תפילת הדרך – ושאלוקים יצילנו מכל צרה

דוגמא נוספת לחשיבות הפעילות שלכם ההורים להעלאת המודעות להדתה, הסמויה והגלויה, בקרב סגל ההוראה והנהלות בתי הספר:

כותבת לנו אמא מתל אביב:
"בני הקטן הוא בכיתה ג' ויום בשבוע הוא בתוכנית מחוננים במרכז עמית בתל אביב. היום הוא חזר הביתה עם מתנה שכל ילד מקבל סמוך ליום הולדתו – מחזיק מפתחות בצורת מגילת קלף קטנה – שמצידו האחד סמל של מרכז עמית ומצדו השני חרוט הטקסט של תפילת הדרך. לא האמנתי למראה עיני, ובעיקר כשמדובר במרכז למחוננים של עיריית תל אביב, שסיסמתו 'עידוד מצוינות וידע'…"

*
מתברר שמרכז עמי״ת למחוננים בתל אביב, מעודד לא רק מצוינות וידע, אלא גם אמונה ב"אלוקים", ותפילה. למה, בעצם?
מה הקשר בין הייעוד של מרכז עמית כמרכז למחוננים – לבין מתנה שכל כולה קשורה לאמונה דתית יהודית? איך מרכז "לעידוד מצוינות" שמשרת אוכלוסייה מגוונת, של יהודים – חילונים ודתיים, וגם, יש להניח, של בני אמונות ודתות אחרות, בוחר דווקא בתפילה יהודית ל"אלוקים" שיצילנו "מכף כל אויב ואורב בדרך"? למה ילד בכיתה ג' צריך שיכניסו לו לראש ש"אלוקים" יציל אותו "מכל מיני פורענויות המתרגשות לבוא לעולם"?
ככה רואים במרכז עמית את תפקידם ב"עידוד מצוינות וידע"?

 

להלן תגובת מרכז עמי"ת, במייל שנשלח להורים:

"הורים יקרים שלום,
בעקבות השיח שנוצר סביב חלוקת מחזיקי המפתחות שבצידם האחורי כתובה תפילת הדרך ברצוננו להבהיר:
בכל שנה אנו נוהגים לחלק מתנה סמלית , אחת לחודש, לילדי יום ההולדת. מחזיקי המפתחות הוזמנו ללא ידיעה שבצידם האחורי מצויה תפילת הדרך.
לאחר שחולקו מחזיקים בודדים על ידינו , ללא כל כוונה לקדם אג'נדה דתית. ברגע שהופנה לתשומת ליבינו שהדבר פוגע ברגשותיהם של חלק מההורים , התקבלה ההחלטה להפסיק את חלוקת המחזיקים ולחלק מחזיקי מפתחות ללא כיתוב.
בכוונתנו להסביר לתלמידים את השינוי, ובנוסף להפוך את המקרה להזדמנות לשיח ולמידה סביב הנושא.
אנו מזמינים אתכם, כמו תמיד, לפנות ישירות אלינו בכל נושא שמעסיק אתכם.
בברכה,
צוות מרכז עמי"ת"