אנחנו כאן לכל פניה דחופה. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
התנהלות הורים מול הנהלת המוסד החינוכי – מראש ובדיעבד
ישנן כמה פעולות שיכולים הורים לעשות על מנת להעלות מודעות בקרב הנהלת המוסד החינוכי לצרכי הציבור החילוני. פעולות מראש ופעולות בדיעבד, שיכולות להביא ליצירת מרחב חילוני במוסד החינוכי:
- פניה למנהלת המוסד החינוכי (כולל גנים) בנושא האקלים הבית ספרי ומחוייבות כלל העובדים וסגל ההוראה לכבד את עקרונות החינוך הממלכתי וערכי הציבור המזין את המוסד החינוכי, בהתבסס על ששה כללים להבטחת מרחב חילוני במוסד החינוכי.
הפניה יכולה להיות באמצעות מכתב או ברכה או הצעת אמנה. הנה דוגמא למכתב, שכתבו הורים לילד בכתה ב' להנהלת המוסד:
שלום רב
השנה בננו הגיע לכתה ב' ומתווסף למקצועות הלימוד שלו גם מקצוע סיפורי התורה.
כמשפחה חילונית רצינו לשתף את צוות הלימוד אודות התפיסה החינוכית בה משפחתנו נוקטת סביב נושא המורשת היהודית, הדת והאמונה בפרט.
משפחתנו הרחבה מגוונת ומכילה חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים, כאשר התא המשפחתי בו אנו מגדלים את ילדינו הינו חילוני אתאיסטי. אנו אוהבים ומכבדים את המסורת ומקיימים טקסים בעלי אופי לאומי, אך איננו מקיימים טקסים דתיים, מתפללים או מחנכים לאמונה. אנו נמנעים מטקסים המפארים את הדת ודואגים להציג נושאים אלו תוך עידוד ספקנות, ביקורתיות ושאילת שאלות נוקבות תוך תפיסה שהאדם הוא הגורם החשוב ולא אל, גזע מסוים של בני אדם או אדמה.
בהתאם למסמך זכויות ההורים לחינוך בו מצויין כי "חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי.", אני מבקשים להתחשב באורחות חיינו וערכינו ולהימנע מהקניה לילדינו חינוך, תפיסות או גישות דתיות מכל אופן וסוג.
לדוגמא: במהלך הדיונים בכתה, אין להציג את סיפור בראשית כסיפור שהתרחש, אין להציג את קיומו של האל יהוה כדמות אמיתית, נבקש להימנע מלתאר הבטחות שונות הניתנות בסיפורי התורה כבעלות ערך שאינו סיפורי וכדומה.
כמו כן אין לשים על ילדנו כיפה (גם לא בעת ביקור בבית כנסת), טלית, תפילין או כל תשמיש קדושה אחר, אין לבקש או להציע לו לברך ברכות או לאפשר לו להשתתף בתפילה בקבוצה (גם לא בשירים), אין להפריד אותו מהמגדר השני בכיתתו במהלך פעילות, אין לבקש ממנו לאכול או לא לאכול מאכלים או שילוב מאכלים מטעמים הלכתיים או לשנות את לבושו בשל טעמים אלו וכיוצא בזה.
אנו מכירים את בית הספר ואת צוות המורים, יודעים כי מדובר בבית ספר חילוני בשכונה חילונית וסומכים עליכם שתכבדו את בקשתנו בנושא זה !
2. התייחסות לנושא כשרות המזון. הנה דוגמא למכתב ששלחה אם לתלמיד בחטיבת הביניים, לאחר שנושא כשרות המזון עלה לקראת מסיבה כיתתית שתוכננה בכתה.
היום פורסמה בקבוצת הווצטאפ של ההורים רשימת האוכל לארוחת בוקר כיתתית המתוכננת למחר. מיד לאחר הפרסום כתבה אחת האימהות שאלה בקבוצה: "למה גם חלבי וגם בשרי?" עליה נענתה בכך ש"הילדים יתבקשו להחליף את הנקניק במשהו אחר".
אני חייבת לשאול: למה?
מה פשר ההיענות המיידית הזאת לבקשה להפריד בין בשר לבין חלב בארוחה בית-ספרית? זהו לא בית ספר דתי. לאנשים שונים מגבלות שונות בתחום האוכל: אחד לא מערבב בשר וחלב מסיבות של שמירת כשרות, האחר לא אוכל אוכל חלבי בשל טבעונות, השלישי נמנע מגלוטן מסיבות בריאותיות והרביעי מסיבות של עודף משקל, וכן הלאה. כל הסיבות ראויות לכבוד ולהבנה. ודווקא משום כך, חשוב לאפשר מגוון ומבחר.
ילד או ילדה שבביתם נהוג לשמור כשרות, יבחרו לאכול בארוחה הכיתתית או מהנקניק, או מהגבינה, הטבעוני יאכל מהטחינה והירקות ולא ייגע בגבינות, אחר יימנע ממתוק מסיבותיו הוא, וכן הלאה.
אני חושבת שבית הספר כמרחב חינוכי, בהיענותו האוטומטית לדרישה להפרדת המאכלים, דווקא מפספס כאן הזדמנות חשובה להדגמת סובלנות וכבוד הלכה למעשה (ולא רק באופן תיאורטי בשיעורי החברה). במקום להיענות לדרישה להוצאת הבשר מהארוחה, יש מקום דווקא להציב כאן גבול, ובכך להדגים בפועל את הכבוד שיש לרכוש כלפי כל אדם בבחירותיו ובהעדפותיו. לו הארוחה הייתה מבוססת כולה או אפילו ברובה על מאכלים שאינם כשרים, היה חשוב ונכון לערוך שינוי מסוים בתפריט ולדאוג למאכלים שגם ילדים שומרי כשרות יוכלו לאכול. אבל בהינתן האפשרות לאותם ילדים לשמור על כשרות מתוך התפריט המוצע, חשוב באותה המידה בדיוק לאפשר לאלה הרוצים, גם לערבב בצלחתם בין בשר לבין חלב. ההיענות המיידית להוצאת הבשר מהתפריט, פוגעת בזכותם לחילוניות (ולאי- טבעוניות ולאי- צמחונית) של חלק מהילדים.
ההתחשבות והכבוד כלפי השונות צריכים להיות הדדיים.
מודה מראש על התייחסותכם לנושא,
3. הצעה מראש להנהלת המוסד ולרכז.ת מורשת / תרבות יהודית-ישראלית לעשות שימוש במדריך למורה – העשרה חילונית לתרבות יהודית ישראלית