אנחנו כאן לכל פניה דחופה. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
מקורות מידע: מעורבות גופים חיצוניים במוסדות החינוך – עמותות ותכניות חיצוניות
כמה עיקרים:
חלק מהתוכניות החיצוניות נכנסות לתוכנית העבודה הכללית של בית הספר, ומופעלות באמצעות התקציב שהוקצה למוסד החינוכי במסגרת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית).
זה לא משנה את העובדה שתכנית חיצונית היא תכנית בלתי פורמלית, שמחוץ למערכת הלימודים הפורמלית, ולכן, בהגדרה, אינה יכולה להחשב פעילות חובה, ומכאן שהיא פעילות רשות.
תכנית שנדרש תשלום עבורה מצד ההורים, היא במובהק תכנית רשות המחייבת יידוע ההורים מראש וקבלת הסכמתם להשתתפות ילדיהם בפעילות. הורים רשאים שלא לשלם ולא לאשר השתתפות ילדיהם בפעילות.
ככל שמדובר בפעילות חוץ או כזו החורגת משעות הלימוד – "זכות ההורים לדעת מראש על כל פעילות הנעשית מחוץ לכותלי בית-הספר ועל כל פעילות החורגת משעות הלימוד: זכותם לאשר (בכתב) או שלא לאשר את השתתפות ילדיהם בפעילות." (נדלה מאתר משרד החינוך 2021).
זכות ההורים לדעת את תכנית הלימודים של ילדם. (אתר כל-זכות).
והעיקר – זכותכם להימנע מהקניית חינוך דתי לילדיכם: "חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי." (זכויות ההורים בחינוך – אתר משרד החינוך)
לרשותכם בדף זה מידע על:
חוזרי מנכ"ל
חוקים ותקנות
מחקרים ותחקירים
תכניות ועמותות
חוזרי מנכ"ל
חוזר מנכ"ל – מאגר התוכניות והמענים החינוכיים:
משרד החינוך מעביר לבתי הספר תקציב גפ"ן, שבין היתר מיועד להפעלת תוכניות חיצוניות במוסד החינוכי. הנהלת המוסד החינוכי מחוייבת להשתמש במינימום 2% מתקציבה לצורך זה על פי החלוקה הבאה: 1% תרבות יהודית-ישראלית ו-1% חיים ביחד בחברה הישראלית.
אבל, וזה חשוב, המשרד מדגיש כי: "לגבי התוכניות במאגר, על מנהלי מוסדות החינוך להפעיל שיקול דעת מקצועי ומושכל לבחירת תוכניות ומענים שישולבו במוסד החינוך". (סעיף 4 בחוזר).
מאגר התוכניות והמענים מכיל אלפי תוכניות, וחשוב לקבל הסבר מהנהלת בית הספר, ככל שיש לכם הסתייגות מתוכנית שנבחרה, מדוע נבחרה תוכנית זו ולא אחרת.
במאגר התכניות והמענים של משרד החינוך תוכלו למצוא (לפחות לכאורה. בפועל חסרים נתונים רבים והמערכת סובלת מהיעדר שקיפות*) פירוט על התכנית, מטרותיה, הארגון העומד מאחוריה, קהל היעד, נציג מלווה של משרד החינוך (בתכניות במסלול הירוק) ועוד.
חשוב לציין שכלל, כל מפעיל יכול להעלות את תכניתו למאגר התכניות, ועצם הימצאות התכנית במאגר, גם אם היא במסלול הירוק (בליווי נציג המשרד), אין משמעה שהיא ראויה ובטוחה. זכותכם לשאול ולברר בכל שאלה וספק שמתעורר.
לבדיקת התוכניות ניתן להשתמש גם ברשימת התוכניות והמפעילים של מאגר התוכניות והמענים נמצאת גם בקובץ באתר משרד החינוך:
דוח תוכניות ומענים במאגר לחודש יוני 2023: לקובץ EXCEL | לקובץ PDF
כדי להקל ולו במעט על עבודת הבדיקה – הכנו עבורכם מצגת התמצאות במאגר התוכניות.
*על הבעייתיות וחוסר השקיפות של מאגר התוכניות והמענים – ראו גם בדוגמא שלהלן: התמצאות במאגר התוכניות – מדרשת להב כמקרה בוחן
לתשומת לבכם:
על פי החוזר – סעיף 4 – "מנהלי מוסדות חינוך רשאים להפעיל ולשלב במוסד החינוכי אך ורק תוכניות ומענים המופיעים במאגר"
משרד החינוך מדגיש כי: "אין לשלב במוסדות חינוך תוכניות ומענים שאינם רשומים במאגר." (סעיף 3).
ובמשתמע – כל כניסה של אדם זר לשם פעילות מול תלמידים במוסד החינוכי חייבת לעמוד, כתנאי סף, בקריטריון זה. כלומר – כל פעילות, כולל פעילות חגים של אנשי חב"ד, עמותות שונות וגרעינים תורניים, חייבת לעמוד בתנאי הרישום במאגר התכניות של משרד החינוך. בין היתר, תכנית כזו צריכה להיות כלולה בתכנית העבודה השנתית של בית הספר, שאמורה להיות מאושרת על ידי הועדה המלווה – הכוללת נציגות הורים – עוד לפני פתיחת שנת הלימודים. (ראו חוזר מנכ"ל בנושא ניהול עצמי של בתי הספר היסודיים)
אך גם אם עמדה בתנאי זה, עדיין יש להפעיל שיקול דעת מקצועי ומושכל, ולבחור מבין התוכניות המוצעות במאגר את אלה שמתאימות לערכי המוסד והציבור המזין אותו.
עוד נדגיש, כי לצד כל תכנית המיועדת לגני הילדים הנמצאת במאגר התוכניות והמענים מופיעה הערה:
"הערה: שילובה של תוכנית חינוכית חיצונית בגני הילדים מותנה באישור האגף הקדם יסודי"
הורים!
לכל פעילות שהגננת מבקשת לשלב בה גורם חיצוני דרשו לראות את האישור מהאגף הקדם יסודי לשילובה בגן. מומלץ גם לברר האם התקיימה היוועצות עם פורום משולב כפי שמורה סעיף 4 בחוזר מנכ"ל:
"שילובה של תוכנית חינוכית חיצונית בגני הילדים מותנה בהיוועצות עם פורום משולב הכולל את מנהל/ת הגן, גננת מובילה, הפיקוח על הגן, מנהל/ת מחלקת גני ילדים ברשות, נציגות הורים ובעלי עניין נוספים, לצורך בחינה מושכלת ומקצועית של שילוב תוכניות חיצוניות בגני הילדים."
חוזר מנכ"ל תכניות ומענים סעיף 2.1 רקע
"ארגונים מהמגזרים השונים (המגזר הראשון, השני והשלישי) פעילים במערכת החינוך ומפעילים תוכניות חינוכיות חיצוניות במוסדות החינוך. משרד החינוך מאמין בשיתופי הפעולה וחתום עלאמנה בין־מגזרית המבטאת את רוח השותפות ואת המחויבות של השותפים לפעול במערכת החינוך."
האמנה היא מסמך המגדיר את "רוח השותפות" הבין-מגזרית כפי שהוסכמה בין השותפים בתהליך הבין-מגזרי להסדרת שילוב התוכניות החיצוניות במערכת החינוך (ראה בס"ק 2 לעיל). האמנה כוללת הצהרה המכירה בתרומה הייחודית של כל מגזר למערכת החינוך וכן הכרה בצורך
בשיתופי פעולה בין-מגזריים לשם קידום מערכת החינוך. בנוסף, האמנה מפרטת סדרת עקרונות ויישומים לשותפות בהפעלת תוכניות במערכת החינוך.
על פי האמנה הבינמגזרית להפעלת תכניות במערכת החינוך הכנסת תוכניות לבתי הספר תתבצע בהתאם לתהליך שותפות מיטבית כפי שמופיע בהמלצות השולחן העגול הבינמגזרי ובהנחיות משרד החינוך.
המנהלים במוסדות החינוך יפעלו לשיתוף הרשות המקומית, ההורים, הפיקוח, הצוות והתלמידים בתהליך קבלת ההחלטות על שילוב תכניות חיצוניות במוסדות החינוך.
המודל לשילוב תכניות במסגרת החינוכית מצביע על מקומם של ההורים בתהליך: נציגות הורים שמהווה חלק מהוועדה המלווה את התכנית וכן "הצגת התכניות בפני כלל צוות המסגרת החינוכית וההורים" טרם ביצוען. (המודל מופיע גם בתרשים זה).
שילוב תוכנית חיצונית בלווי ועדה מלווה– בראשות מנהל/ת המסגרת החינוכית ובהשתתפות: אגף החינוך, פיקוח, צוות ביה"ס, נציגות הורים
תבחינים לתכנית חיצונית. – טבלת קריטריונים לתהליך קבלת ההחלטה בדבר שילוב תכנית חיצונית. (התבחינים מופיעים גם בטבלה זו).
שימו לב עוד, כי במבחני התמיכה לעמותות המבקשות לפעול במוסדות החינוך להעמקת החינוך היהודי מודגש כי:
"7(ד) הפעילות הנתמכת אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית בבתי הספר;".
למרות הנחיה זו, ובניגוד לה, מתקיימת פעילות העמותות במסגרת יום הלימודים ועל חשבון שעות המערכת; עובדה זו מעצימה את הבעיה בה נתקלים הורים שאינם מעוניינים, ובצדק, שילדיהם ישתתפו בתכניות הדתה שנכפות עליהם במסגרת יום הלימודים.
למידע נוסף היכנסו ל-מדריך גפ"ן לשנת תשפ"ה.
מוזמנים להיכנס גם לדף מידע והמלצות לפעולה להורים בדבר מעורבות גופים חיצוניים בחינוך
חוזר מנכ"ל – תשלומי הורים תשפ"ה
ההורים אמורים לקבל פירוט של תכנית הפעילויות החיצוניות בתחילת שנת הלימודים, וזכותם לא לאשר השתתפות ילדם/תם בפעילות, ולא לשלם עבור פעילות זו.
הורה רשאי להחליט שילדו לא יצרוך שירות מסוים ובמקרה זה לא ישלם עבורו.
תשומת לבכם לסעיפים 1 ה 1), ה 10) ו-ה 11):
ה 1). התשלומים נחלקים לתשלומים עבור שירותי חובה ולתשלומים עבור שירותי רשות.
שירותי חובה הם שירותים שחייבים לשלם בעבורם גם אם אין צורכים אותם.
שירות החובה היחיד הוא ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.
כל יתר השירותים הניתנים הם שירותי רשות, והורה רשאי להחליט שילדו לא יצרוך
שירות מסוים ובמקרה זה לא ישלם עבורו.
ה 10). תוכנית לימודים נוספת (תל"ן) מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחד ואחד מן ההורים לתוכנית ולתשלום עבורה.
אין די בהסכמה של נציגות ההורים המוסדית. יש לשבץ תל"ן בסופו של יום הלימודים
ולאפשר לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ילמדו בתוכנית להשתחרר לביתם.
אם תוכנית לימודים נוספת שובצה באמצעו של יום הלימודים, יש לאפשר לכל התלמידים
להשתתף בה, גם אם הוריהם לא שילמו בעבורה,
או להציע לתלמידים שהוריהם מבקשים שלא ישתתפו בה, פעילות חינוכית אחרת.
את התל"ן יש לאשר באמצעות מנהל המחוז או מורשה מטעמו.
ה 11). גבייה עבור רכישת שירותים מרצון מותנית בהסכמה אישית בכתב של כל אחד ואחד
מן ההורים לתשלום ולשירות. אין די בהסכמה של נציגות ההורים המוסדית.
אם הוחלט לקיים את השירות במהלכו של יום הלימודים, ישותפו בו כלל התלמידים.
תל"ן – ראו לעיל – תשלומי הורים סעיף 1ה10)
קרן קרב – תכנית קרב ומעורבות בחינוך – כמה הדגשים:
6.1.3.2 תכניות קרב מיועדות לכלל התלמידים במוסד החינוכי.
כדי לשלב את פעילות קרב במהלכו של יום הלימודים (ולא רק בסופו) יש לקבל את הסכמת 75% מההורים לפחות.
תלמידים שהוריהם אינם מעוניינים להשתלב בתכנית ישובצו בפעילות חינוכית חלופית בבית הספר.
6.1.3.4 פעילויות שעות קרב לא יתבצעו על חשבון שעות התקן שנקבעו לבית הספר או במקומן.
6.1.3.5 בשום מקרה לא יופעל מדריך קרב כמורה למקצועות הלימוד של בית הספר שנקבעו בתכניות הלימודים הרגילות.
חוזר מנכ"ל בנושא תכנית הלימודים תרבות יהודית – ישראלית
סעיף 2.2 תרבות יהודית ישראלית – מקצוע זה ילמד על ידי מורים מצוות בית הספר בלבד
- חוזר מנכ"ל בנושא בטיחות, ביטחון ושעת חירום / בתוך ריכוז חוזרי מנכ"ל והנחיות בנושא בטחון במוסדות החינוך
החוק למניעת העסקה של עברייני מין קובע ש"מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל כי אין מניעה להעסקתו לפי החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001.
הגדרת "עבודה": "עבודה בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות מתן שירותים, המאפשרת למבצעה, במסגרת עבודתו, להיות בקשר קבוע או סדיר עם קטינים או עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית או התפתחותית או חסרי ישע."
1.3 כל מנהל מוסד חינוכי או בעלים על מוסד חינוכי, או מי מטעמו, המעסיק אדם באמצעות קבלן או בכל דרך אחרת, באופן קבוע או סדיר או זמני, נדרש לוודא כי יש לאותו אדם האישור המתאים ממשטרת ישראל על העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות מין.
1.4 חל איסור מוחלט להעסיק אדם או לשבצו לתפקיד כלשהו במוסד חינוכי בטרם התקבל אישור ממשטרת ישראל כאמור לעיל.
1.5 העסקת אדם באופן קבוע או סדיר או זמני, באופן ישיר או עקיף, ללא האישור היא עברה פלילית אשר העובר אותה יישא באחריות אישית.
1.6 למען הסר ספק, אין לדרוש אישור על היעדר רישום פלילי מהאדם עצמו לפי "חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א1981-".
דרשו ממנהלי המוסד החינוכי להציג בפניכם אישור כאמור, של כל אדם שנכנס למוסד החינוכי, לכל סוג של פעילות עם התלמידים.
חזור
חוקים ותקנות:
חשוב לדעת: אין כל התייחסות בחוק חינוך ממלכתי או בחוקים ראשיים אחרים לנושא כניסת גופים חיצוניים למוסדות החינוך.
החוק היחיד בו יש התייחסות לחינוך בלתי פורמלי הוא חוק הרשויות המקומיות , וכך מוגדרת מסגרת זו:
"חינוך לילדים ולנערים ברשות חינוך מקומית, מחוץ לשעות הפעילות של מוסד חינוך, הכולל חינוך חברתי, ערכי וקהילתי, ומיועד להשגת המטרות האמורות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953;"
מבחני תמיכה למרכזים להעמקת החינוך היהודי במוסדות חינוך ממלכתיים
"סעיף 7(ד)- מבחנים ותנאים:
7(ד) הפעילות הנתמכת אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית בבתי הספר;
לתשומת לבכם:
במענה לשאלת חברת הכנסת יעל גרמן בדבר חובת יידוע ההורים בעניין פעילויות גופים חיצוניים, והבהרה שאינן חובה, נמסר ממשרד המשפטים כי:
"…גם לאחר תיקון המבחנים* נדרשים בתי הספר ליידע את הורי התלמידים על כל פעילות רשות המתקיימת בתוך המוסד החינוכי." – מענה לפנייתך בעניין שינוי נהלי משרד החינוך – 27.8.2019
וכן:
באשר לחובת היידוע של בתי הספר מבירור שערכנו מול משרד החינוך עולה כי זו ההוראה הניתנת על ידם לבתי הספר. הסימוכין לכך מצוי בסעיף 3.3 לחוזר מנכ"ל לעניין שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך מיום 15.10.2018 , המפנה לאמנה הבין מגזרית להפעלת תכניות במערכת החינוך. – מענה המשך לפנייתך בעניין נהלי משרד החינוך – 26.9.2019**
,*בגרסה הקודמת של מבחני התמיכה נמצא סעיף 5(5) שהתייחס לנושא מהות הפעילות וחובת יידוע ההורים: "ההשתתפות בפעילות הנתמכת אינה מטלת חובה מטעם בית הספר שבו לומדים הילדים ובני הנוער, ומוסד הציבור ובית הספר יבהירו זאת בכתב להורי התלמידים." – פסקה זו, בשינוי קל, הופיעה גם בטיוטת מבחני התמיכה שהוצגה להערות הציבור [סעיף 5(5)], והוסרה רק עם פרסום המבחנים (כך שלא ניתן היה לערער על כוונת ההסרה בזמן אמת): "ההשתתפות בפעילות הנתמכת אינה מטלת חובה מטעם בית הספר שבו לומדים הילדים ובני הנוער, ובית הספר הודיע למוסד הציבור כי הבהיר זאת בכתב להורי התלמידים באופן דומה לנהוג אצלו בפעילויות מסוג זה". על פי משרד המשפטים, כפי שצוטט לעיל, אין לראות בהסרת הפסקה הנ"ל ממבחני התמיכה ביטול ההנחיה. ההנחיה בנושא זה שרירה וקיימת לבתי הספר והם חייבים ליידע את ההורים על כל פעילות רשות המתקיימת במוסד. פעילות העמותות היא פעילות רשות, כפי שעולה גם מסעיף 7(ד) שבמבחני התמיכה: "הפעילות הנתמכת אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית בבתי הספר".
**חליפת המכתבים כולה נמצאת בהמשך – תחת הכותרת – מחקרים ובדיקות.
ראו גם: מקורות מידע בנושא טיולים ופעילות חוץ, שם ישנה התייחסות לחובת הצעת חלופה לתלמידים שמסיבות שונות אינם משתתפים בפעילות.
חזור
עמותות במערכת החינוך – מרכז המחקר והמדע של הכנסת :
מידע על מעורבות גורמים חיצוניים בפעילות חינוכית במוסדות החינוך
מצורף גם כקובץ – דוח מממ כניסת גופים חיצוניים – יולי 2017
– דוח הכנסת שהוכן עבור ח"כ גרמן. על פי הדוח, שפורסם ב- יולי 2017 (ע' 8):
"על-פי חוזר המנכ"ל, המנהל מצופה לבחור את התוכניות שיופעלו במוסד על בסיס צורכי המוסד ביחס לחזון החינוכי, לערכים, להישגים ולאוכלוסיית התלמידים, ובהתחשב בתוכניות הפועלות במוסד ובמשאבים הפנויים לשם הפעלת התוכנית. בחירת התוכניות תתבצע תוך בחינת חלופות ובהסתמך על דירוג התוכניות וחוות הדעת שנכתבו לגביהן, אם יש כאלו. מומלץ לבחון את חוות הדעת של הרשות המקומית, הפיקוח, הצוות החינוכי ונציגות ההורים והתלמידים לקראת גיבוש המלצה לשילוב התכנית..."
וכן- (ע' 7):
מנהלת היחידה לניהול תכניות ושותפויות בין-מגזריות, הבהירה במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי "מבחינת המשרד , פעילות החוזרת לפחות שלוש פעמים במהלך שנת הלימודים (למשל פעילות לקראת חגי ישראל) היא תוכנית, ועל כן היא חייבת בכללים החלים על תוכניות חיצוניות."
כלומר – פעילות חגים של עמותות וגרעינים תורניים, לרבות כניסת אנשי חב"ד, המגיעים בדר"כ שלוש-ארבע פעמים בשנה, חייבת לעמוד בתנאי הרישום במאגר התכניות של משרד החינוך.
בין היתר, תכנית כזו צריכה להיות כלולה בתכנית העבודה השנתית של בית הספר, שאמורה להיות מאושרת על ידי הועדה המלווה – הכוללת נציגות הורים – עוד לפני פתיחת שנת הלימודים,
כפי שמודגש בחוזר מנכ"ל בנושא ניהול עצמי של בתי הספר היסודיים.
דוח מממ מידע על מעורבות גורמים חיצוניים במוסדות חינוך ינואר 2018
דוח שהוכן עבור ח"כ תמר זנדברג . על פי הדוח, שפורסם בינואר 2018 (ע' 15):
"ככלל, משרד החינוך ממליץ לבתי הספר לקבל את אישור ההורים בהפעלת תכניות חיצוניות, וכי בבתי ספר בניהול עצמי יש חובה להביא ההצעה בפני הוועדה המלווה בה חבר גם נציג ההורים."
כלומר, הכנסת גופים חיצוניים לכיתות צריכה להיכלל בתכנית העבודה השנתית, שאמורה לקבל את אישור הוועדה המלווה של ביה"ס, הכוללת נציג הורים, לפני תחילת שנת הלימודים.
חליפת מכתבים בין ח"כ יעל גרמן לבין משרד המשפטים בנושא חובת יידוע ההורים על פעילות חיצונית:
ההתכתבות החלה בעקבות שינוי נכלולי במבחני התמיכה להעמקת החינוך היהודי במוסדות החינוך הממלכתיים, ופנייה שלנו אל חברת הכנסת בבקשה לבדוק את הנושא.
א – מכתב מחכ יעל גרמן בעניין החלטת שר החינוך לביטול תקנת שקיפות – 11.8.2019
ב – מכתב מחכ גרמן בעניין החלטת שר החינוך – 25.8.2019
ג – מענה לפנייתך בעניין שינוי נהלי משרד החינוך – 27.8.2019
ד – מענה לתשובתך בעניין שינוי נהלי משרד החינוך – 1.9.2019
ה – מענה המשך לפנייתך בעניין שינוי נהלי משרד החינוך – 5.9.2019
ו – מכתב מחכ יעל גרמן בעניין הוראות חיוב יידוע – 10.9.2019
ז – מענה המשך לפנייתך בעניין נהלי משרד החינוך – 26.9.2019
מחקרים ותחקירים
עושים נפשות 2017 – דוח מולד – דוח מקיף על פעילות עמותות דתיות בבתי ספר
מולד – מדריך מאגרי מידע – עמותות – ריכוז צעדים לאיתור פעילות עמותות בבתי ספר
"מסע ישראלי": טיפול המרה לאומני וגזעני לבני נוער -גיל גרטל בשיחה מקומית, על מחקר של ד"ר דורון לימור, שצפה במסעות בשנים 2009 – 2014, ומפענח כיצד מתרחש החינוך הפטריוטי במסגרת "מסע ישראלי".
גרעינים תורניים בישראל: מטרות, דפוסי פעולה ותקצוב ממשלתי – מרכז אדוה. נובמבר 2024
שיטת בנות השירות הלאומי נחשפת: כך נכנסת האג'נדה של רבני הגרעינים התורניים אל בתי הספר בערים חילוניות – שומרים. 12.12.2024
חזור
מידע חלקי על תכניות ועמותות:
אם ידוע לכם שם העמותה עליה אתם מבקשים מידע, מומלץ בשלב ראשון לדלות מידע דרך אתר גיידסטאר.
למידע רלוונטי נוסף על אופי הארגון ותקציבו – הכנסו למפתח התקציב והכניסו את שם הארגון לחלונית החיפוש.
רשימת מקבלי התמיכות בין השנים 2013-2018 נתוני תמיכות מרכזי זהות 2013-2018 (3)
להלן דוגמאות לעמותות ותכניות המצביעות ומדגישות את הבעייתיות שבפעילותן:
רשימת התכניות בנושאי יהדות שפעלו בתשעז – נספח דוח מממ – ינואר 2018 – הרשימה כוללת התייחסות לעמותות שפעלו בתשע"ז (רובן פועלות גם כיום) במוסדות החינוך הממלכתיים.
רוח יהודית – בבתי ספר בהם פועלת התכנית מקבלת העמותה המפעילה אותה שעה שבועית קבועה במערכת, בניגוד לתקנות ולנהלים, ומבלי לידע את ההורים שמדובר בתכנית שהיא מחוץ למערכת הלימודים הפורמלית. תכנית בלתי פורמלית, בהגדרה, לא יכולה להיות חלק ממסגרת הלימודים הפורמלית, ומאליו ברור שאינה יכולה להיות פעילות חובה.
ראו מכתב שנשלח מטעמנו למנהלי בתי ספר בהם פועלת רוח יהודית, וכן כתבה בנושא שפורסמה בעיתון "הארץ": מטרת השיעור: קירוב אלפי חילונים רחוקים, בתקצוב משרד החינוך / אור קשתי 8.2.2019
אומ"ץ – "העמותה חרטה על דגלה קירוב לבבות בעם ישראל תוך יצירת הלימה בין הזהות היהודית וארון הספרים היהודי לבין קהלים במערכת החינוך הממלכתית."
מדרשת להב – על פי מידע שנמצא במאגר התכניות של משרד החינוך, מאחורי המדרשה עומד ארגון דתי בשם פנים אל פנים – נועם ישראל . (ראו דוגמאות לפעילות מדרשת להב בפוסטים שהעלינו במהלך השנים בדף הפייסבוק שלנו). פרטים נוספים: התמצאות במאגר התוכניות – מדרשת להב כמקרה בוחן וכתבה – חשיפה: עמותה עם קשרים למפלגת נעם – לא בבית ספרנו.
פנים אל פנים – נועם ישראל עומד, כאמור, מאחורי מדרשת להב ופועל בין היתר גם בקיבוצים ומושבים ובצבא. מטרתם: לקרב לתורה. ראו מכתב הרב הראשי המברך אותם על פועלם. עוד על ארגון פנים אל פנים ניתן לקרוא בדוח מולד מ-2017, עמ' 32.
חב"ד – ראו ריכוז מידע על חב"ד בבלוג שלנו: חב"ד – מה הם אומרים? ו-חב"ד – לא ליד הילדים!. מומלץ להימנע מכל שיתוף פעולה עם אנשי חב"ד, וחשוב למנוע כניסתם למוסדות החינוך באופן גורף.
חל"ד – עמותה המציגה עצמה כפלורליסטית אך היא עמותה דתית-אורתודוקסית לכל דבר. על פי הכתוב באתר: "הפעילות מועברת על ידי צוות מקצועי של מדריכים ו/או בנות שירות לאומי, ובאה כהשלמה וכחיזוק להוראת מקצועות היהודית על ידי המורים בבתי-הספר." – זאת בניגוד להנחיה הברורה של משרד החינוך על פיה "העברת כל הפעילויות צריכה להיעשות על ידי אנשי מקצוע ולא על ידי בנות שרות או ש"שינים.". כמו כן חל"ד מפתים את מנהלי בתי הספר בהטבות למי שרוכש ספרי לימוד מהם.
אח"י – בבתי ספר בהם פועלת התכנית מקבלת העמותה המפעילה אותה שעה שבועית קבועה במערכת, בניגוד לתקנות, ומבלי לידע את ההורים שמדובר בתכנית שהיא מחוץ למערכת הלימודים הפורמלית.
ארגון "זהות" – ארגון גג של עמותות דתיות המפעילות בנות שירות שנכנסות "לחנך" את ילדי החינוך הממלכתי ולהשפיע עליהם יהדות אמונית.
לארגון כ-40 מרכזים והוא פועל בערים מרכזיות בארץ. להלן מפת המרכזים של הארגון
בקישור זה נמצא הדוח המילולי לשנת 2017 ובו רשימת העמותות החברות בארגון הגג "זהות". ראו הסבר מפורט גם בדוח מולד מ-2017.
מרכז רעות רמת גן – דוגמא לעמותה החברה בארגון זהות. בין מטרותיו: "הפצת יהדות וערכים יהודים".
גרעין חינוכי קרית אונו-סביון – פועל במוסדות החינוך הממלכתיים בקריית אונו. שימו לב למטרות הרשמיות של העמותה: "הפצת תורה, אמונה ותרבות תורנית יהודית בקרב כל שכבות האוכלוסיה. פעילות צדקה, חסד ורווחה לנזקקים. הקמת מעונות ומוסדות חינוך לכלל הציבור ולמשפחות מעוטי יכולת. הקמת בית מדרש וכולל ללימוד תורה ומסגרות תורניות " פועל תחת שמות נוספים: מעיינות וגרעין בת עמי / גרעין תורני קריית אונו.
כתבה במאקו: שיטת בנות השירות הלאומי נחשפת.
"מסע ישראלי" – ראו בדף המידע: טיולים, סל תרבות ופעילות חוץ
חזור
תמיד זכרו:
דת ואמונה הן עניינו האישי של הפרט.
אתם, שמבקשים לממש את זכותכם לחופש מדת, בחרתם לשלוח את ילדיכם למוסד חינוך ממלכתי.
לו רציתם שילדיכם יקבלו חינוך דתי הייתם שולחים אותם למוסד חינוך ממלכתי-דתי. לו הייתם מעוניינים בתגבור לימודי יהדות – הייתם מבקשים להצטרף לתכנית תל"י – תגבור לימודי יהדות – הפועלת במוסדות החינוך הממלכתיים או מצטרפים לזרם המשלב בו לומדים יחדיו תלמידים חילוניים ודתיים.
אין למוסד החינוך הממלכתי סמכות לפגוע בזכותכם וחובתכם ההורית להעניק לילדיכם חינוך על פי דרככם; בין היתר זכותכם להימנע מהקניית חינוך דתי לילדיכם.