לכבוד החג הכיפי ביותר בשנה נכנסנו לאתר משרד החינוך לבדוק אילו מסרים מעביר המשרד לתלמידי ישראל, וכעת אנחנו מבולבלים! יכול להיות שפתחתנו בטעות את אתר חב"ד? אולי אתם, ילדים, תוכלו לעזור לנו להבין האם מדובר בהדתה או שמא ברוח החג ההדתה השובבה התחפשה לשמדתה?

ובכן, ילדים, באתר משרד החינוך של מדינת ישראל נוכל לקרוא כיצד סיפור המגילה מתרחש "בשנת 3408 לבריאת העולם" (שזו עובדה מדעית בדוקה, במיוחד אם מציינים לצדה – בסוגריים – שזה יוצא 365 לפנה"ס, אבל חשוב שזה יהיה בסוגריים כדי שנדע ש'מניינם' הוא משני בחשיבותו).

אם נבקש ללמוד על "מהות ומשמעות" החג נקרא באתר כיצד "לפי המסופר במגילת אסתר, אירע ביום זה הנס" (של הצלת העם היהודי)! אבל לכם, ילדים, נגלה בסוד שזו פרשנות דתית למגילה, שהיא טקסט חילוני לגמרי שאלוהים נעדר ממנו לחלוטין ושום נס לא מוזכר בו ולא מתרחש בו. באתר של משרד החינוך לעומת זאת, אלוהים הוא דווקא דמות מרכזית למדי: כי אם תהיתם מה ההסבר למנהג להתחפש בפורים תוכלו ללמוד מהאתר שזה מהדהד ל"הסתר הפנים: אף שלא הוזכר כלל במגילה, משך בורא עולם בחוטים מאחורי הקלעים, כיוון את מהלך המאורעות והביא להצלת עם ישראל". המקור לקביעה הזו, אגב, לקוח מתוך מדריך למורה בהוצאת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, כך כתוב באתר. כנראה שמבחינת משרד החינוך אין ולא יכולה להיות כל פרשנות אחרת לחג הפורים למעט ציון נס שלא קרה ועשיית הומאז' לבורא עולם.

מזל שיש לשונית "מבט היסטורי" באתר, נכון ילדים סקרנים שלנו? ובכן במשרד החינוך החליטו שמבט היסטורי מספק וממצה מתחיל ונגמר בסקירת מגילות אסתר עתיקות. באמת מה כבר אפשר ללמוד מההיסטוריה אם לא כמה יפה יהודים כתבו ועיטרו מגילות אי פעם? הפולמוס באמינות המקור ההיסטורי של המגילה ושל דמויותיה, סקירת הממצאים הארכיאולוגיים ומבט השוואתי לספרות עמים קדומים בני התקופה פשוט לא מופיעים באתר כי הם לא באמת רלוונטיים, בטח לא לחינוך. רוצים השכלה? פתחו ויקיפדיה. פה לא השכלה. פה חינוך. זה לא אותו דבר. טוב, אל תכעסו, ילדים, כנראה פשוט נגמר להם המקום באתר אחרי שפירטו בו על כל מצוות החג, על מנהגי שנה מעוברת, על כמה פרשיות קוראים בבית הכנסת ומתי, על פורים משולש ועוד שלל מבואות וציטוטים מסורתיים. למי איכפת מהיסטוריה משעממת כשיש כל כך הרבה מסורת כיפית להעמיק בה?

אבל תכלס ילדים, העיקר הוא המבט העכשיווי, ולכן הקליקו על הלשונית המתאימה, ושם תוכלו לגלות איך המסר היחיד האקטואלי שאותו מבקש משרד החינוך לקדם הוא, איך לא, ההשוואה בין חג הפורים לשואה (למרות שלהבנתנו, התשובה לשאלה האם גם בשואה בורא עולם משך בחוטים מאחורי הקלעים עומדת בסימן שאלה). זה לא שאפשר אגב לימוד המגילה לקיים בכתות הלימוד דיון האם וכיצד כוח משחית, או בפמיניזם, או בשוויון בפני החוק, או בנחיצותה של מדינה ככוח המגן על חלשים. כל אלה הרי אלמנטים שקיימים בסיפור המגילה ושקשה שלא לראות בהם אלמנטים עכשוויים… אבל לא. ה"מבט העכשיווי" הבלבדי הוא השוואה לשואה. ולמרות שדווקא מצאנו באתר את הקביעה ש"זה נשמע כמעט דמיוני, שינסו להשמיד באופן שיטתי אומה שלמה ושאומה שלמה אחרת תיקח חלק מרכזי בכך ותהיה שותפה", בכל זאת לא מצאנו בו אזכור לרצח העם הארמני, לטבח ברואנדה או לזוועות החמר רוג' בקמבודיה. כל אלה כאילו לא קרו, כי בסופו של דבר "מה שיכולים אנו ללמוד מן ההשוואה בין פורים לשואה… (זה שאסתר ביקשה) להפיח תקווה בליבותיהם של אחיה היהודים לאורך ההיסטוריה, להמשיך להאמין כי הישועה יכולה לבוא". כך משרד החינוך היהודי, סליחה, הישראלי.

אתר משרד החינוך הוא המראה של המשרד. אלא שמהמראה הזו משתקפת תמונה רוויה בתכנים דתיים ואתנוצנטריים שמחלחלים גם לאנשי החינוך ומהם לתלמידים. ערב חג הפורים אנחנו קוראים למשרד החינוך להסיר את המסכות, לחדול עם "הסתר הפנים", לקחת את עצמו בידיים ולהפנים שיש במדינה ציבור חילוני גדול מאוד שהעניין שלו בפורים ובחגים אחרים הוא חילוני, לאומי, תרבותי ואוניברסליסטי, ושהדת היא לא דרכו. להפנים, וליישם במהרה שינויים נדרשים בתכנים, במהות ובגישה.

מה דעתכם? האם סוף סוף גם לנו תהיה סיבה ל"שמחה וששון, משתה ויום טוב"? אולי דווקא כן! בכל זאת באתר משרד החינוך כתוב במפורש ש"אל נא לנו לשכוח את המסר העיקרי של המגילה – אל ייאוש, בכל מצב ירוד יכול להתקיים בין רגע "ונהפוך הוא".