ספר מורשת מקוון "מפתחות לעמי ולארצי" נותן פרשנות לעלי הזית בסמל המדינה – יהודים הם כמו שמן זית, לא מתערבבים עם מים, כלומר לא מתבוללים.

והנה טקסט שכתבה אמא על הספר הבוטה הזה:

"מפתחות לעמי וארצי"
ספר לימוד לכיתה ה', משרד החינוך- ישראל 2016

מעיינת בספר מורשת של הבת שלי ונחרדת.

כבר בעיון ראשוני בספר ניתן לשים לב שיש בו שלוש בעיות מרכזיות: הוא דתי, ימני באופן קיצוני ופוגע במעמד האישה. בעניין הדתי והימני ברור שיטענו הכותבים שלו שחלק מהמורשת של העם היהודי היא דתו ושהספר מציג את הדת כנדבך אחד כיוון שהספר עוסק גם בעצמאות, מלחמות וכו׳. ונניח שאקח בחשבון שהלמידה כאן היא סוג של לימודי דת, (שאם היה לי עניין שביתי תלמד לימודי דת הייתי שולחת אותה לבית ספר דתי) האג׳נדה של כותבי הספר מאד ימנית במסווה של ציונות ונדמה שהקשר לישראל הוא רק תירוץ להציג יהדות לתלמידים.

אבל אני רוצה למקד את הפוקוס שלי על הצגת האישה בספר. הספר מבזה את המין הנשי והדוגמאות לכך כתובות בספר שחור על גבי לבן מלוות באיורי קומיקס ואי אפשר לפרש אותן בדרך אחרת.

*"כשהיינו נשואים ריחמתי על עצמי ועכשיו ריחמתי עליה. תראה איך היא רזתה!" כלומר, הגרוש, שסבל במשך שנים מאישתו השמנה נוהג בה כעת ברחמים שאפילו אלוהים יכול ללמוד ממנו רחמים מה הם.
**לא חסרות לי כאן שפחות בחצר" כלומר, אישה=שפחה. ועוד דוגמאות שלא אציין כאן. התמונות המצורפות מדברות בעד עצמן.