• בית
  • הבלוג החילוני
  • רצח רבין בתכנית הלימודים "תרבות יהודית ישראלית"– התראה לפני נקיטה בהליכים

רצח רבין בתכנית הלימודים "תרבות יהודית ישראלית"– התראה לפני נקיטה בהליכים

בשנת תשע"ז הוגדר מקצוע "תרבות יהודית ישראלית" כמקצוע ליבה לכיתות ג'-ט', שיילמד על פי תכנית לימודים חדשה בשם זה. אופייה של תכנית הלימודים החדשה, תכניה וחומרי הלימוד הנכתבים על-פיה, נמצאים במוקד דיון ציבורי העוסק בתופעת ההדתה במערכת החינוך.
נושא רצח ראש הממשלה הוא אחד מנושאי הלימוד בהם עוסקת התכנית, אשר יש בו כדי להצביע על התופעה ולהדגים את הבעייתיות העולה ממנה: מציגה רק את הצד היפה והנעים של היהדות ובכך מציגה תמונה מעוותת שלה. [סעיף 6 בנייר העמדה שפרסמנו בנושא תכנית הלימודים].
אנו טוענים, שככל שכותבי התכנית והוגיה מצאו לנכון להתייחס ליום הזכרון לרצח רבין כחלק מתכנית הלימודים, הרי שמוטלת עליהם החובה להציג את סיפור האירוע, על היבטיו הדתיים, כהווייתו.
אנחנו טוענים שמעלימים את העובדה שהדת והמסורת מציעות גם דרכים אחרות, אלימות ובעייתיות, לפתור באמצעותן מחלוקות, ואחת מהדרכים הללו באה לידי ביטוי במציאות שקדמה לרצח וברצח עצמו.

י. נהוראי – עורך דין
רח' מדבר סיני 16 ירושלים
טלפקס: 02-5817822 נייד- 0543008760

8-10-2017

לכבוד                                      לכבוד

מר נפתלי בנט                          מר שמואל אבואב
שר החינוך,                             מנכ"ל משרד החינוך,
באמצעות פקס: 02-5602246   באמצעות פקס: 02-5602336

הנדון: רצח רבין בתכנית הלימודים "תרבות יהודית ישראלית"– התראה לפני נקיטה בהליכים

בשם מרשי, הפורום החילוני, הנני פונה אליך כדלקמן:
1. מעיון בתכנית הלימודים "תרבות יהודית-ישראלית" בנושא רצח רבין, רשימת החומרים המומלצים לפי התכנית, וספרי הלימוד העוסקים בנושא שכבר הועלו לרשת, עולות העובדות הבאות, ככל שהדברים נוגעים למסורת היהודית:
א. התלמידים לומדים כי המתח בישראל בתקופה שקדמה לרצח ראש הממשלה ז"ל היה בין תפיסות ימין ושמאל בלבד.
ב. אין כלל אזכור להלך הרוח הדתי-אמוני-לאומני במאבק בדרכו של רבין ז"ל.
ג. אין כלל אזכור לעובדה שהיו רבנים שפסקו דין רודף נגד ראש הממשלה ז"ל.
ד. אין כלל אזכור לכך שהרוצח, אדם חובש כיפה, דתי ומאמין, הסתמך על פסקי ההלכה האלה, ואף התייעץ עם רבנים טרם ביצוע הפשע. כפי שהוא עצמו העיד:
"…ללא פסק הלכה או פסק דין רודף שחלו על רבין מפי מספר רבנים שאני יודע עליהם, הייתי מתקשה לרצוח. רצח כזה חייב להיות מגובה. אם לא היה לי גב ולא היו עומדים מאחוריי אנשים רבים נוספים, לא הייתי פועל…"
(יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין, מתוך דו"ח ועדת שמגר, עמ' 89)
ה. ההלכה מוצגת כמי שמתנגדת לכל פגיעה פיזית או מילולית בכל אדם באשר הוא אדם.

2. ויודגש כבר עתה – מרשי איננו טוען כי התרבות היהודית, הדת היהודית, או ציבור חובשי הכיפות אשמים ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. עם זאת, מרשי איננו מוכן לקבל את הקיצוניות השנייה לפיה אין כל קשר בין הדת היהודית, רבניה ומאמיניה, להקשר שבו בוצעו הרצח וההסתה שקדמה לו.

3. מרשי רואה בחומרה יתרה את השמטת העובדות ההיסטוריות, בטח ובוודאי נוכח העובדה שתכנית העוסקת בדת ובמסורת היהודית חייבת מעצם היותה כזו, להציג את צדדיה השונים של הדת ולהדגיש את הסכנות הגלומות באמונה לא מרוסנת.

4. שהרי הרוצח היה בעת הרצח איש דתי-אמוני, שהכיר את המצוות, החוקים והמנהגים הנלמדים בשיעורי התכנית לתרבות יהודית ישראלית, ולצד זאת האמין בכל ליבו שהוא רוצח את רבין ז"ל מכוח צווי אלוהי, שמקורו באותה דת עצמה.

5. ברי כי בלי לימוד עובדות היסטוריות אלו, מדובר בתכנית חלולה המציגה תמונה חד צדדית, ולכן מעוותת, של המסורת היהודית המורכבת בכלל, ובהקשר של רצח רבין בפרט.

6. בחינה מעמיקה של העובדות – אלה שנכתבו ואלה שהושמטו- מעלה כי אין מנוס אלא לקבוע כי יש יד מכוונת אשר
א. מסתירה את שם הרוצח יגאל עמיר ואת הרקע שבו הוא צמח ופעל.
ב. מחביאה את העובדה כי המניע לרצח, על פי דבריו של הרוצח עצמו, היה תפיסת העולם המשיחית דתית, לפיה ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל, ואנו כאן מהווים אתחלתא דגאולה.
ג. מעלימה את המציאות האלימה, המכוערת והמסיתה, בה נעשה שימוש במסרים דתיים, שקראה לראש הממשלה ז"ל בוגד, ושהוציאה פסיקות בנוסח דין רודף.
ד. זורה חול בעיניהם של התלמידים וצובעת את המציאות כאילו לדת היהודית, רבניה ומאמיניה, לא היה חלק מרכזי ובולט במגרש הפוליטי, ובהפגנות בכיכרות העיר, בתקופה שקדמה לרציחתו של ראש הממשלה ז"ל.
ה. עוסקת בשמירה על חובשי הכיפות הסרוגות תוך עיוות היסטורי חמור. במסגרת חומרי הלימוד לכיתה ז', ממליץ משרדך על קטע של משורר בשם יוסף עוזר, המציג את ציבור חובשי הכיפות הסרוגות כקורבן של הרצח, ובמשתמע מפנה אצבע מאשימה לכיוונו של הציבור החילוני. [ריכוז טקסטים ומקורות לכתה ז'. ע' 25. אתר מפמ"ר תרבות יהודית ישראלית]

7. אלה הנושאים בתרבות היהודית, האמונית-דתית, המעוברים לכיתות ג':
א. חז"ל רואים בחומרה "מלחמות ופגיעות בתוך עם ישראל".
ב. וויכוחים ביהדות הם ל"שם שמיים", כמו המחלוקות בין הלל לשמאי, בניגוד למחלוקת של קורח ועדתו.
ג. חל איסור על לשון הרע והסתה.
ד. "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך את דמו"
ה. "מי האיש החפץ חיים… נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה"…

8. אלה החומרים בתכנית המעוברים לכיתות ז':
א. "כל מחלוקת לשם שמיים סופה להתקיים" (הלל ושמאי) בניגוד לקורח ועדתו.
ב. "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו"
ג. חובה גדולה הלא היא אהבת הממלכתיות, כלומר המדינה, המכשיר הגדול והחשוב לקיומו של העם".
ד. השוואה לצום גדליה.

9. כאמור לעיל, כך נלמדים הדברים: באופן חד צדדי המנותק מהמציאות ההיסטורית, תוך העלמת נוכחות הדת, רבניה ומאמיניה בהקשר של ביצוע הרצח וההסתה שקדמה לו.

10. הניסיון הנואל מוצא את ביטויו בהשוואה לצום גדליה. שם אכן הרצח היה פוליטי. אלא שהרצח של ראש הממשלה היה על רקע דתי-אמוני. לפיכך תכנית הגונה ומציאותית, תכנית שאין בה שיקולים זרים, היתה מציעה כדוגמא את קנאי בית שני, אשר בשם האלוהים הרגו ורצחו ועינו את מי שלא חשב כמותם, והביאו בסופו של דבר לחורבן הבית.

11. תכנית שאין בה שיקולים זרים היתה מציעה כדוגמא את חטא העגל, כמודל לרצח על רקע דתי של מי שמטיל ספק בקיומו של האל: "…ויאמר להם (משה) מי לה' אלי… שימו איש חרבו ועברו במחנה והרגו איש את אחיו… ויפול מן העם ביום ההוא כשלושת אלפי איש…" [שמות ל"ב.]

12. הניסיון לצייר בפני התלמיד מציאות, לפיה המורשת היהודית על רבניה ודובריה כולם אוהבי שלום ורודפי שלום, מעוות את אופייה של המסורת היהודית עד כדי הפיכת התכנית למצג שווא שאסור בלימוד.

13. וכדי להוסיף חטא על פשע, נדרשים התלמידים והתלמידות החילוניים לאמץ את השקפת העולם הדתית-אמונית ביחס לפרשנות סיפור קרח ועדתו. כידוע לך, קרח ועדתו ביקשו שוויון. הם טענו כנגד שלטון העריצות של משה, ונגד חלוקת הג'ובים למשפחתו, בתגובה הרג אותם אלוהים. לימוד חילוני שונה והפוך מזה הדתי, בין היתר במובן זה שהוא מעמיד את הדמוקרטיה מעל לאל. אלא שהתכנית מחייבת את התלמידים והתלמידות החילוניים לתפיסה, לפיה ציווי אלוהי חשוב יותר מבחירה דמוקרטית.

14. גם האמירה לפיה כל מחלוקת ראויה היא מחלוקת לשם שמיים, כמחלוקת שבין בית הלל לבית שמאי, נעוצה בתפיסה הדתית, שהרי גם הלל וגם שמאי האמינו באל. תפיסה זו איננה ראויה להילמד בבתי ספר חילוניים שבהם יש ללמוד על נושא המחלוקת תוך מתן מקום לספקנות ולביקורתיות, ללא קשר לשמיים.

15. במעשיך אלה הנך פועל בניגוד לחוק, ובניגוד לסמכותך כשר החינוך, שכן עולה כי התכנית להוראת יום הזכרון לרצח ראש הממשלה במסגרת המקצוע תרבות יהודית ישראלית, וחומרי הלימוד המוצעים לה, נבנו משיקולים זרים.

16. לפיכך הנך נדרש תוך שבועיים להודיע על שינוי מהותי בתכני התכנית, ו/או להסיר אותה מלוח הלימודים. באם לא, יראה את עצמו מרשי כחופשי לפעול בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותו.

17. ייאמר מיד, מרשי פעל בתום לב וללא שיהוי מרגע שפורסמו החומרים ברשת, לפני כחודש וחצי.

18. מאחר שבעוד ארבעה שבועות מצוין יום הזיכרון לראש הממשלה, תגובתכם המהירה נדרשת.

בכבוד רב

יאיר נהוראי, עו"ד