הולי טרולי לאמא ואבא שבת

זה התחיל בצילומי תקריב של מזוודת טרולי מפלסטיק בצבע תכלת מנצנץ, שהעלה אב לילד בגן ממלכתי מרחובות.
בנו קיבל את הטרולי המפואר מהגננת שלו, במסגרת התפקיד הידוע והכה נפוץ "אבא של שבת"

הטרולי, שעובר בתור בין ילדי הגן, מגיע בשני דגמים: דגם המיועד לבנים בתכלת ודגם לבנות בורוד, מכיל ערכה ובה- כל מה שילד חילוני בגן ממלכתי צריך בשבת: כיפה לבנה, מחברת המפרטת את מנהגי השבת האורתודוקסיים שכדאי לאמץ וכיוב'…

על ורוד פוקסיה והדרה

אגב, אם תהיתם, זה לא רק הצבע של הטרולי ששונה עבור בנים ובנות. לפי עדות אם שקיבלנו, גם *התוכן* עצמו שונה: בערכה של הבנות מוסבר בחן רב איך הן צריכות להכין את הבית לשבת, עד רמת החלות וכל השבנג הכרוך בתפקידן המסורתי. אצל הבנים לא.

תיק תיק

אנו רוצים להתעכב פה על פן נוסף בסוגיית ה"קייס הקדוש" (זאת אומרת מי צריך את התיק הזה בכלל?) המקוממת בפני עצמה: כוונתנו לפן המסחרי של ההדתה כפי שמשתקפת במזוודה המצוייצת והמחנכת שניתנת לילדים חילוניים לשבת.

כמעט לא מדברים על הפן המסחרי הזה אבל הוא נוכח מאוד. מדובר בסוג של "עגל זהב" פדגוגי אם תרצו. במיוחד בגיל הרך. מדובר בדבש, בו נמרחות אותיות ההדתה, מדובר בשמן בגלגלי ההולי טרולי.

כי מבלי שנרגיש התפתחה פה תעשיה שלמה של תשמישי הדתה פדגוגיים, לצרכי אבא אמא שבת בפרט, ולצרכי הדתה בכלל.

אלזה החסודה

אנשים רבים מתפרנסים ממנה, מתעשיית איקונות ההדתה הפדגוגיות (באתר היצרן כתוב שמחיר הפלא הוא 420 ש"ח טבין ות(פ)ילין. לאחר הנחה) הילדים מתמכרים לייצוגים הקיטשיים והמונגשים (כי לרוב הם מוגשים בשפה גרפית מושכת ועיצובים שהם אוהבים)

אבל לא להתבלבל, זו תעשיה שמנציחה את ההדתה וההדתה- אותה; מעגל קסמים, סימביוזה מפתה וממכרת להמונים, תעשיה הקוראת לצרכנים הקטנים לפתח בה תלות. כמו סוכר.

השאלה: האם זה מתוק כמו סוכר גם לנו?