מתכננים את בית המקדש

אז מה כל כך נורא בתמונה הזו, שרצה בכל מקום?
בבית ספר יסודי ממלכתי ברחובות, תלמידי כיתה ה' קיבלו תרגיל בגיאומטריה – לתכנן את בית המקדש.
הרי זה בסך הכל תרגיל בגיאומטריה. לכאורה, מה זה משנה מאיזה עולם תוכן לוקחים את הדוגמאות?
אז ככה:
• אם המטרה אמורה להיות ללמוד גיאומטריה, אז יש פה ניצול שלה כדי לדחוף אינדוקטרינציה דתית לקהל שבוי של ילדים בדלת האחורית. זה לא "לימודי יהדות", זה שיעור הנדסה. הנדסת תודעה.
• כמובן שבדרך יש פה נירמול של הדרת נשים: אולם גדול לתפילה (לא כתוב, אבל הוא הרי מיועד לגברים), ו"אולם קטן לעזרת נשים". ככה זה ביהדות. נשים צריכות לדעת את מקומן, כבר כשהן ילדות, גם בשטיפת מוח כאילו אגבית. כשמנסים לכפות על הילדים "זהות יהודית", גם מרגילים אותם לחשוב מה שוות נשים וילדות במסגרת ה"זהות" הזאת.
• "לתכנן את בית המקדש" נשמע כל כך תמים. אף אחד לא יסביר לילדים שעל השטח שבו פונדמנטליסטים דתיים יהודים רוצים להקים את בית המקדש, כבר עומד בית תפילה אחר. אם רוצים לבנות שם בית מקדש, צריך להרוס את מה שכבר קיים. איך רעיונות של נאמני המקדש ודומיהם נכנסים לחינוך הממלכתי?
• איפה שיקול הדעת של הצוות החינוכי? בדרך כלל במקרים כאלה, מתברר שהמורים לקחו את דפי העבודה מאיזה מאגר שמיועד לחינוך ממלכתי דתי או ממלכתי חרדי. אבל פה יש דף עבודה עם סמל של בית הספר. מישהו ממש עבד כדי להכין את דף העבודה הזה ולהגיש אותו לתלמידים באותו בית ספר ממלכתי.
• פשוט אין מקום לתכנים כאלה בחינוך הלא-דתי. בשום אופן. החינוך החרדי מוגן מתכנים שלא מתאימים לו. גם החינוך הממלכתי-דתי מוגן על ידי מועצה. זכותם של הורים חילונים שלא ישטפו לילדים שלהם את המוח עם הבלים כאלה, ובתקופה כזו, של הפיכה משטרית-דתית, על אחת כמה וכמה.