שמואל – נקרא ונפעל

הספר במתכונתו הנוכחית אינו מתאים ללימוד בבית ספר חילוני. ניתן להקל על המצב באמצעות מדריך הולם למורה.
ספר שמואל הוא אחד מהספרים המרתקים ביותר בתנ״ך המעלה שלל של סוגיות מוסריות שרבות מהן רלוונטיות עד לימינו. ספר הלימוד נוקט גישה סגורה המתייחסת לכתוב כאל אמת היסטורית סגורה.

אין כל התייחסות ראויה לביקורת התנ״ך, להיסטוריה ולארכאולוגיה של התקופה. בכך משרת הספר גישה דתית צרה ומוטית לפרק משמעותי בתולדות עם ישראל. הגישה המוצגת ממסגרת ומצרה את תפישת התלמיד על התנ״ך ועל תולדות עם ישראל.

אין מקום לשאילת שאלות על ההבדל בין מיתולוגיה והיסטוריה, על תהליכים היסטוריים, יחסים בין כוהני דת לשליטים חילוניים. יש גם החמצה קשה של הממד האנושי והדרמטי של סיפורם של שמואל, שאול ודוד. הספר מתחיל ומסתיים בגישה מסורתית לתנ״ך.
בכדי להפוך את הספר ראוי לקהל ביקורתי הייתי מדגיש את הממד המיתולוגי, מוסיף דיון מוסרי רלוונטי לסוגיות רבות, מוסיף התייחסויות בתרבות היהודית והנוצרית לאירועים ומחליף את הקריקטורות.

בנוסף לנקודות הבעייתיות, יש בספר גם נקודות אור. גיבורי התקופה, ובמיוחד דוד, מוצגים לעתים בצורה פתוחה על כלל מגבלותיהם. אין הצגה זו מגיעה לכדי שאלה מדוע חוטא סדרתי כדוד נהפך לדמות כל כך חשובה אולם פשעיו ועונשיו אינם מוסתרים. בחלק מהפרקים יש שאלות המאפשרות למורה פתיחת דיון פתוח מבחינה מוסרית אולם לרוב הן נבלעות ברוח הספר הכללית.

בספר גם מספר רב של ציורים הלקוחים ממצאים ארכאולוגים ומאמונות אירופאים ומאומנות המערב ובכך פותחים את התלמיד לפרשנות אמנותית אפשרית (אך ללא דיון ביצירות וחבל).