מפתחות לערבות הדדית

את הביקורת הזו צריכים להתחיל מהסוף. הפרק האחרון של הספר הזה המיועד לחג השבועות הוא אחד מהפרקים רוויי ההדתה ביותר שאי פעם קראתי. בחג הזה אין אפילו זכר לביכורים, לטנא ולכל ההווייה הארצישראלית-קיבוצית של החג. במקום זה מושם דגש מוחלט על חג מתן תורה, כשלא מובעת כל עמדה המפקפקת בהיות מתן תורה אירוע היסטורי, או באמיתות סיפורי התורה. השיא הוא משימות כגון "איך לדעתכם הייתם מרגישים לו אתם ניצבתם במעמד מתן תורה המתואר התמונה", "איזה רגש מילא את האנשים שנכחו במעמד הר סיני" או "דמיינו שאתם עיתונאים שנשלחו למדבר סיני לדווח על המעמד". וכל זה בבית ספר ממלכתי.

 

קישור לסקירה

» הספר הבא: של"י ושלכם