• בית
  • טיפול באירועי הדתה – כללי אצבע ודוגמאות מהשטח

טיפול באירועי הדתה – כללי אצבע ודוגמאות מהשטח

כללי אצבע לטיפול באירועי הדתה

א. זיהוי האירוע וסימון הפריטים המדיתים.

ב. ביסוס והגדרה ברורה של הבעיה: המהותית – העזרו בששת הכללים להבטחת מרחב חילוני במוסד החינוכי, והפרוצדורלית – באמצעות מקורות המידע העומדים לרשותכם באתר הפורום. היעזרו במדריך "כיתה בלי הדתה" המכיל המלצות לפעולה בהיבטים שונים של הדתה במערכת.

ג. חשיבה על פתרון רצוי לבעיה וגיבוש דרכים להשגתו.

ד. פניה לגורם הרלוונטי – גנן.ת / מחנך.ת / מורה מקצועי.ת / מנהל.ת המוסד – ותיאום פגישה להצגת הבעיה והצעת הפתרון

ה. ככלל – מומלץ לצרף הורה או שניים לפנייה, ככל שמתאפשר. לא מומלץ להציף את הבעיה בווטסאפ הכיתתי (לרוב פעולה זו משיגה את התוצאה ההפוכה)


דוגמאות מהשטח


סיפורי בריאה בגן

  • בגן של הבן שלי (גן חובה) הודיעו במייל שכל שישי ילמדו את סיפורי הבריאה מהתורה. זה ממש מוגזם….אני גרה שכונה חילונית על גבול האתאיסטיות עם רוב רוסי חצי נוצרי מעורבב. אני גרה פה מבחירה של סביבה חילונית נטו. מה עושים עם זה …מסכן הבן שלי הוא מבולבל …בגן החילוני אומרים לו שאלוהים אמר וקבע ובבית שואלים אותו מי זה אלוהים ואם פגש אותו שהוא סומך עליו כל כך?
  • המלצתנו לאם: חשוב מאד להעביר לגננת את תחושותייך באופן ברור ומסודר.
    במסמכי משרד החינוך ישנה התייחסות לצורך בשיתוף פעולה עם ההורים ובהתאמה לאורחות חייו של הציבור המזין את הגן.
    הגננת פועלת אמנם על פי מתווה משרד החינוך המכוון אותה לקריאת סיפורי תורה בגן, אך היא לא חייבת לעשות זאת באופן בוטה ומנוגד לרוח הקהילה.
    יש להורים אפשרות להשפיע על האופן בו מועבר התוכן, וגם לבוא, כפי שמנחה במפורש המדריך בנושא קשרי משפחה – גן ילדים, אל הגן ולהציע פעילויות נוספות שמתאימות יותר לערכיכם ולאורח חייכם. ראו הצעות לפעילות אלטרנטיבית באתר שלנו.

טקסטים ושאלות בספרי לימוד

  • שלום. בני בכיתה ב' ולומד חינוך לשוני מספר "המקראה שלי" של חיה דוידזון. כרגע עובדים, באופן מפתיע, על חגי תשרי. בפרק של שמחת תורה הילד נשאל כסיכום לתאר את השתתפותו בחגיגות שמחת תורה. אנחנו משפחה חילונית שלא חוגגת בבית הכנסת, ובני נעצב מאוד מהשאלה, שבעצם גורם לו לחוש לא בסדר. היה ניתן ללמוד מצוין על המורשת מבלי לגרום לילד לחוש כאאוטסיידר.
  • המלצתנו לאם: מומלץ מאד להעביר למורה את תחושותייך ותחושות בנך.
    מעבר לכל – מצופה מהמורה להפעיל שיקול דעת בעניין חומרי הלימוד בהם היא משתמשת (גם אם הם מצויים בספר לימוד תקני ומאושר) ובוודאי לבחון את המטלות עליהן מתבקשים התלמידים לענות ולשנות או לפסוח על מה שלא ראוי. (
    סקירת ספרי לימוד)

משימות בת מצווה

  • השנה ביתי בכיתה ו. המורה ביקשה להכין יומן מסע (משימות בת מצווה) – 12 משימות לרגל בת המצווה. אחת המשימות היא מסורת: מסורת- להשתתף בטקס, הפרשת חלה, הדלקת נרות ולהבין את המשמעות של הטקסים הללואני רוצה להבהיר, אנחנו אתאיסטים שגרים בישוב חילוני מובהק. (מבחינתי, כל היומן מסע הזה מיותר לחלוטין).
  • המלצתנו לאם: אכן אין מקום לדרישה המובלעת במשימה זו.
    אפשר כמובן להתעלם ממשימה זו ולהציע לבתך לפסוח עליה או לכתוב משהו אחר שקשור אצלה למסורת של משפחתכם, תוך הוספת הערה, אפשר מטעמכם ובחתימתכם, המתארת את תחושתכם לנוכח המשימה שניתנה לבתכם. עם זאת, כדי לקדם את המודעות של הסביבה לעניין ההדתה והמאבק נגדה, עדיף לשוחח עם המחנכת, רצוי פנים אל פנים בפגישה שנקבעה מראש, ולהסביר לה את עמדתכם בעניין המשימות המוצעות. אם יש הורה או שניים נוספים שחושבים כמותכם, רצוי לצרפם. ראה המלצותינו באתר הפורום.

קבלת תורה 

  • ילדיי לומדים בכיתה ב בבית ספר ממלכתי. קיבלנו הודעה על טקס קבלת ספר תורה בבית הכנסת הקרוב לשכונה, בטקס שיונחה על ידי רב של צוהר.
    לשמחתי, הנושא עלה לדיון בוועד ההורים. כחילונית, התבקשתי להעביר עמדה מסודרת האם ומדוע זה מפריע לי… (אציין שמספר הורים שנכחו בטקס בשנים קודמות העידו שלא היתה הפרדה מגדרית, והטקס היה יפה). אמרתי שהקישור בין בית כנסת לתורה מפריע לי, כי התורה אינה שייכת רק לדתיים וכי הייתי מעדיפה שבית הספר ישקיע משאבים בביקורים במוזיאונים, סיורי טבע, או בתרומה לקהילה ולא בביקורים בבית כנסת.
    אשמח לסיוע והכוונה נוספת בהקדם.
  • המלצתנו לאם: תוכלי לעיין בכמה רעיונות להשפעה של הורים על טקס קבלת התורה באתר שלנו

לימודי דת בגן הילדים 

  • השבוע ראיתי את הלוח המרכזי בגן (טרום חובה+חובה) והיה לי מאוד קשה. כנראה שלאף אחד זה לא מפריע אבל אני שומעת על התכנים כבר כמה שבועות מהילד/ה שלי: צריך לצום מגיל 13, וללכת לבית הכנסת ולשמור על 4 המינים ולבנות סוכה ואלוהים ברא את השמיים וכו וכו…ואז ראיתי שהכותרת הראשית בגן (ומתחת ללוח הראשי יש שני ספרים 'סיפורי תורה' ו'מן התורה') היא: "בראשית ברא אלוקים" ומתחת לכותרת משפטים של "ביום א ה' ברא את השמיים והארץ" וכו וכו נראה לי שהעניין ברור. אחרי חיפושים מצאתי באתר משרד החינוך את התכנית ללימודי "מורשת" (ותוסיפו עוד ועוד מרכאות….כי מורשת זה לא !!!) לימודי דת בגן ואני פשוט נחרדת…מה אני עושה?
  • המלצתנו לאם: זכותך כאם להימנע מהקניית חינוך דתי לילדייך. לכן, חשוב ליצור קשר עם הגננת, לקבוע פגישה (לא שיחת "מסדרון") ולפרוס בפניה את השגותייך.
    מוזמנת להוריד את המדריך "כתה בלי הדתה" וכן לעיין בדף מקורות המידע המתעדכן שלנוכמו כן לשוטט באתר ולקרוא על הדרכים להתמודדות עם הדתהראי גם הצעות הורים לפעילות אלטרנטיבית בגנים.
    ואפשר גם לשוחח אחרי שתעייני בחומרים ולפני הפגישה עם הגננת – נשמח לסייע

זהירות בדרכים 

  • בתי לומדת בביס ממלכתי בחולון בכיתה א. במהלך שיעורי זהירות בדרכים היא התבקשה לקשט את תפילת הדרך. הבנתי שנתקלתם בעניין כזה בעבר. מה אתם ממליצים לי לעשות?
  •  המלצתנו לאב: ככלל, חשוב מאד להתריע, ולכן מומלץ מאד לשוחח עם המורה על כך. אם תחליט לצרף הורים נוספים, רצוי לעשות זאת תוך זיהוי הורים פוטנציאליים שגם להם מפריע העניין ולא בווטסאפ הכיתתי (שם אתה צפוי להתקל בהתנגדות שבבסיסה השאלה המתממת: "מה רע בקצת יהדות?").
    במקרה של תפילת הדרך, לבקש להבין מדוע נלמדת תפילת הדרך במסגרת זהירות בדרכים, ולעמוד על הניגוד שבין הוראת התלמידים לכללי הזהירות בדרכים, המדגישים את אחריותם ושיקול הדעת שלהם, לבין התפילה התולה את בטיחות הילדים וביטחונם בגורם חיצוני ערטילאי. זאת, בנוסף להתנגדות העקרונית לשילוב תפילות במסגרת החינוך הממלכתי. ראה המלצותינו לפעולה באתר הפורום   התמודדות עם הדתה

טקס הפרשת חלה

  • בתי לומדת בכיתה ו'. קיבלנו השבוע סוף סוף את תוכנית שנת המצווה וכחלק ממנה צפוי להערך לכל השכבה אירוע הפרשת חלה ולאחריו קבלת שבת עם רב היישוב.
    אציין כי הובטח לי שהארועים לא יתקיימו בהפרדה מגדרית (כפי שכן היה בעבר) וזאת ככל הנראה לאחר שהבהרתי בתחילת השנה שזה לא יעבור.
    יחד עם זאת אני לא בקיאה בהלכי הפרשת חלה אך חוששת מאוד שארוע כזה שמנוהל ע"י רב או רבה הוא מקום להדתה.
  • תשובתנו לאם:
    אין מקום לקיים במסגרת בית הספר הממלכתי טקס הפרשת חלה או כל טקס דתי אחר. יש הבדל עצום שחומק מתחת לרדאר (הן של ההורים והן של המחנכים) – ויש מי שמנצלים אותו – בין ללמוד על (אמונה) לבין ללמד את ולבצע בפועל (פרקטיקה אמונית).
    טקסים דתיים מנחילים אמונה בקיומו של אלוהים. של "כח עליון" שיכול להגן ולהציל אם רק נתפלל, או נתלבש, או "נשמור" קצת.
    בטקס הפרשת חלה מועבר המסר שיש בכוחה של לישת בצק בליווי אמירת פסוקים ותפילות, להשפיע ולשנות משהו בעולם.
    איזה מסר מקבלות הילדות כשאירוע כזה מתקיים בחסות ביה"ס? כשהמוסד החינוכי הממלכתי בו הן לומדות, מקדם חשיבה לא רציונלית וריבונות של ישות חיצונית על האדם?
    מה יקרה כשהילדות יגלו שהתפילות שלהן לא הצליחו? חלקן יפנימו שזה בגללן, שמשהו שהן עשו לא היה טוב. אולי צריך להתפלל יותר. או להתחיל "לשמור" שבת. או לגזור בגדים ולהתלבש "צנוע" (שם מכובס למישטור נשים וילדות) – מקרים שאנו נתקלים בהם ביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר…
    כשנשים בוגרות בוחרות להשתתף בטקס הפרשת חלה זה העסק הפרטי שלהן. כשילדות ונערות צעירות מוזמנות לטקס כזה בחסות ביה"ס – זה העסק של ההורים שלהן. לו רצית להקנות לבתך חינוך דתי שכולל פרקטיקות וטקסים דתיים, היית שולחת אותה לחינוך הממלכתי דתי. בחרת לשלוח אותה לבית ספר ממלכתי וזכותך להקנות לה חינוך חופשי מדת והדתה. ויותר מכך – זכותך המוסרית והחוקית היא להימנע מהקניית חינוך דתי לילדייך, ולעמוד על כך שהמדינה תכבד זאת.


ועוד כמה בקצרה

  • אב שפעל במשך למעלה מחצי שנה מול מחלקת החינוך של הרשות והביא להוצאת מכתב רענון נהלים בנושא כניסת זרים לגנים (ריכוז מקורות מידע בנושא גני ילדים)
  • אם שביקשה לשנות את אופיו של טקס קבלת התורה ולא לקיימו בבית הכנסת. נתקלה בהתנגדות עזה של ועד ההורים ולא הצליחה לשנות. דילמה. מה תעשה? (קבלת תורה – מה הורים יכולים לעשות?)
    האם מאבקה היה לשווא? – 
      לא. היא תרמה להעלאת המודעות ולסיכוי שבשנים הבאות יקומו הורים נוספים ויצטרפו אליה.
  • אם שמתנגדת לפעילות של עמותה דתית בחגים בגן – העמותה הוזמנה לשש פעילויות לאורך השנה וגובה 550 ₪ לפעילות. בינתיים יש הישג ביניים: האם דרשה לראות שבידי הגננת אישור להכניס את העמותה. הגננת הודיעה שאם צריך אישורים היא יורדת מהעניין. 
  • אב שמתנגד להשתתפות בנו בשיעורי תרבות יהודית ישראלית והחליט, בשיתוף הבן, שלא ייכנס לשיעור. מצא מולו הנהלה לעומתית. המאבק לא הסתיים עדיין. ייתכן ויעבור לזירה המשפטית. (תרבות יהודית ישראלית – תכנית מדיתה)
  • פניות בנושא כניסת גופים חיצוניים לכיתות, לעיתים תוך השתלטות על שעה קבועה במערכת ("רוח יהודית" למשל) בניגוד לתקנות. ישנן הצלחות מקומיות (מעורבות גופים חיצוניים בחינוך – מידע והנחיה להורים)

    והנה דוגמא למכתב שכתבה אם לתלמיד שבכיתתו עלתה שאלת כשרות המזון במסיבה כיתתית:


    היום פורסמה בקבוצת הווצטאפ של ההורים רשימת האוכל לארוחת בוקר כיתתית המתוכננת למחר. מיד לאחר הפרסום כתבה אחת האימהות שאלה  בקבוצה: "למה גם חלבי וגם בשרי?" עליה נענתה בכך ש"הילדים יתבקשו להחליף את הנקניק במשהו אחר".

    אני חייבת לשאול: למה?

    מה פשר ההיענות המיידית הזאת לבקשה להפריד בין בשר לבין חלב בארוחה בית-ספרית? זהו לא בית ספר דתי.  לאנשים שונים מגבלות שונות בתחום האוכל: אחד לא מערבב בשר וחלב מסיבות של שמירת כשרות, האחר לא אוכל אוכל חלבי בשל טבעונות, השלישי נמנע מגלוטן מסיבות בריאותיות והרביעי מסיבות של עודף משקל, וכן הלאה. כל הסיבות ראויות לכבוד ולהבנה. ודווקא משום כך, חשוב לאפשר מגוון ומבחר.

    ילד או ילדה שבביתם נהוג לשמור כשרות, יבחרו לאכול בארוחה הכיתתית או מהנקניק, או מהגבינה, הטבעוני יאכל מהטחינה והירקות ולא ייגע בגבינות, אחר יימנע ממתוק מסיבותיו הוא, וכן הלאה.

    אני חושבת שבית הספר כמרחב חינוכי, בהיענותו האוטומטית לדרישה להפרדת המאכלים, דווקא מפספס כאן הזדמנות חשובה להדגמת סובלנות וכבוד הלכה למעשה (ולא רק באופן תיאורטי בשיעורי החברה).  במקום להיענות לדרישה להוצאת הבשר מהארוחה, יש מקום דווקא להציב כאן גבול, ובכך להדגים בפועל את הכבוד שיש לרכוש כלפי כל אדם בבחירותיו ובהעדפותיו. לו הארוחה הייתה מבוססת כולה או אפילו ברובה על מאכלים שאינם כשרים, היה חשוב ונכון לערוך שינוי מסוים בתפריט ולדאוג למאכלים שגם ילדים שומרי כשרות יוכלו לאכול. אבל בהינתן האפשרות לאותם ילדים לשמור על כשרות מתוך התפריט המוצע, חשוב באותה המידה בדיוק לאפשר לאלה הרוצים, גם לערבב בצלחתם בין בשר לבין חלב. ההיענות המיידית להוצאת הבשר מהתפריט, פוגעת בזכותם לחילוניות (ולאי- טבעוניות ולאי- צמחונית) של חלק מהילדים.

    ההתחשבות והכבוד כלפי השונות צריכים להיות הדדיים.

    מודה מראש על התייחסותכם לנושא,


תשומת לבכם נדרשת גם לאתרים המקוונים אליהם מופנים ילדיכם.

למשל  – אופק דגיטלי – שיעור חשבון

  • המשימה היתה לבחור בדמות בן או בת, ולהלבישה בפריטים המוצעים. לבן יש בגדים רגילים. מכנסיים ארוכים או קצרים ומגוון חולצות. לבת יש רק חצאיות. רובן ארוכות. יש לה חולצות עם שרוול וגם גופיות. אבל… את הגופייה היא לובשת מעל חולצת בסיס. 
  • המלצה לאם שפנתה אלינו: כדאי לפנות למורה, לספר לה על תחושותייך בעקבות המטלה הבעייתית ולבקש ממנה לעתיד לבחון את המטלות המקוונות לפני שהיא מפנה אליהן את התלמידים ולהפעיל שיקול דעת לגבי מידת התאמתן