הנה הודעה שכתבה לנו אמא מהמרכז:
היי,
רציתי להתייעץ איתכם לגבי אירוע בבית הספר של הילדים שלי.
הבת שלי לומדת בכיתה ד' באחת הערים במרכז. לפני כשבוע הבת שלי סיפרה לי שבזמן שיעור ערבית, המורה הפסיק את השיעור כדי ש"הכיתה תתפלל".
פניתי למחנכת על מנת לקבל הסבר לגבי האירוע ולהביע את התנגדותי לתפילות בזמן ובמסגרת בית הספר.
המחנכת חזרה אלי ודיווחה לי כי ביררה את הנושא וזה בסדר, "כי זאת הייתה תפילה לשלום חיילי צה"ל".
תשובת המחנכת לא מקובלת עלי, והבעתי את התנגדותי לקיום תפילה, ללא קשר למטרתה. היא התווכחה איתי בנושא ולאחר מכן אמרה שתבדוק מה הנהלים בנושא.
אשמח אם תוכלו להפנות אותי לנהלי משרד החינוך הרלוונטיים על מנת להגיע מוכנה לשיחה הבאה עם המורה והמנהלת בנושא.
בתודה מראש.

*
ענינו לאמא, קודם כל, שכל הכבוד לה על הערנות והאקטיביות, ושאכן אין מקום לתפילות במסגרת מוסד החינוך הממלכתי. להורים יש זכות להימנע מהקניית חינוך דתי, זכות המעוגנת בנהלי משרד החינוך ומבוססת על חוק האפוטרופסות. כך נכתב באתר משרד החינוך:
"חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי."
דת ואמונה הן עניינו האישי של הפרט. לו רצתה האם לחשוף את ילדיה לתפילות ואמונה הייתה שולחת אותם לבית ספר דתי או בית ספר משלב.
אפשר להפנות את המנהלת לחוק חינוך ממלכתי. החוק מגדיר את ההבדלים בין החינוך הממלכתי (הכללי) לבין חינוך הממלכתי הדתי והחינוך הממלכתי המשלב. מתוך הגדרות הדתי והמשלב ברור שמה שנוסף אצלם לא קיים, ולא אמור להיות קיים, בממלכתי.
אם המנהלת לא תשתכנע, כתבנו לאמא, דרשי ממנה שתציג בפניך את החוק או התקנה המסמיכים אותה לאפשר קיום תפילות בכיתת הלימוד ובמוסד החינוכי בכלל. בית הספר (כמו כל מוסד ציבורי) רשאי לפעול רק על פי סמכויות שהוקנו לו במפורש בחוק.

זכויות הורים בחינוך

לשמחתנו, בשיחה עם המנהלת הצליחה האם להעביר את המסר.

לקריאת הפוסט המלא