אנחנו כאן לכל פניה דחופה. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
ללמוד וללמד מקרא בדרך חילונית: רציונלית, ליברלית, הומניסטית
רקע
תוכנית הלימודים העדכנית בתנ"ך ויתרה על ביקורת המקרא ומנחה ללמד תנ"ך בדרך אמונית – לאומ(נ)ית.
התייחסות למיתוסים והשוואות לסיפורים מקבילים בתרבויות העולם, למשל, קיימות במשורה, לרוב כפרקי בחירה, ורק משלב החטיבה והתיכון. כלומר – אחרי "החתמה" שעברו תלמידי ותלמידות היסודי; תהליך למידה בגיל הרך המבסס אצלם זיהוי אוטומטי של לימודי התנ"ך / תורה עם דת, באופן בלתי ניתן להפרדה. (ראו התייחסות לעניין בפוסט שלנו העוסק בקבלת תורה בכיתה ב').
מקורות:
- הוראת המקרא – תרבות במקום דת – מאמר ביקורת חשוב על התוכנית שכתבו שי פרוגל ומורן גאם-הכהן מסמינר הקיבוצים.
- תוכנית הלימודים בתנ"ך – אתר משרד החינוך.
- אתר תנ"ך ממלכתי – 929 – משרד החינוך – מכיל חומר רב. בחלקו בעייתי מאד ומבטא את ההשקפה האמונית – הלאומ(נ)ית המנחה את התוכנית. בחלקו סביר ולעיתים אף ראוי – בעיקר במסגרת חומרי העשרה שמוצעים בו ומאפשרים גם ראייה חוץ מקראית (מילות מפתח לחיפוש: מיתולוגי; ביקורת המקרא)
מה ניתן לעשות?
א. להתייחס להוראת התנ"ך כאל הוראת תרבות וספרות – להפוך אותו למקצוע בין-תחומי או לדלות נושאים מחומר הלימוד הנדרש ולהפוך אותם לנושאים רב-תחומיים הנלמדים במקביל או בהדרגה במסגרת מספר מקצועות לימוד.
ב. להשתמש בששת הכללים שלנו ליצירת מרחב חילוני במוסד החינוכי:
- הימנעות משימוש בשפה אמונית (לדוגמה: הקב"ה, אלוקים, נס, השם)
- הימנעות משימוש והנחיית התלמידים לקיום פרקטיקות דתיות (תפילה, צום, אכילת כשר או שמירת שבת, למשל)
- הימנעות מהצגה חד צדדית של היהדות, תוך שימוש במקורות שישקפו מגוון נקודות מבט: התייחסות לזרמים השונים ביהדות היום ולאורך הדורות; יהדות כתרבות; יהדות כהיסטוריה; קריאת התנ"ך כיצירה ספרותית; תרבות עברית.
- הבחנה ברורה ומודגשת בין מיתוס לבין מציאות; בין דעות לבין עובדות; בין אמונה לבין ידיעה; בין מעשִיָה לבין אמת. למשל: הוראת ההסבר המדעי (החותר לאמת) באמצעות תיאוריית המפץ הגדול והבהרת ההבדל בינה לבין האמונה (המבוססת דמיון) בסיפור בריאת העולם; הצגת סיפור הבריאה לצד סיפורי בריאה מתרבויות שונות ועוד.
- כל נושא נלמד, לרבות יהדות לגווניה, צריך להילמד תוך מתן מקום לספקנות ולחשיבה ביקורתית, לשאילת שאלות ולהשוואה.
- הימנעות מניכוס ערכים כלל אנושיים ליהדות. ראשית הבנת המשמעות האוניברסאלית והאקטואלית של כל ערך, ורק אחר כך הדגמת האופן בו הוא מוצא ביטוי ביהדות ובתרבויות אחרות.
ג. להשתמש במשקפיים החילוניים בעת הכנת השיעור ובמהלכו
ד. שילוב מיתולוגיות בריאה של עמים אחרים והשוואה ביניהם (מותאם גיל).
ה. שימוש מושכל וביקורתי בשלל חומרים הנמצאים ברשת תוך שימוש במשקפיים החילוניים שלנו.
ו. מציאת הקשרים בין הנושאים הנלמדים לבין מציאות החיים היום והפיכת נושאי הלימוד לאותנטיים ורלוונטיים לתלמיד החילוני.