אנחנו כאן לכל פניה דחופה. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
ראש של איזו שנה?
כותבת ניצן וייסברג:
לפני שנה העברתי בכיתה של בת ה-10 הרצאה לכבוד ראש השנה שקראתי לה ״ראש איזו שנה?״ והיא עסקה במדידת הזמן מהעת העתיקה ועד ימינו.
ההרצאה ופעילות עדיין מאוד רלוונטיות!
התחלנו בלשאול מה זה בכלל אומר ״ראש השנה״? מהר הגענו לכך שהתחילה שנה חדשה אבל השנה היתה אז עדיין 2019 ולא 2020.
אז איזו שנה כן התחילה?
הילדים טענו שיש שנה עברית ושנה לועזית וכשניסינו להבין מה זה אומר להם עלתה ההצעה שהלוח העברי זה ליהודים ולוחות אחרים זה למי שלא יהודי. אז שאלתי אותם מתי יום ההולדת שלהם, וכולם ענו בתאריך הלועזי.
אז הבנו שהסיפור קצת יותר מורכב.
שיש לוחות שנה שונים, כלומר דרכים שונות למדוד את הזמן.
חזרנו 3000 שנה אחורה ללוח גזר העתיק שהיה לוח שנה חקלאי שמטרתו היתה מדידת זמן לאסיף וקציר וכן הלאה והיה בן 8 חודשים. ערכנו השוואה בין זמן חקלאי של אנשים שעבדו את האדמה לזמן ״לימודי״ ושלהם כתלמידים בבית הספר, איך הזמן שלהם בבית הספר ״נמדד״ על ידי צלצול שאומר להם מתי להכנס לכיתה ומתי לצאת להפסקה, וכך מולד הירח ולוח השנה החקלאי אמר לחקלאים מתי לקצור ומתי לזרוע.
דיברנו על לוחות שנה שנמדדים על פי הירח (364 יום), ולוחות שנה שנמדדים לפי השמש (365 יום), ועל הצורך להתאים את הלוח הירחי לשמש אם רוצים שהחגים יצאו באותה עונה. הזכרנו שגם בלוח הלועזי וגם בעברי שלנו כיום מוסיפים יום או חודש מעובר בערך באותה התקיפה (פברואר, אדר). ושעד היום הקרנבל בברזיל או העד-לא-ידע שלנו הם ביטוי של ימי התפרעות שהיו נהוגים בימים שלא נספרו, אותם ימים שהיה צריך להוסיף ללוח השנה.
דיברנו על כך שבמקרא השנה לא התחילה בסתיו אלא באביב עם יציאת מצרים. שהזמן שלנו כעם התחיל כאשר נהיינו בני חורין. וחשיבות ערך החופש שיוצג על פי הספרה 7 בלוח השנה שהיה נהוג בבית המקדש שהיה לוח שמשי בן 354 יום, 52 שבתות ובו 7 חודשי חגים שתאמו את שבעת המינים שהובאו לכהנים בבית המקדש (לפי ממצאי מגילות ים המלח וההסבר המבריק של פרופסור רחל אליאור).
דיברנו על איך בהשפעה הלניסטית, רומית ובבלית הלוח חזר להיות ירחי ואיך השמות שנהוגים כיום הם שמות בבליים.
ראינו תבליט עתיק של תמוז האל הבבלי שעל שמו קרוי החודש העברי, וראינו גם פסל של אל המלחמה מרס, שעל שמו חודש מרץ שפתח את השנה הרומאית העתיקה.
דיברנו על כך שראש השנה לא מצויין במקרא וחז״ל לקחו את התיאור העמום ביותר של ״זכרון תרועה״ והמציאו עליו מדרשים כדי לבסס זמן יהודי חדש, שהם מנהיגיו, זמן שונה מזה שהיה בבית המקדש ונשלט בידי הכהנים.
הסתכלנו על פסיפס של גלגל המזלות מבית הכנסת בבית אלפא בו ניתן לראות את תקופות השנה על פי החודשים הבבליים ובמרכז את אל-השמש היווני הליוס.
דיברנו על כך שחז״ל מספרים שבא׳ בתשרי נברא האדם והזכרנו שהאבולוציה מציעה הסבר אחר שמתייחס לפרקי זמן עצומים בלתי נתפסים וקשה למדוד בכלי של לוח השנה.
שוחחנו על לוח השנה הג׳וליאני השמשי שביסס יוליוס קיסר ועל הלוח הגרגוריאני שהחליף אותו לפני 438 שנה.
דיברנו על כך שבמהפיכה הצרפתית יצרו לוח חדש לזמן חדש, וכך גם במהפיכה הסובייטית.
ואיך כיום אנחנו מודדים זמן באינטרנט ולצרכים אחרים לא לפי השמש או הירח אלא לפני האטום בעזרת שעונים אטומיים!
לבסוף הילדים סיימו עם פעילות לעצב לוח שנה של עצמם תוך מחשבה על אילו דברים הם רוצים להדגיש בלוח, לפי מה הם רוצים למדוד את בזמן, אילו מספרים הם רוצים שיבלטו, איך הם רוצים לקרוא לחודשים ואיזה יום יהיה ראש השנה שלהם.
היו כמה גישות בין הילדים, חלק התחילו לצייר עיגול ולחלק אותו וחלק יצרו טבלה, ואחרים התחילו לבנות לוח שנה מצורות אחרות.
היו ילדים שהחליטו שראש השנה יהיה ביום ההולדת שלהם, אחרים כינו חודשים בשמות של פירות.
הבת שלי ציירה לוח שנה עגול וקבעה שמות חדשים לעונות השנה:
אביב – אהבה
קיץ – חברות
סתיו – שלום
וחורף – לצייר
מצורפת מצגת לשימוש חופשי של הורים, מורות ומורים.
יש לה נספחים בסוף עם הנחיות להוראה, מערך השיעור כולל מקורות. אל תחששו לפתוח את הקובץ ולגלות!
אפשר להשתמש במצגת לשיעורי זום או בכיתה, ולתת את המשימה גם לילדים בנמצאים בבית.
אין צורך בקרדיט, תנהנו
בדרך למדינה ליברלית נאורה!