לחיות יחד בישראל

להלן שתי סקירות של הספר:

יש הרבה תכנים שעדיף לדלג עליהם או שדורשים הקדמות, הסברים ותוספות בכדי לנטרל את הבעייתיות.

כל הבנות בשמלות/חצאיות. לכל היותר חצאית מעל טייץ. מסגרות – בעיקר תכנים ממקורות יהודיים/דתיים. טקס "חתונה יהודית" מוצג רק כטקס אורתודוקסי (מבלי לומר זאת) תוך ציון מנהגים מסוימים. אין אזכור לכך שיש טקסים אחרים, דתיים או שלא. ישראל היא מדינת העם היהודי (יש גם קצת עמים אחרים)

הספר לא דוחף את הדת בכמות גדולה וישירה, אבל במקומות שקשורים לדת, היא מובאת כבסיס ערכי – זאת אומרת שבשביל להתנהג באופן חברי, צריך להתבסס על הדת ואין כל בסיס מוסרי אחר.

חלק מהמקורות היהודים מיותרים לגמרי, חלקם סבירים. יש מספר מקורות לא דתיים שמובאים, אך אזכור שולי מאוד לדברים שמקורותיהם לא יהודיים, בין אם דתות אחרות (יש אזכור שיש נוצרים ומוסלמים בישראל, אבל אם כבר מביאים ערכים, אפשר היה להכניס לידע כללי דברים בודהיסטים, אמירות של גנדי ומרטין לותר קינג וכן הלאה. המשמעות היא שהיהדות בישראל יותר משמעותית מכל דבר אחר וההפנמה של זה מכניסה את הדת באופן סמוי וגלוי יחדיו.

ראו פירוט במחוון המצורף לעיל [סקירה מלאה]

להלן סקירה כללית נוספת של הספר ששלח לנו אב:

מבקש להביע את מורת רוחי מספר הלימוד "לחיות יחד בישראל" – ספר לימוד חדש במולדת, חברה ואזרחות שמיועד לא רק לבתי הספר הממלכתיים, אלא גם לבתי הספר הממלכתיים-דתיים, ולא מקרי הוא הדבר. המוטיבים הדתיים בו ניכרים, ערך המשפחה שכמובן מורכבת רק מאמא-אבא, ולא משתי אמהות או שני אבות, הוא הערך החשוב ביותר בספר, הטיזר "פותחים חלון", שמופיע בכל מספר עמודים בספר ונועד לפתוח צוהר למחשבה נוספת על נושאים שונים, הוא תמיד תיאור/סיפור הלקוח מהתורה. ערכים אוניברסליים כמו דמוקרטיה וזכויות אדם כמעט שאינם מוזכרים בו, הערבים מוצגים בספר 3 פעמים מתוך 158 עמודי הספר (אם כי לא בהקשר שלילי, לזכות מחברות הספר), יש עמוד שלם שמתאר את חשיבות בית המקדש ועוד "סוכריות" דתיות למיניהן. אני מודאג מהניסיון, בדרך של סובלימציה ומתק שפתיים, להקנות ערכים המזוהים עם חברות אחרות, מסורתיות ודתיות, אבל לא תפיסות ביקורתיות שמאפיינות את הקהילה החילונית.

» הספר הבא: השבחה – כל הסדרה

צילומי הספר