התייחסות לבדיקת ה"ועדה" מטעם משרד החינוך והערותיה לסקירת ספרי הלימוד שבוצעה על ידי הפורום החילוני בעזרת הורים מתנדבים 

הקדמה

בעקבות פרסום סקירות הספרים שהתבצעו על ידי הורי הפורום החילוני באפריל 2017, יצא משרד החינוך בהודעה כי יקים ועדה לבדיקת הטענות. מהתקשורת נודע לנו כי הוועדה סיימה את עבודתה והגיעה למסקנה ש"אין הדתה בספרים". בספטמבר 2017 הגשנו, יחד עם עמותת חדו"ש, בקשה לממונה על חופש המידע במשרד החינוך ובה דרישה לקבל מידע מפורט על האופן בו פעלה הוועדה האמורה. בסוף אוקטובר התקבלה תשובת הממונה. להלן תגובתנו [תגובת הפורום שולבה גם בידיעה שפורסמה בעיתון הארץ מה-31.10.2017]

חמש הערות מקדמיות :

1. הפורום החילוני פרסם באפריל 2017 את תוצאות בדיקת מצב ההדתה בספרי הלימוד לבית הספר הממלכתי היסודי. הפרסום כלל טבלה מרכזת ובה פרטי הספר ותקציר הסקירה; סקירה מלאה של כל אחד מהספרים שנבדקו על פי מחוון הדתה שיצר הפורום, וכן מסמך מסכם ובו מסקנות והמלצות בעקבות הבדיקה. – מתשובת המשרד לא ברור האם כל המסמכים עמדו לנגד עיני הבודקים מטעמו או הטבלה המרכזת בלבד. כן ברור שבדיקת המשרד התייחסה רק לסקירות ספרים ספציפיים ולא לטענות המהותיות של הפורום כפי שנוסחו במסמך המסכם.
2. בדיקת הפורום החילוני כללה 86 ספרים [כולל סדרות ספרים שנבדקו ומוספרו אחד אחד] – מתשובת המשרד עולה שנבדקו סה"כ 57 ספרים [חלק מהספירה השונה נובע מריכוז של ספרי סדרות תחת כותרת אחת], אולם הטבלה שצורפה, המכילה 57 ספרים, כוללת הערות ל-27 ספרים בלבד.
3. ספרי הלימוד שנסקרו על ידי הורי הפורום החילוני נבדקו על פי מחוון אחיד, שכלל ממדים וקריטריונים אליהם התבקשו הסוקרים להתייחס בבדיקתם. – מתשובת המשרד לא ברור כלל מי בדק את הספרים מטעמו, על פי מה נסקרו הספרים, מה היו הממדים והקריטריונים על פיהם התבקשו הבודקים לקבוע אם קיימת הדתה.
4. לא היתה כל אינטראקציה בין הפורום החילוני לבין משרד החינוך בנושא ספרי הלימוד. הפורום לא פנה מעולם למשרד בעניין זה, ולא זכה לפניית המשרד אליו: לא לפני הבדיקה, לא במהלכה ולא בעקבותיה. – הדבר תמוה במיוחד, שכן בתשובת המשרד נאמר כי הבדיקה נערכה בעקבות תלונה ופניה ספציפית של הפורום החילוני למשרד. אם כך אמנם היה – מדוע לא נשלחו תוצאות הבדיקה למתלונן? [התשובה שבקישור הגיעה לידינו רק בעקבות הדרישה מהממונה לחופש המידע: בדיקת עומק של נושא ההדתה תגובה לפורום החילוני]
5. ההתייחסות שלהלן מבוססת על תשובות המשרד לבקשה שהופנתה לממונה על חופש המידע במשרד החינוך, לאחר שפורסם בתקשורת שוועדה מטעם משרד החינוך בדקה את טענות הפורום החילוני ומצאה שאין הדתה בספרי הלימוד.  תשובה לבקשת מידע על פעילות הוועדה

לאור כל זאת, קשה להתייחס ברצינות הראויה לבדיקת המשרד.

אף על פי כן, להלן שש התייחסויות לטבלת הבדיקה ששלח המשרד: בדיקת הספרים שהוערו על ידי הפורום החילוני

1. ששה ספרים, לגביהם היו הערות הדתה של בודקי הפורום – נמצאים ברשימת המשרד [הטבלה] אך אין כל התייחסות של בודקי המשרד אליהם. – לדוגמא:

בודק מטעם הפורום החילוני מצא לנכון לכתוב כך בסקירתו את הספר "צועדים בדרך המילים" לכתה ו': "ריבוי הציטוטים המקראיים, ובעיקר אלו התלמודיים, לדעתי זה יותר מסר סמוי שהבסיס הערכי לפעולות האדם (למשל יחס האדם לטבע או יחס היחיד לחברה הסובבת אותו) מבוססים על ערכים דתיים. … ה"צידוק" (הלגיטימי בעיני) להכללתם של קטעי קריאה תלמודיים רבים הוא שמדובר במשלב שפה עצמאי שיש להכירו. במסגרת זו ישנם פה ושם דיונים בלשון החכמים, כיצד היא שונה מהלשון המקראית וכדומה. זה נכון, מעשיר ולגיטימי.
אבל אם זו המטרה, מדוע אין שום עיסוק "דקדוקי" ברבדים אחרים של השפה? למשל אין כל עיסוק בעברית העכשווית. קטע אחד בלבד, נדמה לי, לקוח מהתקופה שבין חתימת המשנה למאה ה-20 . אין שום עיסוק, למשל, בשירת ספרד, בשפה מליצית במשלב גבוה (להוציא, אולי, עיסוק זניח בנאום של יצחק רבין), ואפילו על סלנג יש משפטים אחדים בלבד.  לאור אלו הכנסת קטעים תלמודיים רבים כל כך ב"תירוץ" של צורך שבעיסוק במשלבי שפה שונים נראה לא מספק."
יש כאן טיעון מהותי, שלא זוכה להתייחסות בודקי המשרד.

דוגמא נוספת: מפתח הקסם – קוראים עם קסם. נבדק פעמיים על ידי הורי הפורום החילוני. באחת הסקירות נכתב כך: "חלקו של הספר הדן בימי חג אינו ראוי בעיני ומצריך שינוי מהותי! תכני הדת מובאים אל התלמיד הצעיר כאילו היו עובדה מוגמרת. אינני רוצה שתלמידים יקבלו דברים כעובדות שאין אליהן עוררין. לחשוב תמיד מצריך מחשבה ביקורתית, ועלינו להכשיר אותם לחקור דברים בצורה לוגית והגיונית ולא להסתמך על סיפורים מיתולוגיים ללא כל בסיס עובדתי."
גם כאן – טיעון מהותי, שלא זוכה להתייחסות בודקי המשרד.

2. תשעה ספרים, המיועדים לממלכתי ולממלכתי-דתי, והכילו הערות הדתה על ידי בודקי הפורום, נמצאו על ידי בודקי המשרד כראויים כיוון שהם "מותאמים לאוכלוסייה שלה הם מיועדים".

דוגמא: השבחה ב' חוברת 3: "כמה בהמות טהורות מכל סוג העלה נח לתיבה?" ו- "הידעתם? – בהמה טהורה כשרה למאכל" 
ספר לימוד חשבון – מותאם לאוכלוסייה לה הוא מיועד.

דוגמא נוספת: בודק הספר "מסע מדע" לכתה ו' מטעם הפורום החילוני מלין על כך שאין התייחסות בספר למושג "אבולוציה" למרות שהנושאים בהם הספר דן דורשים זאת.
"הפרק "חיים בסביבה" דן, בין השאר, במגוון צורות של הסתגלות בע"ח לסביבתם, ללא שום אזכור למילה "אבולוציה", אפילו כמושג, למרות שהספר שופע במסגרות צדדיות שמטרתן הצגת מושגים חדשים" ו-" יתרה על זאת, בפרק 233 ישמו קטע שלם על "סחלב השביט", שידוע גם כ"סחלב דרווין". הטקסט מסביר שהפרח נתגלה ע"י צ'רלס דרווין, שחזה את קיומו של העש שמסייע בהאבקתו. זו נחשבת בספרות לדוגמה קלאסית לעיקרון של אבולוציה מתכנסת. בקטע הנ"ל לא מוזכרת בשום מקום המילה "אבולוציה" ואין שום אזכור לכך שדרווין הוא זה שפיתח את התאוריה הזו. בנושא זה הספר "מיישר קו" עם תכנית הלימודים של משרד החינוך, שלא מציג את הכרת המושג "אבולוציה" כציון דרך."
על כך כותב הבודק מטעם המשרד: "הספר מותאם לאוכלוסייה שלה הוא מיועד"

3. בשלושה ספרים ישנה הצעה של בודקי המשרד לשינויים קוסמטיים שלא מתייחסים למהות. למשל: " ביום הכיפורים עלינו לבקש כפרה " מציעים לשנות" : לפי המסורת , ביום הכיפורים עלינו לבקש כפרה."
4. בשלושה ספרים יש המלצה של בודקי המשרד לשנות איורים – איור אחד המכפיש משפחה חילונית, והמלצה לאיורים "מעורבים".
5. בששה ספרים בהם נמצאה מידה של הדתה על ידי בודקי הפורום החילוני נרשמה הערה של בודקי המשרד כי "הספר ראוי – נכתב על פי תכנית הלימודים.". ללא כל התייחסות ספציפית לטענות.
6. הספר, העיקר שהבנו לכתה ה', שבו כתב הסוקר מטעם הפורום: "מפריע לי שהפרק הראשון בספר הוא עם גוון דתי אמוני מובהק – בנושא, בטקסטים, באיורים. אפילו יש הפניה לסיור וירטואלי בבית המקדש באתר של עמותה שפועלת למען הקמת בית מקדש שלישי (כרך א, עמוד 13).", והכולל גם מסר לעם ישראל בעניין, זכה לתגובה הבאה מטעם בודק המשרד: "הספר ראוי – כתוב עפ"י תכנית הלימודים . גם לילדים חילוניים מותר להשתתף בסיור וירטואלי בבית המקדש."

לסיכום, אין בבדיקת המשרד התייחסות לאף אחת מטענותיו המהותיות של הפורום החילוני, כפי שפורטו במסמך מסכם הבדיקה:

• אינדוקטרינציה של תפישה לאומית-יהודית אורתודוקסית
• שילוב רב מאוד של המקורות בלימודי השפה
• ניכוס הערכים הכלל אנושיים והצגתם כערכים יהודיים
• טקסטים מחוץ להקשר וחזרה על החגים והשבת
• הצגה מגדרית ומגזרית אורתודוקסית ושמרנית
• תכנים פרטיקולריים
• וכמובן – ההבנה שאת ספרי הלימוד יש לקרוא בהקשר של מעגלים נוספים המשפיעים על המערכת ויחד יוצרים מסה קריטית.

 בשעה שמסתכלים על כל המכלול מבינים שלא מדובר כאן ב"קצת יידישקייט" אלא בהדתה גמורה.