ירדן, אמא ממרכז הארץ, מצאה פתאום בבית דף הסבר וברכות לעריכת טקס ביעור חמץ, שהגיע עם הבת שלה מגן הילדים, גן טרום חובה, כחלק מערכה שחילקה הגננת לקראת פסח.
ירדן פנתה לגננת בנימוס, שאלה של מי היוזמה, והבהירה לגננת שהדף הזה לא רלוונטי לגן לא-דתי.
למה גננת בגן לא-דתי מחלקת חומר דתי לילדי הגן? איך התוכן הזה קשור לאורח חייהם של ילדי הגן?
אנחנו מסכימים עם ירדן שיש הבדל גדול בין לימוד מסורת ומנהגי החג לבין עידוד הילד והמשפחה לקיים פרקטיקות דתיות. זוהי מהות ההדתה בחינוך – התלמיד החילוני לומד שהנורמה הרצויה והמקובלת היא קיום פרקטיקות דתיות – מסורתיות ושאורח חייו סוטה מהנורמה. מאפייני זהותו אינם זוכים להכרה ובמקומם מתבקש התלמיד לאמץ מאפייני זהות הנוגדים את אורח החיים ואת הנורמות המקובלות בביתו ובקהילתו.

לפוסט המלא בדף הפייסבוק שלנו