• בית
  • חילוניות בחינוך הממלכתי

חילוניות בחינוך הממלכתי

  1. מהו חינוך ממלכתי?

חוק חינוך ממלכתי

"בחוק זה –

"חינוך ממלכתי" פירושו – חינוך הניתן מאת המדינה על פי תכנית הלימודים, ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה, ובפיקוחו של השר או של מי שהוסמך לכך על ידיו;
"חינוך ממלכתי משלב" – חינוך ממלכתי המשלב בתכנית הלימודים שלו לימודי יהדות מוגברים, ושם דגש על עיסוק בזהות יהודית ועל חינוך לפי תכנית השלמה למוסד חינוך ממלכתי משלב;
"חינוך ממלכתי דתי" פירושו – חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם ובהם מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית;"

  1. מיהו הציבור המזין את בתי הספר הממלכתיים הכלליים?

מהגדרות החוק לחינוך הממלכתי ניתן להסיק שהציבור אותו משרתת מערכת החינוך הממלכתית, הלא דתית, הוא ציבור כללי, שאין לו עניין מיוחד בדת ובלימודי דת*.
דוח מבקר המדינה בנושא חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות  מתייחס כך למבנה מערכת החינוך:

"החלוקה בין הקבוצות השונות באה לידי ביטוי גם במערכת החינוך הממלכתית הכוללת שלוש תת-קבוצות נפרדות: ממלכתי יהודי-חילוני, ממלכתי-דתי וממלכתי- ערבי ,לצד חינוך חרדי-עצמאי שאינו ממלכתי." [ע' 19 בדוח]

בדוח ועדת שנהר, ועדה שעסקה בלימודי יהדות בבתי הספר הממלכתיים, מוגדר הציבור המבקר בבתי ספר אלו כך: " ציבור חילוני, חופשי, כללי. ציבור הרואה ביהדות תרבות לאומית, פלורליסטית, הנתונה בהתהוות… היהדות החילונית, החופשית, היא זהות יהודית בעלת מטען ערכי חיובי".[2]  דוח הוועדה עמד על כך שיש להכין "תכניות לימודים וחומרי למידה ההולמים את השקפת עולמו וערכיו של הציבור החילוני… בית הספר הכללי לא צריך להיכנע לקנאות וגם לא לחלל הריק. הוא צריך לעודד את הציבור החילוני לגווניו לבטא את ערכיו, לפתח את תרבותו, לבקר את הישגיו ולהיפגש עם הדור הצעיר שלו"[3].

*כיוון שהציבור המזין את מוסדות החינוך הממלכתיים הוא ציבור מגוון, נותנת המערכת כבר כיום פתרונות למי שמעוניין, במסגרת המערכת הכללית, בלימודי יהדות מוגברים. כך, יכולים הורים ובתי ספר להצטרף לתכנית תל"י (תגבור לימודי יהדות) או להחליט להפוך למוסד השייך לזרם המשלב, כמוגדר בחוק חינוך ממלכתי ומפורט בחוזר מנכ"ל.

  1. מהי ההגדרה שלנו לחילוניות?

חילוניות היא אורח חיים היונק משלוש תפיסות עולם: הומניזם, רציונליזם וליברליזם. העקרונות המצויים בבסיס כל אחת מהשקפות העולם הללו, והאינטראקציה ביניהם, מהווים את הכלי באמצעותו מנהל האדם החילוני את חייו. חילוניות היא בבחינת גוונים שונים של "השלם גדול מסך חלקיו".
חילוניות היא הפרדה בהתנהלות יומיומית במרחב הציבורי, כמו גם בעשייה המדעית והחינוכית, מדוקטרינות דתיות. החילוניות מדגישה את הצורך בהפרדת דת ממדינה, ומחדדת את הדיון בהיבט האוניברסאלי של הקיום האנושי בכלל, ושל החיים במסגרת של מדינה דמוקרטית מודרנית בפרט.
עקרון מפתח בהגדרת החילוניות, ובידולה מאורח החיים הדתי, הוא העמדת האדם במרכז, במשמעות של: ריבונות – עצמאות ואחריות; חירות ושוויון; תבונה והטלת ספק.
בעוד דתיות מאופיינת ב"זאת ראה וקדש", אפשר לומר שחילוניות מאופיינת ב"זאת ראה וחקור".

האדם החילוני הוא אדם ריבוני. מהותו אינה מסתכמת בהיותו חופשי, חופשי מכבלי הדת. ריבונות האדם פירושה אחריות ונשיאה בנטל. אי-תלות במשהו או מישהו חיצוני לו, אחריות מלאה למעשיו ולמחדליו, מבלי לתלות את הצלחתו או את כשלונו ביישות חיצונית לו.

…להיות חילוני הרי זה מתוך בחירה להיות חילוני… במה הוא חילוני? קודם-כל בנטילת אחריות, ובאחריות שאין לה מקור מחוץ לו … חילוני אינו חילוני מחמת ש"נתרוקן לו", מחמת ש"אמונתו נתייבשה", אלא מחמת שבחר לעמוד בעולם על חזקתו שלו, בלתי מודה באמונת הדתי, ובלתי נדון לחיי אמונה אחת, כל-כוללת, שלימה מאופק עד אופק, … להיות חילוני, זה להיות בעל תביעה לריבונות על חייו. בלתי מחויב מראש למצוות או לחיובים שלא באו מהכרעתו ומהסכמתו האוטונומית, לרבות חולשתו, שגיאותיו ומחיר השגיאות, שעל ראשו.
החילוני הוא מי שמקבל עליו עמידה מתמדת במצב מהפכני. אין לו את מי להאשים ואין לו אל מי לפנות. כל האחריות עליו. האחריות ומחירה, האחריות וכאב בדידותה, אבל גם האחריות וריבונותה. הוא בעול אחריותו שבחר בה. הכל עליו עד שיימצא לו מה שיימצא, אם יימצא, ובלבד שתתיישב לו עם בחירתו וחופש רצונו – ואם לא – לא. הוא מבקש לעמוד בלא הזה, ככל האפשר, בלי להתפשר מדי. ובלי לרוץ מהר מדי לחפש לו הקלה או שלווה    עוז להיות חילוני
ס. יזהר

4. המאבק לייצוג החילוניות במערכת החינוך

לא נגד. בעד: בעד הכרה בצרכיו, ערכיו ועקרונותיו של הציבור החילוני ומתן מקום של כבוד לאורח חייו במסגרת החינוך הממלכתי הכללי

■לא פחד. גאווה: גאים בזהותנו ופועלים מתוך זכות מוסרית לדרוש ממערכת החינוך שתכבד אותה ותסייע לילדינו בעיצוב זהותם החילונית

לא זלזול. כבוד: מכבדים את כל מנעד הזהויות הקיים בחברה הישראלית ומבקשים כבוד הדדי ושוויון. ‏איננו יכולים לכבד את מי שפועל כאילו יש מנדט בידיו לקבוע עבורנו מה נכון לנו. את מי שבמעשיו פוגע בריבונות שלנו.

לא לכפיה. כן לבחירה: בעד קיומן של אלטרנטיבות שונות שיאפשרו לכל קבוצה תכנית לימודית ערכית התואמת את עקרונותיה ואת אורח חייה; בתוך כך כיבוד זכותו של הציבור החילוני לבחור בתכניות לימודים חינוכיות ערכיות שמדברות בשפתו.

 

קראו גם:חזון החינוך החילוני

 

[1] חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג 1953

[2] "עם ועולם" ע' 11

[3] שם, ע' 9