העתיקים יותר. בכל העולם ישנה אחידות לגבי העלמות והופעת מינים יחסית לקו הזמן בו הם נמצאים על פי גיל הסלע. בנוסף, עדות המאובנים מאפשרת לנו לראות את רצף השינויים שהתרחש במהלך מאות מיליוני שנים ושהוביל להתפתחות מין אחד לשני.
האבולוציה לא רק התרחשה בעבר – היא עדיין מתרחשת בטבע כל יום וכל שעה ובעוד את היכחדות חלק מן המינים אנו רואים בתדירות די גבוהה, אנו צופים כי בעתיד המאוד רחוק נראה מינים חדשים שנוצרים ואשר לא היו קיימים לפני כן.

 איך יכול להיות שמין אחד מתפתח לאחר? הרי אף אחד לא צפה בדבר כזה מעולם?

זה נכון שאף אחד לא יכול לצפות באופן ישיר בהתפצלות של מין אחד של יצורים חיים לשני מינים חדשים. תהליך האבולוציה של יצורים חיים הוא איטי מאוד כשם שתהליכים גיאולוגים תזוזת היבשות והיווצרות הרים ועמקים היא תהליך איטי ביותר. אנחנו, בני האדם, חיים תקופה קצרה יחסית (תוחלת החיים בארץ לדוגמא היא בסביבות 80 שנה). אנחנו יכולים להבחין בהמשכיות בתהליכים שמתרחשים במסגרת זמן של שניות או דקות בודדות (לדוגמא, אם כדור נופל משולחן, או אם חתול קופץ לפתע על עץ), אך קשה לנו להבחין בתהליכים ארוכים יותר. למשל, אנו יודעים שפרח נוצר מניצן, אך ללא עזרי צילום איטי, אנחנו לא ממש מבחינים בתהליך במהלך התרחשותו. ולכן אנו מסיקים דברים לגבי תהליכים איטיים יותר בעזרת הגיון. לדוגמא, אם אתמול ראינו באותה נקודה על הענף ניצן והיום אנו רואים בנקודה זו פרח סימן שמקור הפרח הוא מן הניצן. כך גם אנו מסיקים מסקנות בקנה מידה של ימים לגבי מחזוריותו של סיבוב כדור הארץ – אנו שמים לב שבכל ערב השמש שוקעת במערב ובבוקר זורחת במזרח. בקנה מידה של שנים אנו שמים לב למחזורי העונות וככל שאנו מתבגרים אנו ערים למחזורים גדולים אף יותר. כל תהליך הקצר מאוד משניה, כמו תהליכים כימיים שמתרחשים כהרף עין באלפית השניה או תהליכים פיזיקליים אחרים המתרחשים במיליונית השניה אינו ניתן לצפיה ללא עזרים מיוחדים. מהצד השני, את קצב התהליכים הארוכים מאוד, כמו היווצרותו של הר ניתן רק להסיק ממדידות. כתוצאה מכך, לא ניתן באמת לצפות בהם מכיון שהם מתרחשים בקצב האיטי בהרבה מזה של זמן חייו של אדם.

מדענים מצליחים להבחין בתהליכים המהירים הגורמים לשוני ברמת הפרט באוכלוסיה – תהליכים אלו הם בבסיסם כימיים (ראה מוטציה) והשינויים שהם גורמים ניתנים לתצפית ומדידה על האורגניזם השלם שמחזיק במוטציות הללו.

לעומת זאת, לא ניתן להבחין בצורה ישירה בתהליכים מאוד איטיים ולכן מדענים מסיקים כיצד נראה התהליך על פי עדויות ממאובנים. מכלול המאובנים העצום על כדור הארץ בשילוב עם טכניקות פיזיקליות מתקדמות לתארוך סלעים (קביעת גיל הסלע בו נמצא המאובן) מאפשר לנו להסיק מסקנות לגבי התפתחות החיים במשך עידנים של מיליוני שנים. בסלעים בעלי גיל מסוים ניתן למצוא רק מאובנים של מינים מסויימים בעוד שבסלעים עתיקים יותר או חדשים יותר ניתן לראות מינים אחרים. העובדה שמינים נעלמים כתוצאה מהיכחדות נראית לנו די אינטואיטיבית, אך הופעתם של מינים חדשים שלא נצפו בסלעים העתיקים יותר מעידה על איזשהו סוג של התפתחות. בנוסף, הרבה פעמים שינויי הצורה של המינים החדשים נראים כמעין התפתחות טבעית על גבי פלטפורמה של צורות שקדמו להם.

הדרגתיות בשוני שבין מאובן אחד למשנהו שמקורם בתקופות עוקבות מרמזת שהשינויים נעשים באופן הדרגתי. לדוגמא, ממאובנים ניתן לראות קו שינויים הדרגתי בין קוף-אדם (Ape ( לאדם במהלך כ-7 מיליון שנה. המאובן הכי קדום של שלב ביניים בין הקוף לאדם הוא של מין הנקרא סהלנטרופוס צ'דנסיס(Sahelanthropus tchadensis). מקורו במרכז אפריקה ודווח כי אזור כניסת עמוד השדרה אל תוך הגולגולת נמצא בתחתית הגולגולת ולא בצד האחורי כפי שניתן לראות בקופים כמו שימפנזות. עובדה זו (בנוסף לעוד כמה תכונות שנראו במאובן) מחזקת את ההשערה שמדובר ביצור דמוי-קוף שהילך על שתי רגליים ולא נע על ארבע כמו שימפנזה. מאובנים אחדים נוספים של מינים נוספים עד לפני כ-3 מליון שנה מחזקים את ההשערה כי השינוי המהותי הראשון במעבר בין הקוף לבני האדם הוא מינים ההולכים על שתיים באופן קבוע אך בעלי מוח קטן יחסית ופנים המזכירות את אלו של הקוף. לפני 2.4 מיליון שנה מוצאים מין מעבר נוסף עם מוח יותר גדול במקצת ואשר בסביבתו נמצאים כלים העשויים אבן ומניחים שהוא הראשון להשתמש בכלים הצורה אינטנסיבית. ולפני כ-2 מיליון שנה ניתן למצוא מין נוסף, שנקרא הומו ארקטוס, אשר גולגולתו מעידה על מוח גדול יותר, וצורת השלד מראה כי האגודל בכף ידו ניצבת ומתנועעת מול אצבעות כף היד, ורגליו ארוכות יחסית לגופו (כמו אצל בן אדם).מאובנים של ההומו ארקטוס הם הראשונים שנמצאים מחוץ לאפריקה, ולכן סביר להניח שמין זה הוא הראשון לחצות אל תוך אסיה מאפריקה.

 


*האבולוציה והקשר בינה לבין האדם ומוצאו כמעט ואינה נלמדת במסגרת תוכניות הלימודים של משרד החינוך. ישנו איזכור בסיסי בלבד בהקשר של מגוון המינים הקיימים בעולמנו בחט"ב והרחבה קלה למי שבחר ללמוד ביולוגיה בתיכון במסגרת חמש יחידות לבגרות. עיסוק ראוי במושג ובהקשרו לאדם נמצא רק במסגרת נושאי בחירה בתוכנית מבוא למדעים (למי שלומד ביולוגיה), ולכן מדובר בקומץ תלמידים ותלמידות הנחשפים אליו.

באתר משרד החינוך ניתן למצוא כמה מערכים במסגרת העשרה העוסקים בדרווין ובתורת האבולוציה. אפשר להסב את תשומת לב המורים לכך.

תקנון לבוש או קוד צניעות?

עדכון מרץ 2024
על מנת להתמודד עם תופעת "מסדרי הצניעות" לה אנו עדים בשנים האחרונות, הכנו לכם מדריך מהיר וקל לזיהוי התקנון הקיים בבית ספר. המדריך יסייע לכם להבין ולזהות, האם מדובר בתקנון לבוש, או בתקנון צניעות.

הפורום החילוני ושדולת הנשים

הנה כמה דברים שחשוב שתדעו:

  • נושא התלבושת הבית ספרית, על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, אמור להיכלל בתקנון הבית ספרי.
  • התקנון צריך להיקבע בשיתוף התלמידים וההורים, על פי התפיסה החינוכית של בית הספר ושל הקהילה. וצריך להיבחן בכל שנה מחדש.
  • התקנון כפוף לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולחוק זכויות התלמיד, ובמיוחד לסעיף 10 בו המבקש להבטיח שלא יושפלו ולא ייפגע כבודם של התלמידות והתלמידים.
  • כמובן שהתקנון, וגם האכיפה שלו, חייבים להיות שוויוניים.
  • גם האופן בו מטופלת הפרת המשמעת המתייחסת להופעה הולמת אמור להימצא בתקנון הבית ספרי. חייב להיות בו טווח תגובה מדורג.
  • משרד החינוך קובע מפורשות כי ״חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים, פגיעה מילולית שיש בה לעג, עלבון והשפלה)״ וכן כי ״אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הגעה ללא תלבושת אחידה״.
  • בכל פניה שלכם להנהלת בית הספר בנושא, הקפידו להתייחס לתקנון. אם התקנון אינו תואם את הנחיות חוזר המנכ"ל ולא התקבל בדרך אותה מתווה החוזר – זו ההזדמנות לדרוש מהנהלת ביה"ס שינוי.

ועכשיו בהרחבה


אנחנו ממליצות לכם להרים את הכפפה וכבר באסיפת ההורים הראשונה בשנה להעלות את נושא תקנון הלבוש, ויחד עם נציגות של תלמידים ומורים לבחון את השאלה האם בכלל יש צורך בתקנון לבוש, מה המטרה של קוד כזה, והאם לא חבויה בין המטרות גם שליטה באופן שבו ילדות ונערות נראות, ובהשפעת לבושן על ילדים ונערים.

כדאי לזכור: מחקרים רבים מוכיחים שאין קשר בין לבוש של נשים, נערות וילדות לבין הטרדות מיניות והגבלת לבוש של נשים היא כלי שליטה בגופן. משרד החינוך אינו מחייב בתי ספר בתקנון לבוש מסוים. בחוזר המנכ"ל בנושא הוא מעודד ניסוח משותף של התקנון – תלמידים ותלמידות, מורים ומורות הורים והורות, להלן לינק לחוזרים הרלוונטיים: הנהגת תלבושת אחידה; בניית תקנון חינוכי, כולל הופעה ולבוש (סעיף 2.2). אם בכל זאת החלטתם על קוד לבוש, ראוי לשוחח ולהעמיק במחשבה על מה הוא יכלול ובעיקר מה לא ראוי שייכלל בו.

קוד צניעות:

  • התייחסות מפורשת ל"בנים" ול"בנות", או דרישות כלפי בנות המובאות בהדגשה.
  • פירוט של סוגי הבגדים שלרוב רק בנות לובשות, כמו לדוגמא: "גופיות ספגטי", "חולצת בטן" ו"מכנסונים".
  • התייחסות לסנטימטרים, לגובה המסוים של המכנסיים או החצאית, או לאורך השרוולים.
  • התייחסות ללבוש ההורים, או המבקרים בביה"ס.

קוד לבוש:

  • אין פניה למין מסוים, ויש התייחסות כללית יותר לסוגי הבגדים, כמו: "מכנסיים", "חולצה" ותו לא.
  • התייחסות לבגדים במילים כלליות יותר כמו: "מכבד", "הולם", או איסור פגיעה בתלבושת האחידה למשל איסור על "חולצות גזורות".
  • אין כניסה לפרטי פרטים בנוגע לסוגי הבגדים.
  • התייחסות בעיקר לתלמידים ולתלמידות ואזכור כללי לצוות ההוראה.

דעו גם:

משרד החינוך קובע מפורשות כי ״חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים, פגיעה מילולית שיש בה לעג, עלבון והשפלה)״ וכן כי ״אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הגעה ללא תלבושת אחידה״. אם ילד/תכם נתקל/ה ביחס משפיל או מבזה ובאכיפה מחמירה של כללי הלבוש בבית הספר, בניגוד להנחיות משרד החינוך, פנו אלינו, ואנחנו נדאג לטפל במקרה מול הגורמים הרלוונטיים.

עוד חשוב לדעת:
חוזר מנכ"ל בנושא "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" מצביע על מדרג תגובה להפרת נהלים, בין היתר בנושא של הופעה.

2.4 התנהלות בשגרה ומדרג תגובות בעקבות הפרת נהלים

טבלה א': התנהלות בשגרה ומדרג תגובה להפרת נהלים


ההתנהגויות המצופות

1.  הופעה בתלבושת אחידה/ בהופעה הולמת

–   יש להגיע לבית הספר בהופעה הולמת,  כפי שזו תוגדר בתקנון מוסד החינוך.

–   יש להקפיד על תלבושת אחידה, במקומות בהם היא מחויבת.

–   השיח בעקבות הגעה לבית הספר שלא בתלבושת אחידה או בהופעה שאינה הולמת, יתנהל ברגישות, תוך שמירה על צנעת הפרט.

חשוב להימנע מתגובה פומבית, משפילה או מביכה (כדוגמת מדידה של אורך הבגד, הרמת ידיים לבחינת אורך החולצה,  הצמדת הידיים לגוף לצורך בחינת אורך המכנסיים  וכדומה)


טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי)

המדיניות שיקבע בית הספר תוחל באופן שוויוני על כלל התלמידים; בנים ובנות.

   רישום במזכירות תחת סעיף "תלבושת"

   שיחת בירור עם התלמיד

   מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום חלופי ודרישה להשלמת החומר הלימודי).

 במקרים חוזרים ונשנים:

    זימון ההורים לשיחה

   ביטוי בתעודה תחת סעיף "הופעה"

   בכפוף לשיקול הדעת של מנהל בית הספר – השעיה ליום אחד, בהתאם להנחיות השעיה ס' 2.3.2

   אין למנוע כניסת תלמיד לבית הספר בשל הגעה ללא תלבושת אחידה,  אולם אפשר להשעותו מהשיעורים באותו יום, בהתאם לאמור בסעיף 2.3.2 סעיף קטן יד .


התכנית החינוכית

יישום סטנדרט 1

–  תכניות שעוסקות בבניית תקנון

–  תכניות  לניהול כיתה

–  תכנית     עיצוב התנהגות אישית.

–  תכניות לטיפוח זיקה, קשר ותחושת שייכות  למוסד החינוכי


 

התייחסות לאורך המכנסיים נמצאת רק בחוזר מנכ"ל בנושא טיולים ופעילויות חוץ־בית ספריות במערכת החינוך עדכון 8.9.2022

מכנסיים ארוכים מודגשים ברשימת הציוד הנדרש לטיול וכן בסעיף 4.15.6
הגנה מעקיצות ומפציעות
יש לנעול נעליים גבוהות לפחות עד הקרסול להגנה מפני עקיצות ופציעות. בהליכה במים יש לנעול נעליים או סנדלים סגורים. יש לדאוג ללבוש מתאים בהתאם לעונות השנה: חולצות בעלות שרוול ארוך או קצר ומכנסיים ארוכים.

בחוזר הקודם בנושא, משנת 2019, ישנה רק המלצה בעניין בסעיף ההגנה מעקיצות ופציעות: יש לדאוג ללבוש מתאים בהתאם לעונות השנה: חולצות בעלות שרוול ארוך או קצר ורצוי מכנסיים ארוכים.


קישור לדף הפייסבוק שלנו – לפוסטים שעוסקים בנושא – חפשו את המילה "תקנון" בחלון החיפוש

והנה דוגמא לתקנון לבוש אותו ניסחו בהסכמה תלמידים, מורים והורים בקריית החינוך "דרור" לקראת שנת הלימודים תשפ"א 

מסכמים שנה מוצלחת ומבקשים את תמיכתכם

לנו בפורום היתה זו שנה מסעירה. הקיץ נפתח בבליץ תקשורתי, שבעקבותיו חדר המושג "הדתה" לכמעט כל בית בישראל. סקר שנעשה לאחרונה קבע שהיתה זו המילה החמישית הכי פופולרית בשיח הציבורי הישראלי. מאז, במשך שנה שלמה, אנחנו הצלחנו להישאר בתקשורת ולעורר את התודעה החילונית. הנה סיכום קצר של שנת הלימודים.

 

שנת הלימודים שמסתיימת השבוע היתה שנת מפתח בנושא ההדתה במערכת החינוך – לטוב ולרע.

המעורבות הגבוהה של כולנו נוחלת הצלחות:

לטוב – מאחר וזו השנה הראשונה שבה הורים חילונים מכל רחבי הארץ נקטו עמדה ברורה בעניין ההדתה והבהירו למורים ולמנהלים שהם אינם מעוניינים בהדתה בבית הספר של ילדיהם. כתוצאה מהמעורבות ההורית הזאת, הורחקו עמותות דתיות רבות מבתי ספר וגנים, עד כדי כך שאנחנו מקבלים דיווחים על מצוקה פיננסית שנקלעו אליה חלק מהעמותות הללו. יש לנו גם דיווחים מהשטח על מספר הולך וגובר של טקסים ואירועים שקיבלו השנה אופי חילוני יותר מבעבר – וגם זה תוצאה של המעורבות שלכם כהורים. גם השנה קיבלנו מאות רבות של פניות לקו החם שלנו.

מחאת מנהלים שהביאה לביטול השתתפות בארוע עם הפרדה מגדרית

המסרים שלנו מחלחלים גם להנהגות בתי הספר ולעיריות. חלקן אף יצאו בהודעה גורפת שהן אוסרות על הכנסת עמותות דתיות לבתי הספר הממלכתיים שבתחומן. אירוע ראוי לציון היה מחאה של 28 מנהלים מתל אביב כנגד יום כייף בשם "משחקים של פעם" שהיה אמור להתקיים בהפרדה מגדרית. עיריית תל אביב גיבתה אותם ואסרה על יתר בתי הספר שלה להשתתף, ובעקבותיה גם עיריות גבעתיים, הרצליה ורמת גן אסרו על ההשתתפות (ועיריית רמת גן גם סירבה לקיים את האירוע בשטחה). מבחינתנו זו היתה אבן דרך, מאחר וראינו איך גם המנהלים בוחרים צד במאבק החילוני.

שטיפת מוח דתית כתכנית ליבה חדשה

אך אין טוב בלי רע, ודאי כשלסיעות הדתיות יש כוח כה גדול בממשלה הנוכחית. השנה נאלצנו לראות איך תכנית ליבה חדשה בשם המכובס "תרבות יהודית-ישראלית" נכנסת למערכת הלימודים. זו תכנית המיועדת לכיתות א' עד ט', המרחיבה את תכנית "תרבות ישראל ומורשתו" שירשנו מתקופת גדעון סער. שם ראוי יותר לתכנית הזו היה "שטיפת מוח דתית לילדים חילוניים". אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לאזור באתר שבו אנחנו מציגים את עמדתנו כנגד התכנית בשורה של טקסטים וסרטונים. ייתכן שחלקכם עדיין לא חש את עולה של התכנית – עוברות כמה שנים עד שתכנית מיושמת באופן מלא – אבל זה בפירוש חייב להיות המאבק הבא שלנו. הפורום פיתח ערכת העשרה לימודית לחטיבה הצעירה הכוללת מגוון רחב של יצירות ספרותיות ואומנותיות בהתאם לערכים הנלמדים כיום בפריזמה הדתית הצרה. מוזמנים להוריד את הערכה שלנו. בקרוב נשיק ערכה לחטיבת הביניים.

ממשיכים לעמוד על המשמר

גם מי שדאג להרחיק את העמותות הדתיות מבית ספרו, אל לו לנוח על זרי הדפנה. העמותות הללו לא יוותרו כה מהר על מקור כוחן, וימצאו דרכים רבות ומשונות לחדור מחדש לבתי הספר. עלינו לעמוד על המשמר באופן עקבי כדי לוודא שהן אכן נותרות בחוץ. גם תופעת ההדתה בספרי הלימוד במקצועות השונים קיבלה חשיפה משמעותית והיום מורים נזהרים מבעבר בחשיפת התלמידים לחומרים הללו. אבל אל לכם לסמוך על התקשורת בלבד. חשוב שבשנה הבאה כל הורה ישמיע את קולו בנושא בפגישות עם המורים והמנהלים, ויוודא שגם אם בית הספר ממשיך להשתמש בספרים הכוללים הדתה, ההדתה הזו תיעצר לפני הכניסה לכיתה. לפחות לגבי בתי הספר היסודיים, תוכלו להיעזר בסקירות שקיבצנו באתר שלנו, המחולקות לפי שנות ונושאי הלימוד, כדי לברר היכן מסתתרים הקטעים הבעייתיים. מוזמנים להיעזר במדריך להורים שפיתחנו בפורום.

מובילים את השיח הציבורי בנושא חינוך ונכנסים לזירות חדשות

לנו בפורום היתה זו שנה מסעירה. הקיץ נפתח בבליץ תקשורתי, שבעקבותיו חדר המושג "הדתה" לכמעט כל בית בישראל. סקר שנעשה לאחרונה קבע שהיתה זו המילה החמישית הכי פופולרית בשיח הציבורי הישראלי. מאז, במשך שנה שלמה, אנחנו הצלחנו להישאר בתקשורת ולעורר את התודעה החילונית. זה חרג מזמן מגבולות מערכת החינוך, וכעת אנחנו עוסקים גם בהדתה בצבא ובתופעות הדתה במרחב הציבורי בכללו. כל שבוע אנחנו עדים לאירועים חדשים שמעידים יותר מכל על הצלחתנו לעורר את הציבור החילוני שהיה שקוע בתרדמה ארוכה מאד. ממי שמביע את מחאתו על פעילויות של חב"ד במרחב הציבורי או מדווח על מקרים של הדתה בבית הספר והצבא ועד עיריית תל אביב שהכריזה שלא תאפשר יותר אירועים בהפרדה מגדרית בתחומה – אנחנו ערים לתהליך שבו הציבור החילוני מתחיל לעמוד על ערכיו וזכויותיו. כמובן שמדובר בהתחלה והעבודה עוד רבה, אבל עבורנו מדובר בתופעה שמרגשת אותנו כל פעם מחדש. קראו את האייטמים האחרונים בתקשורת.

30 התארגנויות מקומיות חילוניות הפעילות בכל הארץ!

במקביל לפעילות התקשורתית, היינו עסוקים השנה בפעילות שטח ענפה, שכללה הקמת התארגנויות חילוניות חדשות וליווי התארגנויות קיימות. מדובר בהתארגנויות מקומיות של חילוניים המעוניינים לשמור על הצביון החילוני של בתי הספר המקומיים, והמרחב המקומי בכלל. מי מכם שאינו קשור להתארגנות כזו מוזמן להצטרף להתארגנות ביישוב שלו או להקים חדשה, אם אין עדיין התארגנות כזו ביישוב. חלק מההתארגנויות דואגות בימים אלו לכך שנציג מטעמם ייבחר למועצה המקומית ביישוב – בין אם מדובר בריצה עצמאית או בחבירה למפלגות קיימות שנציגיהן מחוייבים לאג'נדה חילונית. הקול החילוני חייב להישמע בבחירות המקומיות הקרובות, והמשימה שלנו כאן היא כפולה: עידוד חילונים ללכת להצביע, ופעילות שתבטיח בחירת נציג מטעמנו למועצה. למפת ההתארגנויות המקומיות. 

השדולה החילונית בכנסת

גם בכנסת התחלנו להיות פעילים, ובמהלך השנה הקמנו את השדולה החילונית בכנסת בראשות חברי הכנסת זנדברג, בר-לב וסבטלובה. אירוע הקמת השדולה היה אחד הגדולים אי פעם לסוגו, ובזמן הקרוב (17 ביולי) מתוכנן אירוע נוסף שיעסוק בהדתה בצבא.

תובעים את זכויות החילוניים גם בבג"צ

לבסוף, התחלנו השנה גם בפעילות משפטית, והגשנו שתי עתירות לבג"צ – אחת על הדרך שבה רצח רבין מוצג בתכנית הליבה החדשה, והשני כנגד האיסור להכניס מזון חיצוני לבתי חולים במהלך חג הפסח – איסור שנובע מהוראות הכשרות המוטלות על בתי החולים. אנחנו מעריכים שבמהלך שנת הלימודים הבאה נגיש עתירה גדולה יותר על נושא מאד מהותי.
כארגון שמבוסס כמעט אך ורק על מתנדבים, אנחנו זוכרים תמיד שכל כוחנו נובע מהפעילות שלכם, ורוצים לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות לכם שוב על הסיוע האדיר שאתם מעניקים לנו.

זקוקים לתרומתכם כדי להמשיך בכל הכוח

אנחנו נמשיך ונגביר את הפעילות הזאת גם השנה. אמנם רובנו המכריע משקיעים את זמנם בפורום בהתנדבות, אולם כדי לייצר אימפקט כה גדול, אנחנו חייבים גם קצת כסף. זקוקים לכסף כדי להמשיך לעבוד באפיקים השונים – החינוכי, המשפטי, התקשורתי והמוניציפאלי.
נודה לכל מי מכם שיסכים לתרום שוב לפעילותנו. כל תרומה מסייעת לנו מאד. בזכות שיתוף פעולה עם עמותת חופש, התרומות הללו גם מוכרות לצרכי מס הכנסה. מי שיודע לסייע בגיוס כספים משמעותיים מתבקש ליצור אתנו קשר, כי אנחנו זקוקים לכל סיוע אפשרי בנושא הזה.
היתה לנו שנה מאד מוצלחת, הבה נאחל שגם השנה הבאה תהיה כה מוצלחת, ואף יותר.

אני רוצה לתרום לפורום החילוני

לפי הדיווח בתקשורת  ביום 4.4.18 ננעלה הועידה הארצית של תנועת בני עקיבא, שבה קיבלה התנועה החלטות דרמטיות ביחס למעורבותה של התנועה בעיצוב המרחב הציבורי בישראל. שתי החלטות דרמטיות התקבלו בהקשר זה: הראשונה – החרמת עסקים שאינם שומרי שבת, השנייה – יצירת שיח בין תנועות הנוער לגבי אופי השבת בישראל.

ההחלטה הראשונה היא החלטה, שככל הידוע לנו, היא תקדימית: תנועת נוער בישראל, המתוקצבת על ידי המדינה (משמע, על ידי כלל משלמי המיסים שבה), מבקשת להטיל חרם כלכלי על מי שאינו מקיים אורח חיים התואם את אמונותיה. בני עקיבא הינה תנועת נוער אדירת מימדים, המהווה כוח כלכלי משמעותי. חרם שכזה פוגע במגוון בעלי עסקים שהינם אזרחים ישראלים שווי זכויות, שומרי חוק ומשלמי מיסים. הוא נועד, כפי שניכר מסעיף 3 בהחלטת התנועה, להפעיל לחץ על בעלי עסקים אלו לקיים אורח חיים דתי יותר, כזה המנוגד לאורח חייהם ועולם הערכים שלהם. פגיעה כלכלית מעין זו, כאשר המניעים הם דתיים ומיסיונריים (ולא שיקולים ענייניים של צורך השירות), מעלה סימני שאלה קשים לגבי זכותה של התנועה לתקצוב ממשלתי.

בימים אלה פונה הפורום החילוני, בממלכתיות עם יאיר נהוראיNitzan Waisberg באמצעות עו"ד יאיר נהוראי, למשרד החינוך,משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בדרישה לעצירת המימון של בני עקיבא בשל פעולות התנועה העומדות בניגוד לתנאי התקצוב.

במקביל פנה הפורום החילוני למועצת תנועות הנוער בקריאה להימנע ממפגשיםעם בני עקיבא עד שזאת תבטל את החרם.

להלן המכתבים:

מכתב למועצת תנועות הנוער אפריל 18

בני עקיבא מכתב ליועץ המשפטי

משרד החינוך מציג: "היש צוהלת ושמחה כמוני שמדתה", מאת: אסף סלע-קול

לכבוד החג הכיפי ביותר בשנה נכנסנו לאתר משרד החינוך לבדוק אילו מסרים מעביר המשרד לתלמידי ישראל, וכעת אנחנו מבולבלים! יכול להיות שפתחנו בטעות את אתר חב"ד? אולי אתם, ילדים, תוכלו לעזור לנו להבין האם מדובר בהדתה או שמא ברוח החג ההדתה השובבה התחפשה לשמדתה?

לכבוד החג הכיפי ביותר בשנה נכנסנו לאתר משרד החינוך לבדוק אילו מסרים מעביר המשרד לתלמידי ישראל, וכעת אנחנו מבולבלים! יכול להיות שפתחתנו בטעות את אתר חב"ד? אולי אתם, ילדים, תוכלו לעזור לנו להבין האם מדובר בהדתה או שמא ברוח החג ההדתה השובבה התחפשה לשמדתה?

 

ובכן, ילדים, באתר משרד החינוך של מדינת ישראל נוכל לקרוא כיצד סיפור המגילה מתרחש "בשנת 3408 לבריאת העולם" (שזו עובדה מדעית בדוקה, במיוחד אם מציינים לצדה – בסוגריים – שזה יוצא 365 לפנה"ס, אבל חשוב שזה יהיה בסוגריים כדי שנדע ש'מניינם' הוא משני בחשיבותו).

 

אם נבקש ללמוד על "מהות ומשמעות" החג נקרא באתר כיצד "לפי המסופר במגילת אסתר, אירע ביום זה הנס" (של הצלת העם היהודי)! אבל לכם, ילדים, נגלה בסוד שזו פרשנות דתית למגילה, שהיא טקסט חילוני לגמרי שאלוהים נעדר ממנו לחלוטין ושום נס לא מוזכר בו ולא מתרחש בו. באתר של משרד החינוך לעומת זאת, אלוהים הוא דווקא דמות מרכזית למדי: כי אם תהיתם מה ההסבר למנהג להתחפש בפורים תוכלו ללמוד מהאתר שזה מהדהד ל"הסתר הפנים: אף שלא הוזכר כלל במגילה, משך בורא עולם בחוטים מאחורי הקלעים, כיוון את מהלך המאורעות והביא להצלת עם ישראל". המקור לקביעה הזו, אגב, לקוח מתוך מדריך למורה בהוצאת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, כך כתוב באתר. כנראה שמבחינת משרד החינוך אין ולא יכולה להיות כל פרשנות אחרת לחג הפורים למעט ציון נס שלא קרה ועשיית הומאז' לבורא עולם.

 

מזל שיש לשונית "מבט היסטורי" באתר, נכון ילדים סקרנים שלנו? ובכן במשרד החינוך החליטו שמבט היסטורי מספק וממצה מתחיל ונגמר בסקירת מגילות אסתר עתיקות. באמת מה כבר אפשר ללמוד מההיסטוריה אם לא כמה יפה יהודים כתבו ועיטרו מגילות אי פעם? הפולמוס באמינות המקור ההיסטורי של המגילה ושל דמויותיה, סקירת הממצאים הארכיאולוגיים ומבט השוואתי לספרות עמים קדומים בני התקופה פשוט לא מופיעים באתר כי הם לא באמת רלוונטיים, בטח לא לחינוך. רוצים השכלה? פתחו ויקיפדיה. פה לא השכלה. פה חינוך. זה לא אותו דבר. טוב, אל תכעסו, ילדים, כנראה פשוט נגמר להם המקום באתר אחרי שפירטו בו על כל מצוות החג, על מנהגי שנה מעוברת, על כמה פרשיות קוראים בבית הכנסת ומתי, על פורים משולש ועוד שלל מבואות וציטוטים מסורתיים. למי איכפת מהיסטוריה משעממת כשיש כל כך הרבה מסורת כיפית להעמיק בה?

 

אבל תכלס ילדים, העיקר הוא המבט העכשיווי, ולכן הקליקו על הלשונית המתאימה, ושם תוכלו לגלות איך המסר היחיד האקטואלי שאותו מבקש משרד החינוך לקדם הוא, איך לא, ההשוואה בין חג הפורים לשואה (למרות שלהבנתנו, התשובה לשאלה האם גם בשואה בורא עולם משך בחוטים מאחורי הקלעים עומדת בסימן שאלה). זה לא שאפשר אגב לימוד המגילה לקיים בכתות הלימוד דיון האם וכיצד כוח משחית, או בפמיניזם, או בשוויון בפני החוק, או בנחיצותה של מדינה ככוח המגן על חלשים. כל אלה הרי אלמנטים שקיימים בסיפור המגילה ושקשה שלא לראות בהם אלמנטים עכשוויים… אבל לא. ה"מבט העכשיווי" הבלבדי הוא השוואה לשואה. ולמרות שדווקא מצאנו באתר את הקביעה ש"זה נשמע כמעט דמיוני, שינסו להשמיד באופן שיטתי אומה שלמה ושאומה שלמה אחרת תיקח חלק מרכזי בכך ותהיה שותפה", בכל זאת לא מצאנו בו אזכור לרצח העם הארמני, לטבח ברואנדה או לזוועות החמר רוג' בקמבודיה. כל אלה כאילו לא קרו, כי בסופו של דבר "מה שיכולים אנו ללמוד מן ההשוואה בין פורים לשואה… (זה שאסתר ביקשה) להפיח תקווה בליבותיהם של אחיה היהודים לאורך ההיסטוריה, להמשיך להאמין כי הישועה יכולה לבוא". כך משרד החינוך היהודי, סליחה, הישראלי.

 

אתר משרד החינוך הוא המראה של המשרד. אלא שמהמראה הזו משתקפת תמונה רוויה בתכנים דתיים ואתנוצנטריים שמחלחלים גם לאנשי החינוך ומהם לתלמידים. ערב חג הפורים אנחנו קוראים למשרד החינוך להסיר את המסכות, לחדול עם "הסתר הפנים", לקחת את עצמו בידיים ולהפנים שיש במדינה ציבור חילוני גדול מאוד שהעניין שלו בפורים ובחגים אחרים הוא חילוני, לאומי, תרבותי ואוניברסליסטי, ושהדת היא לא דרכו. להפנים, וליישם במהרה שינויים נדרשים בתכנים, במהות ובגישה.

מה דעתכם? האם סוף סוף גם לנו תהיה סיבה ל"שמחה וששון, משתה ויום טוב"? אולי דווקא כן! בכל זאת באתר משרד החינוך כתוב במפורש ש"אל נא לנו לשכוח את המסר העיקרי של המגילה – אל ייאוש, בכל מצב ירוד יכול להתקיים בין רגע "ונהפוך הוא".

הפורום החילוני אמנם התפרסם בשל מלחמתו בהדתה, אבל מראשיתו פועל הפורום למטרה נוספת- קידום החינוך לערכים חילוניים, בביה"ס הממלכתי. בחזוננו, ביה"ס הוא כזה שבו יש חינוך דמוקרטי, הומניסטי, ליברלי, המעודד יצירתיות וחשיבה ביקורתית. מרגע שהתפרסם הפורום, פונים אלינו הורים ומורים מכל רחבי הארץ, ומבקשים כלים לקידום חינוך שכזה, החסר (לטעמם) במערכת הקיימת. שוב ושוב, ביקשו מאיתנו תכנים חילוניים, לצד כלים למאבק בהדתה, תכנים שישקפו את "העגלה המלאה החילונית".

אנו פועלים ליצירת תכנית לימודים חילונית שתהיה אבן הבסיס לחינוך הערכי לתלמידים החילונים. עד שזה יקרה, בחרנו לטפל בספינת הדגל של ההדתה במערכת החינוך – במקצוע הליב"ה "תרבות יהודית-ישראלית". החלטנו שבמקביל למאבקינו הצודק והנחוץ לביטול המקצוע והפניית המשאבים ללימודים חילוניים כגון פילוסופיה ואומנויות, אנו ננהל מערכה נוספת שמטרתה בניית השלמה לתכנית הלימודים האומללה במקצוע זה, השלמה שתספק לתלמידינו, ולו ממעט מהזהות הישראלית-יהודית-חילונית, שאותה משרד החינוך צינזר, לטובת הבניית הזהות היהודית-דתית-ישראלית, שכה יקרה לליבו ושאותה הוא מייעד לא רק לתלמידי ישראל.

אין לי זמן לספר עד כמה התכנית הזו נוראית מנקודת מבטם של החילונים. אזכיר רק את העיסוק האובססיבי בשבת ובחגים (במתכונת הדתית כמובן), את עשרות התפילות שהתלמיד נדרש ללמוד, את הדרתה של מהפיכת ההשכלה ביהדות ואת מסך הקיטש שבו עוטפים את היהדות, הנקייה (לפי התכנית) מכל סממן של שוביניזם, אלימות, לאומנות או גזענות. אבל אולי הבעיה החמורה מכל, היא שהתכנית, המתיימרת להיות מותאמת לציבור החילוני, מכילה כמעט ורק טקסטים יהודיים, רובם המוחלט אמוניים. רק 8 מתוך 600 הטקסטים בתכנית נכתבו בידי לא-יהודים, מה גם, שיש פי 2 יותר טקסטים אמוניים מטקסטים מודרניים. המסר המתקבל הוא שהחוכמה כולה נמצאת ביהדות, שהערכים כולם באים מן היהדות. אבל הרי לא כך נראה ארון הספרים בבית שלכם או שלי, לא כך נראה העושר הרוחני שמזין את תרבותו של הישראלי-החילוני.

כדי לתקן את המסר המעוות והגזעני הזה, יצרנו בפורום ערכת השלמה, שהיא למעשה אסופת טקסטים המחנכים לאותם ערכים יקרים שאליהם מכוונת תכנית הלימודים. תכנית המשרד וערכת ההשלמה של הפורום, הן שתיהן תוכניות לימודים המשתמשות באותו כלי דידקטי (טקסטים) לחינוך ערכי (ערכים שבחר משרד החינוך), אבל יש ביניהן שלושה הבדלים מרכזיים:

  1. הערכה מביאה טקסטים ממגוון אדיר של תרבויות, במקום ההדרה התרבותית שעושה המשרד.
  2. הערכה מביאה טקסטים חילוניים (ברובם המוחלט), בעוד המשרד מביא ומדגיש את הטקסטים הדתיים.
  3. הערכה מביאה טקסטים מסוגות רבות – פתגמים, שירה, סיפורת, תיאטרון, אקטואליה, סרטוני יוטיוב וסרטי קולנוע. בכך הערכה מחדשת, לא רק במסרים או במגוון התרבותי, אלא גם בכלים הדידקטיים.

איך זה נראה בפועל?

ניקח לשם דוגמא את כיתות ג-ד:

משרד החינוך בחר את הערך היפה של חברות. את הערך הזה ילמדו הילדים בייחוד דרך טקסטים יהודיים-אמוניים: התנ"ך, המשנה, התלמוד ומצוותיו של חכם אברהם ערוסי. הם גם ילמדו דרך  מעט שירי ילדים עבריים ודרך שני מקורות (בלבד) מתרבות העולם (שהם אגב, המקורות היחידים מתרבות העולם, המופיעים בתכנית המחייבת את בתי הספר היסודיים…). גם ערכת ההשלמה של הפורום החילוני, תסייע בחינוך הילדים לחברות, אלא שהיא מציעה לעשות זאת דרך מגוון מקורות רחב יותר, הנתפסים בעינינו כחלק ממקורות ההשראה של ילד חילוני: ציטוטים של אוסקר וויילד, של א.א. מילן ושל דניאל כהנמן, יחד עם כאלו מהתרבות הערבית ומהתרבות האמריקאית. סרטוני יוטיוב אלמוניים וסרטי דיסני מוכרים (שהרי גם טימון, פומבה ו ET הם דוגמאות יפות לערך שבחברות-אמת). וגם אנחנו מציעים שירי ילדים עבריים, אך מוסיפים להם סיפור מהודו ומשלים מיוון, ואת אפרים סידון הסופר ואת פט ריילי, מאמן הכדורסל. ויש עוד עניין: בזמן שמשרד החינוך רק מעביר את המסר החד-משמעי בעניין חשיבות החברות, אנו מציפים גם שאלות יישומיות, ערכיות וביקורתיות, ובכך מפתחים את יכולות החשיבה מסדר גבוה של התלמידים.

בכיתה ד' (לה נבחר ערך הערבות ההדדית) המצב חמור עוד יותר, שכן בפרק זה של התכנית אין, ולו טקסט אחד, שבאמת מחנך לערך זה. במקום ערבות הדדית, הערך שהם עצמם הכריזו עליו כערך המוביל, בחרו ללמד (שוב) על זמן יהודי-ישראלי. הנה מקבץ קטן מתוך מה שילמדו הילדים החילונים: ברכת ערב, ברכת בוקר, לקט מברכות השחר, קידוש החודש, תורה, משנה, תלמוד, תפילת הגשם ומעט שירי עונות עבריים. כל בר דעת מבין שטקסטים אלו אינם מחנכים לערבות הדדית, אלא לאמונה וקיום תפילות. אלו לא טקסטים המשקפים את עולמו של החילוני, אלא טקסטים המשקפים את ההתנשאות של הדתיים, הרואים בחילונים "עגלה ריקה", ולכן מנסים לכפות על ילדיהם את ארון הספרים הדתי עליו הם נשענים. אז אנו, בערכה המשלימה, בחרנו בטקסטים, שהם מהתרבות האוניברסלית, הכוללת את זו, שלנו- הישראלית. טקסטים אלה, אפילו מחנכים לערבות הדדית: שלושת המוסקיטרים, הילד והסכר, תרבות היישוב העברי, אמרות אתיופיות, אינידיאנות וסיניות. הסיפור על אליעזר והגזר וסרטוני יוטיוב על שיתוף פעולה בין בע"ח. מחזאים כגון סופוקלס ושייקספיר ומדינאים כמו לינקולן וקיקרו. וגם סיפורים קאנוניים בעולם, מבט לדתות אחרות ומבט לאקטואליה.

למשל, בהקשר של נתינה, נציב סימן שאלה, על האימרה הידועה "עניי עירך קודמים" ולגבי מנהיגות נשאל- האם מנהיגות יכולה להיות גם שלילית?

בשורה התחתונה- בזמן שתכנית משרד החינוך משקפת את העגלה המלאה, של היהודי-הדתי, הערכה המשלימה משקפת, ולו במעט, את ספינת המשא העמוסה של האדם החילוני. אנו בטוחים שמורים רבים ישתמשו בערכה זו להרחבת האופקים של תלמידיהם, ולכן אנו ממשיכים בהרחבת הערכה ויצירת ערכה דומה גם לתלמידי חטיבת הביניים. אנו מקווים ומאמינים שעם הזמן, יותר חילונים יהיו גאים בזהותם ובערכיהם, ואז ייצאו להיאבק, לא רק על תכניות לימודים בבתי הספר, אלא גם על זכויותיהם בעולמם של המבוגרים.

תכנית הלימודים "תרבות יהודית ישראלית" – התראה לפני נקיטה בהליכים – אומרים "לא" למגמת ההדתה

ההדתה פוגעת בזכות לחופש מדת

זוהי קריאה לכל מי שחרד לגורל החינוך הממלכתי החילוני במדינה
צרפו את חתימתכם למכתב התראה לפני נקיטת הליכים שנשלח ע"י הפורום החילוני לשר החינוך, מר נפתלי בנט, ולמנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב ועיזרו לנו להציל את החינוך הממלכתי.

חִתמו על העצומה עכשיו

כולם כבר יודעים שמערכת החינוך הממלכתית עוברת כעת תהליך הדתה אגרסיבי. משרד החינוך מגדיל את היקף התכנים הדתיים ומעודד את לימודם, בין היתר, על ידי נציגי עמותות חיצוניות דתיות – בנות שירות וגרעינים תורניים – המלמדים את היהדות בגרסה מדירה, תוקפנית ומסוגרת.

אחד ממנגנוני ההדתה המרכזיים הוא התכנית החדשה – 'תרבות יהודית ישראלית', הידועה גם בשמה – 'מורשת'; תכנית שמטרתה בפועל, במתכונתה הנוכחית, להקנות חינוך הלכתי ואמוני ללא כל ביקורתיות או רפלקציה, לקדם יהדות דתית אורתודוקסית על פני ערכים ליברליים ולייצר תחושה של נחיתות ערכיתבקרב תלמידי החינוך הממלכתי.

זוהי קריאה לכל מי שחרד לגורל החינוך הממלכתי החילוני במדינה – עזרו לנו לעצור את תהליך ההדתה. יחד נבטיח את זכותם של ילדינו ליהנות מחופש מדת ולפתח סקרנות וספקנות כבני אדםריבוניים, יחד נבטיח חינוך חילוני, ישראלי, ערכי שישמור על דמותה הדמוקרטית של המדינה.

הצילו את מערכת החינוך הממלכתית – חילונית: עצרו את מימוש תכנית 'תרבות יהודית ישראלית' (מורשת) ואמרו "לא" למגמת ההדתה

חִתמו על העצומה עכשיו


י. נהוראי – עורך דין

רח מדבר סיני 16 ירושלים

טלפקס: 02-5817822, נייד- 054-3008760

 

5-9-2017

לכבוד      

מר נפתלי בנט, שר החינוך
באמצעות פקס: 02-5602246

מר שמואל אבוהב, מנכ"ל משרד החינוך,
באמצעות פקס: 02-5602336

הנדון: תכנית הלימודים "תרבות יהודית ישראלית" – התראה לפני נקיטה בהליכים

בשם מרשי, הפורום החילוני, הנני לפנות אליך כדלקמן:

  1. תכנית הלימודים  "תרבות יהודית ישראלית" הינה בפועל מתווה רב שלבי, שמטרתו הכנת נפשו של הילד/ה מכיתה א' ועד ט', להכרה בתפיסת העולם הדתית – אמונית יהודית, המניחה את עובדת קיום האל כנתון, וכפועל יוצא את חשיבות קיום מצוותיו.  לדברי הפתיחה לחוברת על פיהם "התכנית נועדה לחשוף את התלמידים לעולם היהדות רב-הפנים, תוך התאמתו לרלוונטיות של חייהם בתוך ההקשר הישראלי הרחב", אין זכר בתכנית. מעיון  בה ובספרים שאושרו על בסיסה, בהיר כי התרבות היהודית הנלמדת היא תרבות דתית-אמונית. הטקסטים הדתיים- אמוניים המובאים בתכנית זוכים למשנה חשיבות ביחס לטקסטים של התרבות העברית, וזאת לא רק בכמותם, אלא חמור יותר, אף בתכנם. למעשה התרבות העברית מובאת כדי לחזק את המימד הדתי אמוני, ומוצגת כ"אח" הקטן והנחות של התרבות הדתית – אמונית.כך, מכל כתביו של "אחד העם" (שמוצג כהוגה דעות חילוני), מתייחסת התכנית רק לאמירה שלו  על כך ש"השבת שמרה על עם ישראל". כך, לימוד החגים והשבת מתרכז באופן כמעט מוחלט במנהגים הדתיים- אמוניים.זאת ועוד, התכנית עוטפת את המסרים הדתיים – אמוניים בעטיפה סכרנית.  התלמידים אינם זוכים ללימוד ביקורתי ורחב היקף של תפיסת עולם זו, ואינם נחשפים לצדדים השונים בה, למשל עליונות כלפי האחר, מעמד האשה, הומוסקסואליזים, תפיסת הדמוקרטיה, וכד'.התלמידים אינם זוכים לפרספקטיבה חילונית הבוחנת את התרבות היהודית בקונטקסט תרבות העולם, או המטילה ספק באמיתות האמונה או בהגיון שבביצוע מצוות דתיות. נהפוך הוא, הדרישה מבית הספר היא להעביר את החומרים הדתיים – אמוניים משל היו תורה למשה מסיני.תלמיד חילוני, שאין לו סביבה מבקרת, ילמד מכיתה א' עד כיתה ט', טקסטים המתייחסים לאל היהודי כישות קיימת, וייחשף למצוות באופן לא מבוקר.  ברור ומובן כי תפיסת עולם זו מנוגדת לזו של הוריו, מחנכיו ובית ספרו.בנסיבות אלה יגדלו התלמידים להיות חילונים עם רגשות נחיתות כלפי "המסורת היהודית" שהם אינם מקיימים. כאשר המציאות היא שלחילוניות במסורת היהודית יש תפיסת עולם מגובשת ועמדה ערכית, שהולידה, בין היתר, את התנועה הציונות ואת הקמת מדינת ישראל.בפועל נראה כי מטרת תכנית הלימודים "תרבות יהודית ישראלית" במתכונתה הנוכחית הינה להטמיע בקרב התלמידים החילוניים את תפיסת העולם הציונות הדתית, ו"לבנות" מאגר בוחרים פוטנציאלים למפלגתו של שר החינוך, "הבית היהודי". מפלגה, שכידוע פונה בין היתר לחילונים בעלי רגשות נחיתות כלפי ה"מסורת היהודית".מצ"ב נייר עמדה שהופץ על ידי מרשי בנושא התכנית החדשה ומשקף את כשלי התכנית.
  1.  לפיכך, בהוראתך לכפות על בתי הספר הממלכתיים ללמד את התכנית לתרבות יהודית – ישראלית, הנך בפועל הופך את החינוך הממלכתי לחינוך משלב, ובכך פועל בחוסר סמכות, ובניגוד לחוק החינוך הממלכתי תשי"ג -1953, סעיף 1. הסעיף קובע כי מוסד חינוך ממלכתי משלב מובחן ממוסד חינוך ממלכתי בכך שנוספת לו:"תכנית השלמה שתכלול לימוד מקורות יהודיים בהיקף רחב ובאופן מעמיק, תוך שימת דגש על עיסוק בזהות יהודית ועל חינוך לערכי הסובלנות במורשת ישראל ולקיום חיים משותפים וברית ייעוד וגורל בין כל חלקי העם בישראל ובתפוצות."כמו כן, מוסד חינוך ממלכתי דתי מובחן ממוסד חינוך ממלכתי בכך שנוספת לו:
    "תכנית השלמה שתכלול לימודי תורה שבכתב ושבעל פה ותכוון לאורח חיים דתי…".התכנית לתרבות יהודית-ישראלית מהווה באופן מובהק תכנית השלמה למוסד חינוך ממלכתי-משלב, ואף למוסד חינוך ממלכתי-דתי, ובכך כאמור, הינך דה פאקטו, מבטל את זרם החינוך הממלכתי.לא פחות חמורה מכך היא העובדה שכפועל יוצא של כפיית לימוד התכנית על בתי הספר הממלכתיים, נשללת זכותו הבסיסית של החילוני לקבל חינוך התואם את תפיסת עולמו. שהרי לחילוני אין בית ספר שתואם את ערכיו  ואת אורח חייו.לא זו אף זו, אלא שבכך נוצרת הפליה קיצונית בין התלמיד החילוני למסורתי. שהרי בעוד המסורתי יכול לבחור בין החינוך הממלכתי, הממלכתי המשלב והממלכתי דתי, הרי שלחילוני אין כלל זכות בחירה, והוא נאלץ ללמוד תכנים המנוגדים לתפיסת עולמו.
  1. זאת ועוד, בהתנהלותך זו הינך פועל בניגוד לסעיף 2  (7) לחוק, שקובע בין יתר מטרות החינוך החילוני:
    "לחזק את כח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית מחשבה עצמאית …"כאמור לעיל, התכנית לתרבות ישראלית יהודית במתכונתה הנוכחית, אינה כוללת ולו גרם של שיפוט וביקורתיות כלפי המסורת הדתית-אמונית עליה מושתתת התכנית.
  1. בנוסף, הנך נדרש להצביע על הסמכות החוקית על פיה הורית להכניס את התכנית לתרבות ישראלית יהודית כחלק מלימודי הליבה, ולהסביר את האופן בו תוקצבו השעות המחייבות להוראת המקצוע, באופן שלא יפגע בהוראת המקצועות הקיימים. זאת, לאור העובדה שהשנה (שבה נכנסה התכנית החדשה) לא שונתה הכמות הכוללת של שעות הלימוד או אחוז שעות הליבה מתוך הכמות הכוללת האמורה.
  2. זאת ועוד, בהוראתך נכפתה התכנית על בתי הספר, על אף שאין בנמצא מאגר מורים מספיק שהוכשרו ללמד את תכניה. לא למותר לציין כי גם תכניות ההכשרה מהוות רק תחליף בלתי מספק להכשרה אקדמית מלאה בנושא.בהערת אגב ייאמר, כי מרשיי בטוחים שמצב זה אינו רק אמתלה לאפשר לעמותות דתיות המקורבות למפלגתך להעמיק את חדירתן למערכת החינוך הממלכתית, שכן כידוע לך פעילות זו הינה בניגוד לחוק האוסר שימוש מפלגתי ומדיני במערכת החינוך הממלכתית [סעיף 34(8) לחוק חינוך ממלכתי].
  1. לפיכך, וכל עוד לא ייעשו השינויים המתחייבים בתכנית, לרבות בתחום התכנים, התקצוב והכשרת המורים, הינך נדרש להפסיק לאלתר את הפעלתה בבית הספר הממלכתיים החילוניים.
  2. מאחר והינך מתעלם באופן עקבי מפניות מרשי, הנני להודיעך כי אם תוך 21 יום לא תתקבל תגובה מטעמך, לא תשלח התראה נוספת, ומרשי יראה עצמו חופשי לפעול בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותו.
  3. לא למותר לציין כי במקביל למכתב זה שעניינו הנושאים המהותיים, נשלחה בקשה לפי חוק חופש המידע לקבלת נתונים ביחס לקריטריונים לקביעת התכנית, דרכי קבלתה, וכן לתכנית להדרכת המורים ללימוד התכנית.

בכבוד רב,
יאיר נהוראי, עו"ד   

קראו גם את מכתב ההמשךהזכות לחופש מדת

לקריאה נוספתנייר עמדה של הפורום החילוני בנושא תכנית הלימודים "תרבות יהודית ישראלית"

קול קורא לכם, ההורים! מבצע בדיקת הספרים החל!

קול קורא – בדיקת ספרי לימוד – יסודי וחט"ב: אנו יוצאים במבצע נוסף למיפוי חומרי הלימוד בהם נעשה שימוש בבתי הספר הממלכתיים היסודיים [א-ו] וחטיבות הביניים [ז-ט]. המיפוי יתרכז הפעם בספרי לימוד מכל תחומי הדעת, וכן חומרי לימוד בתכנית הליבה החדשה "תרבות יהודית ישראלית" שראו אור ב-2017.

אמהות ואבות, סבים וסבתות – תורכם להשפיע:

הרשמו כאן לבדיקת ספרי הלימוד של ילדיכם ונכדיכם:

https://drive.google.com/open?id=1KxehYHB0Fj0W24MeCatmedeCaVAJ4X0dLlE23irRx_M

אנו יוצאים במבצע נוסף למיפוי חומרי הלימוד בהם נעשה שימוש בבתי הספר הממלכתיים היסודיים [א-ו] וחטיבות הביניים [ז-ט].

המיפוי יתרכז הפעם בספרי לימוד מכל תחומי הדעת, בדגש על אילו שראו אור בין השנים 2015-2017 [אך ייבדקו גם ספרים קודמים, ככל שהם נמצאים עדיין במערכת],  וכן חומרי לימוד בתכנית הליבה החדשה "תרבות יהודית ישראלית" שראו אור ב-2017.

הפונים יתבקשו לבדוק כמה מספרי הלימוד של ילדיהם ונכדיהם, על פי מחוון שישלח אליהם.

המחוון יסייע בבדיקה ויאפשר בהמשך מיפוי ראוי של חומרי הלימוד על פי מידת ההדתה, הגלויה והסמויה, המצויה בהם.

המיפוי שנבצע יסייע בהשגת שתי מטרות מרכזיות:

  • לאשש או להפריך את טענת משרד החינוך בדבר העדר הדתה בספרי הלימוד שיצאו לאור בשנים האחרונות.
  • לאפשר קבלת החלטות ראויה בעניין התוספות, ההשמטות והשינויים הנדרשים בחומרי הלימוד על מנת שיתאימו לערכים החילוניים אליהם אנו מכוונים.
  • ככל שיתאפשר – להשוות בין מהדורות שונות של אותו ספר לימוד וללמוד מההשוואה על מגמת ההדתה וכיוונה.

סדר הפעולות ולוח הזמנים לביצוען:

  1. הרשמה לקבוצת הקוראים – עד ה-19.9.2017 – נא להיכנס לקישור זה ולענות על השאלות.
  2. המחוון יישלח לקוראים המתנדבים תוך ציון שמות הספרים שהם מתבקשים לבדוק על פיו – עד ה-24.9.2017
  3. בדיקת הספרים על ידי הקוראים המתנדבים ושליחת הסקירות – עד ה-10.10.2017
  4. ניתוח הסקירות והעלאתן למאגר הסקירות באתר הפורום החילוני – עד ה-25.10.2017
  5. 27.10.2017 – פרסום מסקנות ניתוח הסקירות והפצתן.

חברות וחברים

כל זה לא יוכל להתבצע בלעדיכם !

אנו קוראים לכם לתת יד ולהתנדב לביצוע משימה חשובה זו, בדרך לחינוך ממלכתי – חילוני לו ראויים ילדינו!

שנה טובה!

ועדת ההיגוי

הפורום החילוני