תמונת מצב – ספרים בתרבות יהודית-ישראלית לכיתה ג'

המלצתנו החד משמעית היא לדרוש שכל עוד משרד החינוך לא הקצה שעות נוספות לקיום התכנית וכל עוד אין בבית הספר מורה שעבר הכשרה ראויה, לא תועבר התכנית הזו. זכרו שככל שהכיתות יותר נמוכות, לילדים יותר קשה לבקר או להתעלם ממה שנלמד ולכן המאבק חייב להיות תקיף יותר

החל משנת הלימודים הקרובה תוכנס בהדרגה תכנית תרבות יהודית-ישראלית לתכנית הלימודים לכיתות גימל. בניגוד לעבר, לא הוקצו שעות נוספות למען החדרת התכנית לכיתה גימל והמנהלים קיבלו במקום זאת הוראה להקצות לתכנית שעות מתוך שעות הגמישות הפדגוגית הנתונות להם. במילים אחרות: בעוד בנט מתהדר בהגדלת האוטונומיה למנהלים, נעשה כאן כרסום באוטונומיה הזו כאשר שעות שהיו נתונות לשיקול דעת המנהל ויכלו לאפשר למודי אמנויות, או לימודים מוגברים במקצועות השונים, או הרחבות דעת בנושאים חילוניים, ינותבו לטובת הדתה.

כמו כן, מספר המורים שעברו הכשרה יסודית ללימוד המקצוע זעום, וברוב המקרים, המקצוע ילומד על ידי מורים שעברו לשם כך הכשרה זעירה, אם בכלל. יצוין שאיננו סבורים שגם ההכשרות הרחבות שניתנו כבר למורים בודדים אינם בהכרח ערובה ליכולת התמודדות חילונית עם החומר הדתי שכלול בתכנית.

לכן המלצתנו החד משמעית היא לדרוש שכל עוד משרד החינוך לא הקצה שעות נוספות לקיום התכנית וכל עוד אין בבית הספר מורה שעבר הכשרה ראויה, לא תועבר התכנית הזו. זכרו שככל שהכיתות יותר נמוכות, לילדים יותר קשה לבקר או להתעלם ממה שנלמד ולכן המאבק חייב להיות תקיף יותר

לטובת אלו שלא יצליחו למנוע את כפיית התכנית על ילדיהם, קראנו את שני ספרי הלימוד שכבר יצאו במסגרת התכנית לכיתה ג' ופרסמנו ביקורות עליהם.

מפתחות שבין אדם לחברו (הוצאת חל"ד) – ראוי לזכור שחל"ד היא לא רק הוצאת ספרים אלא גם עמותה דתית לאומית מיסיונרית. הספר שלהם מנסה ללכת על קו דק ולא לייצר קונפליקטים קיצוניים, אבל הוא כושל בהצגת עמדה חילונית אמיתית. הוא מעביר את מסריו המציגים את עליונות הדתי (בערכי חז"ל או במנהגי שבת וחג) מול שטחיותו וחולשתו הערכית של החילוני בצורה כה מעודנת עד שחילונים רבים יפלו בפח הזה ויאפשרו למשרד החינוך להמשיך לחנך אותנו כנחותים בעלי חלל ערכי אל מול אחינו הדתיים.

של"י ושלכם לכיתה גימל (הוצאת תל"י) – מורכב משני חלקים: הראשון העוסק בערכים עדיף על זה של חל"ד, בעיקר בכך שהוא מכניס תכנים אוניברסליים ומודרניים עשירים יותר, אולם גם הוא אינו מצליח להתחמק מהכשלים הבסיסיים של התכנית. החלק השני על שבת והחגים מהווה הדתה קשה ולא ראויה לכניסה לבתי הספר החילוניים (למעט הפרק האחרון על יום ירושלים). הוא כולל סקציה של תפילות שממנה נמנע יחסית הספר של חל"ד.

המלצה: אם אין ברירה, עדיף להשתמש בספר של תל"י אבל להתעקש לא ללמד ממנו את הפרקים העוסקים בשבת וביום כיפור, או לפטור את הילדים מחלקים אלו ולאפשר להם ללמוד על שבת וחג מפרספקטיבה חילונית אמיתית. אולי בשנים הבאות, במקביל לתוספת השעות ולהכשרת ההורים נזכה גם לספרים טובים יותר.

 

גם בכיתה ט' לא הוסיפו שעות ואין באמת ספרים למעט ספרון אחד בן שנים עשר עמודים שלא עוסק בשבת ובחגים ושכבר פרסמנו עליו ביקורת.