אם יש עדיין מי ששואל מה הכוונה ב"הדתה", ומבלבל את ההדתה עם "קצת מסורת", הפוסט הזה של בית ספר ממלכתי בנתניה נותן את התשובה.

ראשית – למה נערך טקס דתי (הפרשת חלה) בבית ספר ממלכתי? אפשר ללמד את הילדים על המסורת ועל פולחן דתי, בהקשר הרלוונטי, אבל לערוך טקס דתי ותפילה כחלק מתוכנית הלימודים בנושא אחר לגמרי, זו הדתה.

שנית – לשאת תפילה שתאונות הדרכים ייפסקו דווקא כחלק מלימוד על בטיחות בדרכים, זה גם להכניס את הדת בדלת האחורית בנושא שאין לו שום קשר ללימודי מסורת, גם לנצל נושא רגיש וטעון כדי לעודד באופן ישיר לאמונה דתית ולתפילה, וגם להקריב את לימוד האחריות האישית לבטיחות בדרכים על מזבח האמונה והתפילה.