חן אריאלי

תשובות לשאלון לקראת הפריימריז בדמוקרטים, 2026

1. האם יש לך כוונה לייצג את הציבור החילוני-ליברלי? מהם שלושת היעדים המרכזיים שתקדם עבורו בכנסת?

בהחלט. אני לא רואה בציבור החילוני־ליברלי "מגזר", אלא ציבור שמחזיק חלק גדול מהכלכלה, החברה האזרחית, השירות הציבורי והשלטון המקומי בישראל, ושבשנים האחרונות מרגיש יותר ויותר שהמדינה כבר לא מייצגת את הערכים שלו.

שלושת היעדים המרכזיים שלי יהיו: לחזק את החינוך הממלכתי־ליברלי; להבטיח חופש בחירה במרחב הציבורי דהיינו בתחבורה, בתרבות, במשפחה ובשבת; ולהחזיר את האיזון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי כך שלקהילות תהיה יותר יכולת לעצב את החיים שלהן.

במשך שנים הממשלה בנתה מנגנונים שמתגמלים כפייה וריכוזיות. אני רוצה לבנות מנגנונים שמתגמלים חירות, אחריות מקומית ואמון באזרחים והאזרחיות. זו בעיניי המשמעות של מדינה ליברלית.

~

2. מה תוכניתך לגבי זרם החינוך הממלכתי בתגובה להדתה וללאומנות שבו, איך בכוונתך לחזק את החינוך החילוני הליברלי, ומה עמדתך בנוגע להקמת זרם ממלכתי-חילוני?

השאלה היא לא רק מה מלמדים בבתי הספר, אלא מי מחליט. בשנים האחרונות משרד החינוך ריכז יותר ויותר כוח בירושלים, בעוד שלרשויות המקומיות, שמכירות את הקהילות שלהן, כמעט אין יכולת להשפיע על התכנים, על הגופים החיצוניים שנכנסים לבתי הספר ועל אופייה של מערכת החינוך בתחומן.

אני מכירה את זה מקרוב גם כסגנית ראש עיריית תל אביב־יפו וגם כיו"ר מכון שיטה, שעוסק בחיזוק הדמוקרטיה המקומית ובבניית מדיניות יישומית. למדתי שהרבה פעמים הוויכוח הציבורי מתנהל סביב הסימפטומים, בזמן שהבעיה האמיתית היא מבנה קבלת ההחלטות.

אני אפעל להעביר יותר סמכויות לרשויות המקומיות בניהול החינוך, אפעל לחייב שקיפות מלאה לגבי כל גוף חיצוני שפועל בבתי הספר, ולחזק את החינוך הממלכתי כמרחב שמחנך לחשיבה ביקורתית, לדמוקרטיה, למדע, לתרבות וליהדות פלורליסטית.

וכן, אני תומכת בהקמת זרם ממלכתי־חילוני. לא משום שאני רוצה להעמיק את הפילוג בחברה, אלא כי אני מאמינה שגם לציבור החילוני־ליברלי מגיע חינוך ציבורי שמבטא את ערכיו. במקביל, אמשיך לפעול כדי שהחינוך הממלכתי כולו יהיה איכותי, פלורליסטי וחופשי מהדתה.

~

3. מה בכוונתך לעשות מול ההדתה, המשיחיות והכפייה הדתית בצבא, איך בדעתך להגן על חיילים וחיילות חילוניים, ומה עמדתך לגבי הקמת יחידות ייעודיות לחיילות וחיילים חילונים-ליברלים?

צה"ל הוא אחד המוסדות הממלכתיים החשובים בישראל, ולכן אסור שהוא יהפוך לזירה של מאבק אידיאולוגי. אני מודאגת מהחדירה של תפיסות משיחיות ופוליטיות לצבא לא פחות משהייתי מודאגת מכל ניסיון אחר להפוך אותו לכלי של מגזר אחד.

הפתרון בעיניי הוא לא להקים יחידות נפרדות לחילונים. אם נתחיל לפרק את צה"ל לשבטים, נפסיד את הרעיון שעליו הוא הוקם. הפתרון הוא לחזק את הממלכתיות ולשמור על צה"ל כצבא של כולם.

אני תומכת בשילוב רחב של הציבור החרדי בשירות הצבאי, אבל לא במחיר של פגיעה בערכי היסוד של הצבא. אי אפשר לפתור עוול אחד באמצעות יצירת עוול אחר. שילוב חרדים לא יכול לבוא על חשבון נשים, על חשבון שוויון מגדרי, על חשבון חופש המצפון של חיילים וחיילות או על חשבון אופיו הממלכתי של צה"ל. במשך שנים נשים היו הראשונות לשלם את המחיר של הסדרים כאלה, ואת זה צריך לעצור.

לכן אפעל לעגן בחקיקה את חופש המצפון של כל חייל וחיילת, למנוע כפייה דתית או פוליטית, להבטיח את מקומן השוויוני של נשים בכל תפקיד ובכל מסגרת, ולהחזיר את האחריות על רוח צה"ל למפקדים ולדרג הצבאי  לא לגורמים אידיאולוגיים חיצוניים.

~

4. כיצד בכוונתך לפעול מול הכניסה של גרעינים תורניים ושלוחי חב״ד לשכונות ולערים חילוניות, ואיך בכוונתך למנוע מגורמים מיסיונריים לפנות קטינים בלי רשות הוריהם?

אני לא מנהלת מאבק נגד אנשים דתיים, וגם לא נגד קהילות דתיות. במדינה חופשית לכל אדם יש זכות לחיות בכל מקום. הבעיה מתחילה כשהמדינה מממנת ומעודדת התערבות אידיאולוגית חד־צדדית בקהילות באמצעות תקציבי ממשלה, מערכות חינוך, מבני ציבור ועמותות שפועלות ללא אחריות ציבורית מספקת.

לכן אפעל לשקיפות מלאה של כל התקציבים האלה לחיזוק סמכותן של הרשויות המקומיות לקבוע אילו גופים יפעלו במוסדות העירוניים ובבתי הספר, ולאיסור ברור על פעילות אידיאולוגית או מיסיונרית מול קטינים ללא ידיעת והסכמת הוריהם.

אבל בעיניי לא מספיק לעצור. צריך גם לבנות. במשך שנים המחנה הליברלי השאיר חללים שהגרעינים התורניים ידעו למלא .בקהילה, בחינוך הבלתי פורמלי, בהתנדבות,  ובחיי השכונה. אם אנחנו רוצים חברה ליברלית חזקה, אנחנו חייבים להשקיע בתשתיות אזרחיות משלנו.

אני רוצה לראות מדינה שמשקיעה בהקמה ובחיזוק של קהילות ליברליות, תנועות נוער, מרכזים קהילתיים, מסגרות חינוכיות ויוזמות מקומיות שפועלות מתוך ערכים של דמוקרטיה, שוויון, סולידריות וצדק חברתי. לא כתגובה לגרעינים התורניים, אלא כחזון ארוך טווח של חברה אזרחית חזקה.

~

5. כיצד בכוונתך להבטיח מרחב ציבורי חופשי בישראל, כולל תחבורה ציבורית, מסחר, תרבות וחופש בחירה בשבת?

אני מאמינה שהכנסת צריכה לקבוע את עקרונות היסוד  שהם חופש בחירה, שוויון ונגישות, אבל היא לא צריכה לנהל את השבת של כל עיר וכל שכונה בישראל.

אחת הטעויות הגדולות של המדינה היא הניסיון לכפות מודל אחיד על חברה מגוונת. בתל אביב, בבני ברק, בחיפה ובמצפה רמון יש קהילות שונות עם צרכים שונים.

אני אפעל לחקיקה שתאפשר לרשויות המקומיות לקבוע את מדיניות התחבורה הציבורית, התרבות והמסחר בשבת בהתאם לאופי הקהילה שלהן, תוך שמירה על זכויות המיעוט. כך עובדים במדינות דמוקרטיות: המדינה קובעת את כללי המשחק, והרשויות המקומיות מתאימות אותם למציאות המקומית.

~

6. אילו תקציבים בכוונתך לדרוש עבור הציבור החילוני-ליברלי?

השאלה היא לא רק כמה כסף המדינה מוציאה, אלא לפי אילו עקרונות היא מחלקת אותו. במשך שנים נבנו מנגנוני תקצוב שמתגמלים השתייכות פוליטית ומגזרית במקום שירות לציבור.

אני אפעל לשינוי מודל התקצוב עצמו: יותר השקעה בחינוך הממלכתי, בתרבות, בתנועות נוער ובחברה האזרחית; תקצוב שוויוני לרשויות המקומיות; השקעה בתחבורה ציבורית ובשירותים אזרחיים; וחלוקת משאבים על בסיס צרכים ומדדים מקצועיים, לא על בסיס כוח פוליטי.

זה גם אחד הלקחים המרכזיים שלמדתי במכון שיטה: שינוי אמיתי לא מתחיל רק בהחלטות ממשלה, אלא בבניית מוסדות וכללים שממשיכים לעבוד גם כשהממשלה מתחלפת. אני רוצה לבנות מדינה שבה התקציב משרת את האזרחים, לא את הקואליציה.

~

חזרה לעמוד הראשי