הפורום החילוני אמנם התפרסם בשל מלחמתו בהדתה, אבל מראשיתו פועל הפורום למטרה נוספת- קידום החינוך לערכים חילוניים, בביה"ס הממלכתי. בחזוננו, ביה"ס הוא כזה שבו יש חינוך דמוקרטי, הומניסטי, ליברלי, המעודד יצירתיות וחשיבה ביקורתית. מרגע שהתפרסם הפורום, פונים אלינו הורים ומורים מכל רחבי הארץ, ומבקשים כלים לקידום חינוך שכזה, החסר (לטעמם) במערכת הקיימת. שוב ושוב, ביקשו מאיתנו תכנים חילוניים, לצד כלים למאבק בהדתה, תכנים שישקפו את "העגלה המלאה החילונית".

אנו פועלים ליצירת תכנית לימודים חילונית שתהיה אבן הבסיס לחינוך הערכי לתלמידים החילונים. עד שזה יקרה, בחרנו לטפל בספינת הדגל של ההדתה במערכת החינוך – במקצוע הליב"ה "תרבות יהודית-ישראלית". החלטנו שבמקביל למאבקינו הצודק והנחוץ לביטול המקצוע והפניית המשאבים ללימודים חילוניים כגון פילוסופיה ואומנויות, אנו ננהל מערכה נוספת שמטרתה בניית השלמה לתכנית הלימודים האומללה במקצוע זה, השלמה שתספק לתלמידינו, ולו ממעט מהזהות הישראלית-יהודית-חילונית, שאותה משרד החינוך צינזר, לטובת הבניית הזהות היהודית-דתית-ישראלית, שכה יקרה לליבו ושאותה הוא מייעד לא רק לתלמידי ישראל.

אין לי זמן לספר עד כמה התכנית הזו נוראית מנקודת מבטם של החילונים. אזכיר רק את העיסוק האובססיבי בשבת ובחגים (במתכונת הדתית כמובן), את עשרות התפילות שהתלמיד נדרש ללמוד, את הדרתה של מהפיכת ההשכלה ביהדות ואת מסך הקיטש שבו עוטפים את היהדות, הנקייה (לפי התכנית) מכל סממן של שוביניזם, אלימות, לאומנות או גזענות. אבל אולי הבעיה החמורה מכל, היא שהתכנית, המתיימרת להיות מותאמת לציבור החילוני, מכילה כמעט ורק טקסטים יהודיים, רובם המוחלט אמוניים. רק 8 מתוך 600 הטקסטים בתכנית נכתבו בידי לא-יהודים, מה גם, שיש פי 2 יותר טקסטים אמוניים מטקסטים מודרניים. המסר המתקבל הוא שהחוכמה כולה נמצאת ביהדות, שהערכים כולם באים מן היהדות. אבל הרי לא כך נראה ארון הספרים בבית שלכם או שלי, לא כך נראה העושר הרוחני שמזין את תרבותו של הישראלי-החילוני.

כדי לתקן את המסר המעוות והגזעני הזה, יצרנו בפורום ערכת השלמה, שהיא למעשה אסופת טקסטים המחנכים לאותם ערכים יקרים שאליהם מכוונת תכנית הלימודים. תכנית המשרד וערכת ההשלמה של הפורום, הן שתיהן תוכניות לימודים המשתמשות באותו כלי דידקטי (טקסטים) לחינוך ערכי (ערכים שבחר משרד החינוך), אבל יש ביניהן שלושה הבדלים מרכזיים:

1. הערכה מביאה טקסטים ממגוון אדיר של תרבויות, במקום ההדרה התרבותית שעושה המשרד.
2. הערכה מביאה טקסטים חילוניים (ברובם המוחלט), בעוד המשרד מביא ומדגיש את הטקסטים הדתיים.
3. הערכה מביאה טקסטים מסוגות רבות – פתגמים, שירה, סיפורת, תיאטרון, אקטואליה, סרטוני יוטיוב וסרטי קולנוע. בכך הערכה מחדשת, לא רק במסרים או במגוון התרבותי, אלא גם בכלים הדידקטיים.

איך זה נראה בפועל?

ניקח לשם דוגמא את כיתות ג-ד:

משרד החינוך בחר את הערך היפה של חברות. את הערך הזה ילמדו הילדים בייחוד דרך טקסטים יהודיים-אמוניים: התנ"ך, המשנה, התלמוד ומצוותיו של חכם אברהם ערוסי. הם גם ילמדו דרך  מעט שירי ילדים עבריים ודרך שני מקורות (בלבד) מתרבות העולם (שהם אגב, המקורות היחידים מתרבות העולם, המופיעים בתכנית המחייבת את בתי הספר היסודיים…). גם ערכת ההשלמה של הפורום החילוני, תסייע בחינוך הילדים לחברות, אלא שהיא מציעה לעשות זאת דרך מגוון מקורות רחב יותר, הנתפסים בעינינו כחלק ממקורות ההשראה של ילד חילוני: ציטוטים של אוסקר וויילד, של א.א. מילן ושל דניאל כהנמן, יחד עם כאלו מהתרבות הערבית ומהתרבות האמריקאית. סרטוני יוטיוב אלמוניים וסרטי דיסני מוכרים (שהרי גם טימון, פומבה ו ET הם דוגמאות יפות לערך שבחברות-אמת). וגם אנחנו מציעים שירי ילדים עבריים, אך מוסיפים להם סיפור מהודו ומשלים מיוון, ואת אפרים סידון הסופר ואת פט ריילי, מאמן הכדורסל. ויש עוד עניין: בזמן שמשרד החינוך רק מעביר את המסר החד-משמעי בעניין חשיבות החברות, אנו מציפים גם שאלות יישומיות, ערכיות וביקורתיות, ובכך מפתחים את יכולות החשיבה מסדר גבוה של התלמידים.

בכיתה ד' (לה נבחר ערך הערבות ההדדית) המצב חמור עוד יותר, שכן בפרק זה של התכנית אין, ולו טקסט אחד, שבאמת מחנך לערך זה. במקום ערבות הדדית, הערך שהם עצמם הכריזו עליו כערך המוביל, בחרו ללמד (שוב) על זמן יהודי-ישראלי. הנה מקבץ קטן מתוך מה שילמדו הילדים החילונים: ברכת ערב, ברכת בוקר, לקט מברכות השחר, קידוש החודש, תורה, משנה, תלמוד, תפילת הגשם ומעט שירי עונות עבריים. כל בר דעת מבין שטקסטים אלו אינם מחנכים לערבות הדדית, אלא לאמונה וקיום תפילות. אלו לא טקסטים המשקפים את עולמו של החילוני, אלא טקסטים המשקפים את ההתנשאות של הדתיים, הרואים בחילונים "עגלה ריקה", ולכן מנסים לכפות על ילדיהם את ארון הספרים הדתי עליו הם נשענים. אז אנו, בערכה המשלימה, בחרנו בטקסטים, שהם מהתרבות האוניברסלית, הכוללת את זו, שלנו- הישראלית. טקסטים אלה, אפילו מחנכים לערבות הדדית: שלושת המוסקיטרים, הילד והסכר, תרבות היישוב העברי, אמרות אתיופיות, אינידיאנות וסיניות. הסיפור על אליעזר והגזר וסרטוני יוטיוב על שיתוף פעולה בין בע"ח. מחזאים כגון סופוקלס ושייקספיר ומדינאים כמו לינקולן וקיקרו. וגם סיפורים קאנוניים בעולם, מבט לדתות אחרות ומבט לאקטואליה.

למשל, בהקשר של נתינה, נציב סימן שאלה, על האימרה הידועה "עניי עירך קודמים" ולגבי מנהיגות נשאל- האם מנהיגות יכולה להיות גם שלילית?

בשורה התחתונה- בזמן שתכנית משרד החינוך משקפת את העגלה המלאה, של היהודי-הדתי, הערכה המשלימה משקפת, ולו במעט, את ספינת המשא העמוסה של האדם החילוני. אנו בטוחים שמורים רבים ישתמשו בערכה זו להרחבת האופקים של תלמידיהם, ולכן אנו ממשיכים בהרחבת הערכה ויצירת ערכה דומה גם לתלמידי חטיבת הביניים. אנו מקווים ומאמינים שעם הזמן, יותר חילונים יהיו גאים בזהותם ובערכיהם, ואז ייצאו להיאבק, לא רק על תכניות לימודים בבתי הספר, אלא גם על זכויותיהם בעולמם של המבוגרים.