הספר ראוי, ובלבד שמורה יהיה מודע לקטעים הבעייתיים וייתן להם מענה – או באמצעות בחירה שלא ללמדם או לתווך אותם כראוי. מפריע העיסוק הנרחב בחגים בכל שנה ושנה. מפריע כשהעיסוק הוא בהיבט הדתי. במקומות בהם מנוצל הנושא לדיון מעמיק [כגון העבדות – אז והיום] – הדבר ראוי.

דוגמאות:

ע' 19 – רלוונטי לנושא – יום הכיפורים – אך מציע דיון דתי ללא ספקות: "ביום כיפור מצווה לצום ולהתע נּוֹת. אסור לעשות כל מלאכה כדי שניתן יהיה להתרכז
רק בענייני הרוח – בתפילות, בחשבון נפש, ובבקשת מחילה, בלי לעסוק בצורכי הגוף.  יום כיפור מכונה גם "שבת שבתון", ונחשב ליום הקדוש ביותר בשנה. "

דיון בעייתי, בעיקר לאור העובדה שהפרק הקודם עוסק דווקא בחשיבה פילוסופית, תוך מתן מקום לשאלות שאין עליהן מענה אחד ומתן לגיטימציה לשונות בין בני האדם [ע' 11]

ע' 17 – מתחיל עם דיון טוב ומעניין על כוונה או תוצאה, תוך התייחסות לחשיבה הפילוסופית בנושא [אריסטו, קאנט]. בהמשך מובאת דוגמא מהחשיבה היהודית: "גם היהדות עוסקת בשאלה על חשיבותם של הכוונה, של המעשה ושל התוצאה. למשל, בהקשר של קיום המצוות עולה השאלה: האם מה שחשוב הוא להקפיד על קיום המצוות על כל פרטיהן, או שחשובה יותר הכוונה? יש במסורת היהדות סיפורים רבים על אנשים שלא ידעו להתפלל כפי שצריך, ולכן התפללו בדרכים לא מקובלות (למשל, באמצעות שריקה), אבל תפילתם התקבלה כי היא באה מתוך הכוונה שבלב."
הדוגמא עוסקת אמנם בכוונה אך לא מתאימה לדיון על מה חשוב יותר, וללא תיווך היא בעייתית – התפילה התקבלה [?]

ע' 186-191 – קריאת פרק ממגילת אסתר. – מעמיקים את ההבנה של פרק מהמקרא תוך התמקדות בדיבור בין הדמויות – מוצג כסיפור דרמה מרתק. ראוי היה, אם רוצים לדון בו, להציגו מנקודות מבט שונות [למשל – לקשור אותו לדיון שמופיע בנושא הבא של הספר ועוסק במעמד הנשים]. דיון לא ראוי

חשוב לציין שהתוכן מאוזן. תוכן העניינים כתוב כך שהוא מאפשר למורה בחירה מושכלת של הישגים נדרשים וסוגות על פי תכנית הלימודים. חשיבות ההתייחסות לתכנית הלימודים והוראה על פיה.

פירוט נוסף במחוון המצורף [סקירה מלאה]