קטגוריה: כללי

חופשי? הקשב! קובץ זכויות לחיילים ולחיילות החילונים

כדי לתת מענה פרקטי לחיילים ולחיילות המעוניינים לשמור על אורח חייהם החילוני, פיתחנו את קובץ הזכויות לחיילים ולחיילות. הקובץ פורסם לראשונה בנובמבר 2018, ומתעדכן תדיר.

זכויות החייל/ת החילונים בצה"ל – עדכון 2026

כדי שתוכלו לשמור ולהגן על הזכות להיות מי שאתם!

אנא שתפו את הזכותון המעודכן ושילחו אותו לחיילים ולחיילות שאתם מכירים בוואטסאפ או במייל.

על פעילותינו השוטפת נגד ההדתה בצבא קראו כאן: הדתה בצה"ל

זכותון זה פותח על ידי משפטנים ששקדו על פקודות הצבא כדי לנסח מהן הזכויות להן זכאים חיילים חילוניים במיגוון רחב של תחומים, והוא מתעדכן בהתאם לצורך.

חשוב שתדעו כי ברוב המקרים ההדתה המתרחשת נובעת מפרשנות לא נכונה של הפקודות.

קובץ הזכויות נוצר על מנת שכל חיילת וחייל שיהיו מעוניינים בכך יוכלו לשמור אותו על המכשיר הנייד וברגע הצורך לשלוף ולבדוק האם ישנה פגיעה בזכויותיהם. לנוחות החיילים, קישרנו בין המקרים, לפקודות הרלבנטיות של צה"ל.

https://www.facebook.com/forum.hiloni/videos/345121086268666/?t=8

 

בג"ץ 7770/18 – עתירה נגד שר החינוך לביטול מקצוע הלימוד תרבות יהודית ישראלית ותכנית הלימודים שנכתבה עבורו

אסנת סברון

העותרים יישירו מבטם אל המשיב ויציינו, כי הם דבקים בתפיסת עולמם ואורחות חייהם ואינם רואים בהם 'פגם' שיש 'לתקנו'.
העותרים מבקשים, כי האוטונומיה התרבותית שלהם, גם אם היא לצנינים בעיני מישהו, תוסיף ותישמר, במסגרת שמירה על מכלול זכויותיהם החוקתיות.

כתב העתירה המלא + נספחים + עדכונים שוטפים – בתחתית הפוסט

ביום רביעי ה-31 באוקטובר 2018 הגשנו עתירה לבג"ץ נגד שר החינוך, באמצעות באי כוחנו עו"ד דובי קרנר ועו"ד טל עברי מעברי, קרנר ושות' משרד עורכי דין. עניינה של העתירה – דרישה לביטול מקצוע הלימוד "תרבות יהודית – ישראלית" ותכנית הלימודים שנכתבה עבורו במערכת החינוך הממלכתית. לעתירת הפורום החילוני הצטרפו אנשי חינוך והורים לתלמידים הלומדים השנה את התכנית הכפויה הזו במוסדות החינוך הממלכתיים.

הדרישה היא למתן צו על תנאי שיורה לשר החינוך להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבוטל, החל משנת הלימודים הבאה, מקצוע הלימוד 'תרבות יהודית -ישראלית' ותופסק לאלתר הפעלתה של תכנית הלימודים שנבנתה עבורו בבתי הספר הממלכתיים.

לחילופין – מדוע לא תוגדר תכנית לימודים זו כתכנית ייחודית לבחירה, ויתאפשר לקהל ציבור התלמידים  החילוני והוריהם לבחור אם ללמוד אותה אם לאו.

הדרישה מתבססת על שתי טענות מרכזיות:

האחת – קביעת מקצוע חובה נוסף לחינוך הממלכתי בלבד נוגדת את עקרונות תכנית הליבה על פיה אמור לפעול משרד החינוך.

השנייה – תכנית הלימודים, שנכתבה למקצוע מיותר וחסר תוקף זה, אינה עונה על צרכי הציבור החילוני ולמעשה כופה עליו תגבור לימודי יהדות, מעבר ובנוסף לתכנים המצויים במקצועות הליבה השונים.

כפועל יוצא מכפיה זו מובלטת עובדת היותו של הציבור החילוני "קהל שבוי" בידי המערכת, שאינה מאפשרת בחירה בחינוך תרבותי – ערכי שאינו מבוסס דת. זוהי הקבוצה היחידה בחברה הישראלית שנעדרת אפשרות בחירה ואינה זוכה להכרה בייחודיותה התרבותית. זאת, כיוון שלאלה מקרב ציבור התלמידים המגוון המזין את מערכת החינוך הממלכתי, המעוניינים בלימודי יהדות נוספים, ישנם כבר היום שני מנגנונים רשמיים לבחירה במערכת המאפשרים להם זאת: תכנית הלימודים הייחודית תל"י [תגבור לימודי יהדות] או בחירה בזרם חינוך משלב.

תכנית הלימודים "תרבות יהודית – ישראלית" מהווה את שיאו ואת תמציתו של תהליך ההדתה העובר על מערכת החינוך הממלכתית בשנים האחרונות, וביתר שאת – מאז כניסת בנט למשרד החינוך.

התכנית הזאת שואפת לחנך את התלמידים החילוניים ולחייבם, תוך הוראת הנושא בכפיה במסגרת מקצוע חובה, לראות ביהדות הדתית – אמונית מאפיין משמעותי בחייהם ולאמץ עמדות שונות מאלה שחונכו עליהם בביתם בנושא זהותם היהודית.

על ידי כפיית התכנית על בתי הספר הממלכתיים, הופך אותם שר החינוך דה פקטו למסגרות בזרם המשלב תוך דילוג על הוראות החוק בנושא הפיכת בית ספר ממלכתי למשלב. הנושא חמור יותר בהתחשב בעובדה שהזרם הממלכתי (הכללי) הוא הזרם הציבורי היחידי אליו חילונים יכולים לשלוח את ילדיהם כיום.

כותבי התכנית רואים עצמם ממשיכי דרכה של ועדת שנהר, 'הוועדה לבדיקת מצב לימודי היהדות בחינוך הממלכתי', אשר המלצותיה פורסמו בשנת 1994. אולם חוות דעת מקצועית שנתנה לנו על ידי פרופ' עליזה שנהר עצמה, מוכיחה עד כמה רחוקה תכנית זו מעקרונות הוועדה שהיא עמדה בראשותה, ובמיוחד בכל הקשור להגדרת ציבור התלמידים אותו משרתת מערכת החינוך הממלכתית הציבורית. לדבריה: " מערכת החינוך הממלכתית הכללית נועדה לשרת את הציבור החילוני, החופשי. זו היתה הנחת היסוד עליה נבנה דוח הוועדה לבדיקת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי בראשה עמדתי, ואשר המלצותיה קובצו בחוברת תחת השם "'עם ועולם' – תרבות יהודית בעולם משתנה".

ועוד – "היישום האמיתי של הדוח על ידי משרד החינוך מעורר תהיות ואי נחת…. תכנית הלימודים תרבות יהודית-ישראלית עוסקת ב"עם" בלבד, ובהיבט הדתי – הלכתי של היהדות בעיקר, בעוד הוועדה דרשה להעמיק את העיסוק – במסגרת מקצועות לימודי היהדות ובשילוב שאר המקצועות ההומניסטיים (ולא כמקצוע נפרד ומסתגר) – ב"עם ועולם", ובתרבות יהודית בעולם משתנה; בזיקה שבין "עם" ל"עולם"; בחיבור שבין תרבות יהודית לתרבות אוניברסלית; וביהדות פלורליסטית הפתוחה לעולם.

המלצות הוועדה כוונו לשדה רחב בו צריכים לפרוח אלף פרחים. לא אחד. התכנית החדשה, שאינה מציגה כראוי את מגוון המקורות שמהם שואבת התרבות היהודית הדינאמית, המתפתחת, ושמהם היא מושפעת, מביאה לנטרול הביקורת ואינה מעודדת חשיבה ביקורתית וספקנות, אותן ביקשה הוועדה לקדם. "

הקשיבו לדבריה של פרופ' עליזה שנהר כפי שעלו בכנס ההדתה בחינוך של השדולה החילונית בכנסת ביום 6.11.2018

את העתירה המלאה על נספחיה תוכלו לקרוא בקישורים הבאים:

  1. עתירה תיי – ללא ת.ז.
  2. חוות דעת עליזה שנהר – כולל חתימה 2018 – נספח 12
  3. דוח עם ועולם – שנהר – נספחים 1-2
  4. מפת פריסת בתי ספר תל"י – נספח 3
  5. נספח 4א חוזר מנכל תל_י תגבור לימודי יהדות – נספח 4א
  6. tachal_taliנספח 4ב תלי – תכנית לימודים – נספח 4ב
  7. נספח 5 – חוק חינוך ממלכתי תיקון 10 – נספח 5
  8. חוזר מנכל חינוך משלב – נספח 6
  9. חינוך לשוני – מקורות יהודיים על פני השנים – נספח 7
  10. תכנית הלימודים החדשה בתנך – נספח 8
  11. מאמרים – שאלון הבגרות בהיסטוריה_ אין עולם, אין היסטוריה כללית, יש רק יהודים וישראל – נספח 9
  12. חוזר מנכל תשעז_11 9.15-5 המקצוע תרבות יהודית-ישראלית – נספח 10
  13. TL2016_FullPRINTנספח 11 תכנית תיי מלאה – נספח 11
  14. KolKoreTrainingInstitutes110218קול קורא הכשרת מורים תשעט – נספח 13
  15. נייר עמדה בנושא תכנית תרבות יהודית-ישראלית – נספח 14
  16. מכתב התראה לפני נקיטת הליכים – תרבות יהודית ישראלית – נספח 15
  17. מכתב לבנט ואבואב ספטמבר 2017 – נספח 16
  18. בגץ רצח רבין – 24.10.2017 – נספח 17
  19. תגובה מקדמית מטעם המשיב (8201-17) – 3-12-17 – נספח 18
  20. פסק-דין בתיק בג_ץ 8201_17 – נספח 19
  21. מכתב מיצוי הליכים – כפי שנשלח-0000012 (1) – נספח 20
  22. חוזר מנכל ליבה יסודי – נספח 21
  23. זכויות ההורים בחינוך – משהח – נספח 22
  24. מממ תכנית השלמה על פי בקשת הורים 2004 – נספח 23

עדכונים שוטפים:

  • ב-1.11.2018 התקבלה החלטה ראשונה – דרישת תגובה מקדמית מהמשיב עד ה-16.12.2018 .Y01החלטה ראשונה – 1.11
  • תגובת המדינה מתעכבת. קבלה ארבע ארכות להגשה. הארכה האחרונה עד ה – 3.2.2019
  • 3.2.2019 – התקבלה תגובה מקדמית של המדינה לעתירה תגובה מקדמית מטעם המשיב (7770-18) – 3-2-19. ממתינים להחלטת בית המשפט ולקביעת מועד לדיון.
  • התקבלה החלטת בית המשפט – העתירה תובא לדיון בפני הרכב. מועד הדיון טרם נקבע החלטה – לקראת דיון 18077700.Y06
  • הדיון בעתירה נקבע ל-22.7.2019 בשעה 11:30, אולם ג'. הרכב – כב' השופטים: חיות, פוגלמן וברק-ארז – נדחה
  • מועד עדכני לדיון הראשון בעתירה – יום שני ה-29.7.2019 בשעה 11:30, אולם ג'. הרכב השופטים: חיות, מלצר ומזוז
  • ביום 18/7/2019 מסרנו את תגובתנו לתשובת המדינה. תשובת העותרים לתגובת המקדמית מטעם המשיב
  • ביום 29.7.2019 התקיים דיון בבג"ץ. השופטים טענו כי לא הצלחנו לבסס עילה משפטית שתחייב אותם לדון בעתירה וביקשו מאיתנו למשוך אותה. בחוסר ברירה נענינו להמלצת השופטים. פרוטוקול הדיון 29-7-19  18077700.V08

המאבק המשפטי לא צלח. השופטים נמנעו מלהיכנס לשאלות המהותיות שעלו בעתירה, ולא נאותו לנהל דיון מכריע בשאלות הפרוצדורליות, בדבר חוקיות המהלך, שהצבנו בפניהם. בכך איפשרו השופטים את המשך המצב הקיים מבלי להכריע בסוגיה.
אנו נמשיך במאבק ציבורי ופוליטי עד אשר נזכה להכרה כציבור מובחן בעל זכויות במרחב הציבורי בכלל ובמערכת החינוך בפרט.

יחד נמשיך להשגת חינוך חילוני, ישראלי, ערכי!

⇐ לכל המדריכים שלנו – ארגז הכלים של הפורום החילוני ⇒

מכתב לשר החינוך בשיתוף חדו"ש וחופש – קביעת כללים למניעת פעילות הסותרת את מטרות החינוך הממלכתי בהתאם לתיקון מס' 17 לחוק החינוך הממלכתי

ב-14 באוקטובר 2018 שלחנו מכתב לשר החינוך נפתלי בנט, בשיתוף עמותת חדו"ש ועמותת חופש. מטרת המכתב להסב את תשומת לב השר לכך, שתיקון 17 לחוק חינוך ממלכתי, שזכה לכינוי "חוק שוברים שתיקה" מחייבו להתייחס לכלל מטרות החינוך הממלכתי, כפי שהן מופיעות בסעיף 2 לחוק, ומשכך עליו להחיל אותן תקנות על כלל הגופים החיצוניים הנכנסים היום למוסדות החינוך הממלכתיים.

‏                                                                                                                                                                                                                                                    14 אוקטובר 2018

                                                                                                                                                                                                                                                    ‏ה' בחשוון תשע"ט

לכבוד
השר נפתלי בנט
שר החינוך

נכבדי,

הנדון : קביעת כללים למניעת פעילות הסותרת את מטרות החינוך הממלכתי בהתאם לתיקון מס' 17 לחוק החינוך הממלכתי 

אני מתכבד לפנות אליך בנושא הנדון מטעם עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון ומטעם עמותת הפורום החילוני וחופש – העמותה לחופש מדת, כדלקמן:

  1. ביום 17.7.18 אישרה הכנסת את תיקון מס' 17 לחוק החינוך הממלכתי. התיקון מחייב את שר החינוך להתקין כללים לצורך יישומו, בין היתר ביחס למניעת פעילות במוסד חינוך של אדם או של גוף שאינו חלק ממערכת החינוך שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי. יוער כי החוק נועד לאפשר לשר לקבוע תנאים לפעילות בבתי ספר ממלכתיים גם במקרים נוספים, שאינם רלוונטיים לפנייתנו הנוכחית. פנייתנו נועדה לוודא כי בעת התקנת הכללים תינתן הדעת לצורך להחילם על כלל מטרות החינוך הממלכתי ולמנוע כניסתם של "גורמים חיצוניים" הפועלים בסתירה למטרות אלה.
  2. המטרות המפורטות בחוק החינוך הממלכתי מבטאות את ערכי היסוד של מדינת ישראל, כפי שהם מגולמים ומבוטאים בהכרזת העצמאות, ולפיהם תהא מדינת ישראל מבוססת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תבטיח חופש דת ומצפון, ותקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור ללא הבדל דת גזע ומין.
  3. לפיכך, כדי לעמוד בדרישות הדין וליישם את מטרותיו של תיקון 17, מחוייבים הכללים אשר על כב' השר להתקין לתאום את עקרונות היסוד הללו ולמנוע פעילות בבתי ספר של גורמים חיצונים המקדמים מטרות או מקיימים פעילויות העומדות בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות אלה:
  • " להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו והשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסבלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים;
  • לפתח את אישיות הילד והילדה, … להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם.
  • לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית…
  • לפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים;
  • להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו ;
  • להכיר את השפה, התרבות , ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל;
  • לחנך לשירות משמעותי בצבא ההגנה לישראל או לשירות לאומי אזרחי;
  1. כיום עדים אנו למקרים רבים שבהם מוזמנים דוברים ו/או ארגונים להרצות, להדריך ולהנחות תלמידים במסגרת החינוך הממלכתי, ואשר פעילותם [היינו תפיסת העולם של ארגוניהם, מפלגותיהם ומוסדות החינוך שהם נמצאים בזיקה רעיונית ודתית עמם] סותרת את מטרות החינוך הממלכתי לעיל.
  2. במסגרת הכללים המותקנים על ידך נדרש כי תיאסר כניסת גורמים חיצוניים למוסדות החינוך הממלכתי או הפגשתם עם תלמידי מוסדות אלה כחלק מן התכנית החינוכית, ככל שגורמים חיצוניים אלה אינם מכירים למשל, בתפיסתם ובמעשיהם, בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל ואינם מחנכים את ילדיהם לשירות משמעותי בצה"ל או בשירות לאומי אזרחי; אינם מכבדים את זכויות האדם, את הערכים הדמוקרטיים ואת שלטון החוק; אינם נוהגים כבוד להשקפות הזולת, ואינם מחנכים לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין כלל בני האדם ואומות העולם; אינם חושפים את ילדיהם וילדותיהם לעולם התרבות והאומנות, ושוללים חשיפת ילדיהם לתחומי המדע השונים והיצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה כנדרש בחברה חופשית; גופים ואישים אשר במוסדות החינוך שלהם נמנעים בכוונת מכוון מלפתח מודעות לתמורות ולחידושים ואין מאפשרים שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה; שאינם כוללים בחינוך את הכרת השפה, התרבות, המורשת והמסורת של האוכלוסייה הערבית על מגוון האמונות הדתיות, העדות והקבוצות המרכיבות אותה וכד'.
  3. ברור לנו שהזמנתם של גורמים חיצוניים שדרכם ותפיסת עולמם סותרת ערכי יסוד אלה אינה מתיישבת עם התיקון לחוק, וראוי היה להימנע ממנה אף קודם התיקון בחוק, אך עתה בוודאי מוטלת עליך החובה למנוע כניסתם למוסדות החינוך הממלכתיים. יובהר כי אין להבין את פנייתנו כאילו היא נועדה למנוע הזמנתם של גורמים חיצוניים, דתיים וחילוניים, יהודים ולא-יהודים, ככל שפעילותם ותפיסת עולמם מתיישבת עם מטרות החינוך הממלכתי ומקדמת אותן. ברור לנו שיש גורמים חיצוניים כאלה בכל גווני הקשת הדתית, הלאומית והפוליטית, וככל שהכללים שעליך לקבוע יסדירו "סינון" מוקדם של גורמים חיצוניים אלה על פי התאמתם למטרות החינוך הממלכתי – איננו רואים כל מניעה לכך.
  4. לשם המחשה נציין כי דוברים, הפועלים במסגרות ציבוריות וחינוכיות אחרות כנגד השירות הצבאי והאזרחי, אינם יכולים להיחשב כגורמים חיצוניים הראויים להיכנס למוסדות החינוך הממלכתי. יתר על כן, עיון במחקריהם המקיפים של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון המחקר PEW מלמד על קורלציה בין זהותם הדתית של רוב בקרב הציבור החרדי והדתי לבין תפיסת עולם השוללת שוויון זכויות בין כל אזרחי ישראל [וגורסת כי ליהודים יש להקנות זכויות עדיפות בישראל]. ברור בעליל כי ממצאי סקרים אלה מלמדים על אתגר קשה העומד בפני החברה הישראלית ומערכת החינוך שלה,  ומכלל לאו שומעים אף על ההן, היינו – גם בקבוצות אלה יש מיעוט הדוחה תפיסה מדירה ומפלה זו ומכבד את עקרון שוויון הזכויות של כלל אזרחי ישראל. יש לקוות כי אף אתה מכיר באתגר חינוכי זה ומייחס לו חשיבות ודחיפות בעיצובן של מערכות החינוך הרלבנטיות, אך מה שאף ברור הוא כי יש לאסור על כניסת "גורמים חיצוניים"  השותפים לתפיסת עולם זו ואינם מוקיעים אותה למערכת החינוך הממלכתית, שכן היא עומדת בסתירה בוטה ומסוכנת למטרות החינוך הממלכתי.
  5. עוד נדגיש כי יש לכלול בכללים שיקבעו גם את כלל ההדדיות, היינו – לא תותר כניסתם של דוברים וארגונים אשר מקיימים זיקה אישית ו/או מוסדית למוסדות חינוך שאינם פתוחים לכניסתם של דוברים וארגונים אשר תפיסת עולמם היא תפיסת עולם חילונית, המעוגנת בשוויון מגדרי, ואשר מקדשים את חופש המדע והחקר האנושי. יש למנוע כניסתם של דוברים וארגונים הנוקטים גישה של "שלי – שלי, ושלך – שלי" [מידתו של הרשע על פי פרקי אבות], היינו – גישה המצדיקה ומאפשרת להזמינם למוסדות החינוך הממלכתיים ולחשוף בפני תלמידיהם החילוניים והאחרים את משנתם הדתית ונגזרותיה, אך בה בעת מסרבת לחשוף את ילדיהם ואת תלמידי מוסדות החינוך עמם הם קשורים – לתפיסות עולם תרבותיות, מדעיות ודתיות אחרות מזו שהם מנחילים לילדיהם ולתלמידיהם.
  1. לאור כל האמור לעיל, נבקש כאמור לדעת מה הכללים שנקבעו ליישומו של התיקון מס' 17 לחוק החינוך הממלכתי כמתחייב בסעיף 13(ב), וככל שכללים אלה טרם נקבעו – נבקש לדעת מהם העקרונות לפיהם יקבעו כללים אלה, מה התהליך שנקבע לגיבושם, ובאיזו מידה יכללו השיקולים שהעלינו לעיל בקביעתם של הכללים.

 

בכבוד רב

 

הרב אורי רגב, עו"ד

מנכ"ל חדו"ש – לחופש דת ושוויון

‏

מטרות החינוך הממלכתי – כולל תיקון 17

תיקון 17 לחוק חינוך ממלכתי – דרישה משר החינוך להוצאת כללים – הודעה לעיתונות

תיקון 17 לחוק החינוך הממלכתי – מכתב לשר החינוך 14.10.18

 

תקנון לבוש או קוד צניעות?

עדכון מרץ 2024
על מנת להתמודד עם תופעת "מסדרי הצניעות" לה אנו עדים בשנים האחרונות, הכנו לכם מדריך מהיר וקל לזיהוי התקנון הקיים בבית ספר. המדריך יסייע לכם להבין ולזהות, האם מדובר בתקנון לבוש, או בתקנון צניעות.

הפורום החילוני ושדולת הנשים

הנה כמה דברים שחשוב שתדעו:

  • נושא התלבושת הבית ספרית, על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, אמור להיכלל בתקנון הבית ספרי.
  • התקנון צריך להיקבע בשיתוף התלמידים וההורים, על פי התפיסה החינוכית של בית הספר ושל הקהילה. וצריך להיבחן בכל שנה מחדש.
  • התקנון כפוף לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולחוק זכויות התלמיד, ובמיוחד לסעיף 10 בו המבקש להבטיח שלא יושפלו ולא ייפגע כבודם של התלמידות והתלמידים.
  • כמובן שהתקנון, וגם האכיפה שלו, חייבים להיות שוויוניים.
  • גם האופן בו מטופלת הפרת המשמעת המתייחסת להופעה הולמת אמור להימצא בתקנון הבית ספרי. חייב להיות בו טווח תגובה מדורג.
  • משרד החינוך קובע מפורשות כי ״חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים, פגיעה מילולית שיש בה לעג, עלבון והשפלה)״ וכן כי ״אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הגעה ללא תלבושת אחידה״.
  • בכל פניה שלכם להנהלת בית הספר בנושא, הקפידו להתייחס לתקנון. אם התקנון אינו תואם את הנחיות חוזר המנכ"ל ולא התקבל בדרך אותה מתווה החוזר – זו ההזדמנות לדרוש מהנהלת ביה"ס שינוי.

ועכשיו בהרחבה

אנחנו ממליצות לכם להרים את הכפפה וכבר באסיפת ההורים הראשונה בשנה להעלות את נושא תקנון הלבוש, ויחד עם נציגות של תלמידים ומורים לבחון את השאלה האם בכלל יש צורך בתקנון לבוש, מה המטרה של קוד כזה, והאם לא חבויה בין המטרות גם שליטה באופן שבו ילדות ונערות נראות, ובהשפעת לבושן על ילדים ונערים.

כדאי לזכור: מחקרים רבים מוכיחים שאין קשר בין לבוש של נשים, נערות וילדות לבין הטרדות מיניות והגבלת לבוש של נשים היא כלי שליטה בגופן. משרד החינוך אינו מחייב בתי ספר בתקנון לבוש מסוים. בחוזר המנכ"ל בנושא הוא מעודד ניסוח משותף של התקנון – תלמידים ותלמידות, מורים ומורות הורים והורות, להלן לינק לחוזרים הרלוונטיים: הנהגת תלבושת אחידה; בניית תקנון חינוכי, כולל הופעה ולבוש (סעיף 2.2). אם בכל זאת החלטתם על קוד לבוש, ראוי לשוחח ולהעמיק במחשבה על מה הוא יכלול ובעיקר מה לא ראוי שייכלל בו.

קוד צניעות:

  • התייחסות מפורשת ל"בנים" ול"בנות", או דרישות כלפי בנות המובאות בהדגשה.
  • פירוט של סוגי הבגדים שלרוב רק בנות לובשות, כמו לדוגמא: "גופיות ספגטי", "חולצת בטן" ו"מכנסונים".
  • התייחסות לסנטימטרים, לגובה המסוים של המכנסיים או החצאית, או לאורך השרוולים.
  • התייחסות ללבוש ההורים, או המבקרים בביה"ס.

קוד לבוש:

  • אין פניה למין מסוים, ויש התייחסות כללית יותר לסוגי הבגדים, כמו: "מכנסיים", "חולצה" ותו לא.
  • התייחסות לבגדים במילים כלליות יותר כמו: "מכבד", "הולם", או איסור פגיעה בתלבושת האחידה למשל איסור על "חולצות גזורות".
  • אין כניסה לפרטי פרטים בנוגע לסוגי הבגדים.
  • התייחסות בעיקר לתלמידים ולתלמידות ואזכור כללי לצוות ההוראה.

דעו גם:

משרד החינוך קובע מפורשות כי ״חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים, פגיעה מילולית שיש בה לעג, עלבון והשפלה)״ וכן כי ״אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הגעה ללא תלבושת אחידה״. אם ילד/תכם נתקל/ה ביחס משפיל או מבזה ובאכיפה מחמירה של כללי הלבוש בבית הספר, בניגוד להנחיות משרד החינוך, פנו אלינו, ואנחנו נדאג לטפל במקרה מול הגורמים הרלוונטיים.

עוד חשוב לדעת:
חוזר מנכ"ל בנושא "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" מצביע על מדרג תגובה להפרת נהלים, בין היתר בנושא של הופעה.

2.4 התנהלות בשגרה ומדרג תגובות בעקבות הפרת נהלים

טבלה א': התנהלות בשגרה ומדרג תגובה להפרת נהלים

ההתנהגויות המצופות

1.  הופעה בתלבושת אחידה/ בהופעה הולמת

–   יש להגיע לבית הספר בהופעה הולמת,  כפי שזו תוגדר בתקנון מוסד החינוך.

–   יש להקפיד על תלבושת אחידה, במקומות בהם היא מחויבת.

–   השיח בעקבות הגעה לבית הספר שלא בתלבושת אחידה או בהופעה שאינה הולמת, יתנהל ברגישות, תוך שמירה על צנעת הפרט.

חשוב להימנע מתגובה פומבית, משפילה או מביכה (כדוגמת מדידה של אורך הבגד, הרמת ידיים לבחינת אורך החולצה,  הצמדת הידיים לגוף לצורך בחינת אורך המכנסיים  וכדומה)

טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי)

המדיניות שיקבע בית הספר תוחל באופן שוויוני על כלל התלמידים; בנים ובנות.

–   רישום במזכירות תחת סעיף "תלבושת"

–   שיחת בירור עם התלמיד

–   מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום חלופי ודרישה להשלמת החומר הלימודי).

 במקרים חוזרים ונשנים:

 –   זימון ההורים לשיחה

–   ביטוי בתעודה תחת סעיף "הופעה"

–   בכפוף לשיקול הדעת של מנהל בית הספר – השעיה ליום אחד, בהתאם להנחיות השעיה ס' 2.3.2

–   אין למנוע כניסת תלמיד לבית הספר בשל הגעה ללא תלבושת אחידה,  אולם אפשר להשעותו מהשיעורים באותו יום, בהתאם לאמור בסעיף 2.3.2 סעיף קטן יד .

התכנית החינוכית

יישום סטנדרט 1

–  תכניות שעוסקות בבניית תקנון

–  תכניות  לניהול כיתה

–  תכנית     עיצוב התנהגות אישית.

–  תכניות לטיפוח זיקה, קשר ותחושת שייכות  למוסד החינוכי

התייחסות לאורך המכנסיים נמצאת רק בחוזר מנכ"ל בנושא טיולים ופעילויות חוץ־בית ספריות במערכת החינוך עדכון 8.9.2022

מכנסיים ארוכים מודגשים ברשימת הציוד הנדרש לטיול וכן בסעיף 4.15.6
הגנה מעקיצות ומפציעות
יש לנעול נעליים גבוהות לפחות עד הקרסול להגנה מפני עקיצות ופציעות. בהליכה במים יש לנעול נעליים או סנדלים סגורים. יש לדאוג ללבוש מתאים בהתאם לעונות השנה: חולצות בעלות שרוול ארוך או קצר ומכנסיים ארוכים.

בחוזר הקודם בנושא, משנת 2019, ישנה רק המלצה בעניין בסעיף ההגנה מעקיצות ופציעות: יש לדאוג ללבוש מתאים בהתאם לעונות השנה: חולצות בעלות שרוול ארוך או קצר ורצוי מכנסיים ארוכים.

קישור לדף הפייסבוק שלנו – לפוסטים שעוסקים בנושא – חפשו את המילה "תקנון" בחלון החיפוש

והנה דוגמא לתקנון לבוש אותו ניסחו בהסכמה תלמידים, מורים והורים בקריית החינוך "דרור" לקראת שנת הלימודים תשפ"א 

פנייה למנהלי מחלקות חינוך ומחזיקי תיק החינוך ברשויות המקומיות – עדכון תשפ"א

מצאנו לנכון לפנות אליכם בבקשה לרענן נהלים, בכל הקשור לפעילויות עם תלמידים הכוללות אינטראקציה עם גורמי חוץ, ולהנחות את מנהלי מוסדות החינוך הממלכתיים הכלליים שביישובכם, גנים ובתי ספר, לפעול על פיהם.
אנו סמוכים ובטוחים שרענון הנהלים יסייע בידי הנהלות בתי הספר והגנים ויאפשר לסגל ההוראה לקיים באופן ראוי ונכון את מחויבותו החינוכית כלפי תלמידיו, הוריהם והקהילה.

עדכון אוגוסט 2020

לכבוד

מנהל/ת מחלקת החינוך

 

 מחזיק/ת תיק החינוך במועצת הרשות

 

 הנדון: העלאת המודעות בנושא פעילות חוץ, כניסת גופים חיצוניים לבתי הספר והגנים ותכנים מתאימים לחינוך הממלכתי

כניסתם של גופים חיצוניים לכיתות הגן וביה"ס במערכת החינוך הממלכתית, הפכה לעניין שבשגרה. החינוך הערכי, מעצב הזהות, נתון היום בידי עמותות, המוזמנות לבתי הספר ולגנים ועוסקות מול התלמידים בשאלות של זהות וערכים.
לא תמיד קיימת מודעות בקרב מקבלי ההחלטות, המקדמים הכנסת גוף חיצוני, לגבי מהותה ומטרותיה של העמותה הנכנסת או לצורך לבדוק את התאמתה לקהילה אותה משרת המוסד החינוכי.

מצאנו לנכון לפנות אליכם בבקשה לרענן נהלים, בכל הקשור לפעילויות עם תלמידים הכוללות אינטראקציה עם גורמי חוץ, ולהנחות את מנהלי מוסדות החינוך הממלכתיים הכלליים שביישובכם, גנים ובתי ספר, לפעול על פיהם.

ככלל, אנו מבקשים מכם לעודד את הנהלות הגנים ובתי הספר להשאיר את החינוך הערכי בידי סגל ההוראה המקצועי האמון על כך, ולהימנע ככל האפשר מהכנסת גופים חיצוניים לכיתות הלימוד.
ככל שהוחלט להשתמש בשירותי עמותה, אנו מבקשים שתסייעו להנהלות הגנים ובתי הספר לבחור בעמותה ובפעילויות ההולמות את אורח חייו, ערכיו וצרכיו של הציבור החילוני, המזין את מוסדות החינוך הממלכתיים. כניסת עמותות היום למוסדות החינוך נגזרת בעיקר מעלות הפעילות, יותר מאשר מאיכותה, תכניה או התאמת אופי העמותה ומנחיה לציבור הכללי.

הנהלים כולם מצויים בשורה של חוזרי מנכ"ל ותקנות. אנו מציעים כאן לשימושכם את המרכזיים שבהם:

  1. הזכות להימנע מחינוך דתי
    זכויות הורים בחינוך – משה"ח – "חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי".
    כדי להבטיח זאת חשוב להקפיד על הימנעות משימוש בשפה אמונית ומהנחיה לפרקטיקות דתיות בכיתות הלימוד – בגני הילדים ובבתי הספר.
  1. זכות ההורים לשותפות ומעורבות
    חוזר מנכ"ל תשס"ב/4 – שיתוף הורים בבתי ספר יסודיים – "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו.
    בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי וכרוך במענה לצרכים ולרצונות של הצדדים. עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתיים."
  1. הזכות שלא להשתתף בפעילות חוץ, החובה לספק פעילות חינוכית חלופית וחובת קבלת אישור הורים לכל פעילות חוץ

חוזר מנכ"ל בנושא טיולים ופעילות חוץ בית-ספרית,  בין היתר מודגש בחוזר כי:
"3.11.1  מנהל בית הספר ישלח להורים בתחילת שנת הלימודים חוזר המפרט את תכנית הטיולים שהוכנה בבית הספר. בחוזר זה תהיה פנייה להורים לאשר את השתתפות ילדם בפעילות ותצורף הצהרת בריאות חתומה על ידי ההורים.
3.11.2   החוזר להורים יישלח, כאמור לעיל, בתחילת כל שנת לימודים, הטפסים החתומים ירוכזו בידי מחנך הכיתה, ומנהל בית הספר יוודא כי כל אישורי הורי התלמידים נאספו.
3.11.3  הורים המתנגדים להשתתפות ילדם בפעילות יודיעו על כך לבית הספר באמצעות טופס האישור."
וכן:  3.3.6. – "אחראי הטיול ייעזר בתחומי הדעת של ההורים המלווים תוך שילובם בפעילות החינוכית בטיול לצורך העשרת התלמידים."
"3.8  פעילות חינוכית לתלמידים שאינם נוטלים חלק בטיול – הטיול הוא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים הבית-ספרית, ואי-השתתפות בו אינה מקנה לתלמיד חופשה. על בית הספר לדאוג לתכנית לימודים חלופית במסגרת בית הספר לתלמידים שמסיבות שונות אינם נוטלים חלק בטיול. תלמידים אלה מחויבים להגיע יום-יום לבית הספר ולהימצא בין כתליו בפיקוח מתמיד."

חוזר מנכ"ל בעניין טיולים ופעילות חוץ בגן הילדים. בין היתר מודגש בחוזר כי:
3.5.3 הודעה להורים: ההורים יקבלו, בפגישתם הראשונה עם הגננת, מידע כולל על הטיולים המתוכננים. לפני כל יציאה לפעילות מחוץ לגן על מנהלת הגן לשלוח להורים הודעה על הפעילות שתכלול פירוט של הציוד האישי שעל הילדים להביא לטיול, ובכלל זה לבוש מתאים, כובע, מים ואוכל. על מנהלת הגן לקבל אישור בכתב מההורים לפני היציאה לפעילות."

חוזר מנכ"ל לעניין שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך : סעיף 3.3 מפנה לאמנה הבין מגזרית להפעלת תכניות במערכת החינוך, המדגישה את שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים, כולל ההורים, כבסיס לפעילות. על סעיף זה התבסס גם משרד היועמ"ש במכתבו לח"כ יעל גרמן שפנתה אליו בנושא:  "באשר לחובת היידוע של בתי הספר – מבירור שערכנו מול משרד החינוך עולה כי זו ההוראה הניתנת על ידם לבתי הספר. הסימוכין לכך מצוי בסעיף 3.3 לחוזר מנכ"ל לעניין שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך מיום 2018.10.15 ,המפנה לאמנה הבין מגזרית להפעלת תכניות במערכת החינוך." להלן קישור למכתב.

4. בכל הקשור לגופים המספקים פעילות במסגרת העמקת החינוך היהודי, יש לוודא שהפעילות אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית. יש מקום לחדד בפני המנהלים, שכל פעילות שאינה במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית אינה פעילות חובה, ולכן יש להבטיח עדכון ההורים ומתן אפשרות להורים שלא לאשר השתתפות ילידיהם בפעילות.

  1. מבחני תמיכה למרכזים להעמקת החינוך היהודי בבתי ספר ממלכתיים (2019)"סעיף 7(ד)- מבחנים ותנאים :(ד) הפעילות הנתמכת אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית בבתי הספר.  mivhane tmihcha haamakaa
  1. חידוד ההנחיה הביטחונית והבטיחותית העוסקת בכניסת בגירים למוסד החינוכי

חוזר מנכ"ל בנושא בטיחות, ביטחון ושעת חירום , בהתייחסו לכניסת בגירים למוסדות חינוך אומר כך: "החוק למניעת העסקה של עברייני מין קובע ש"מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל, כי אין מניעה להעסקתו לפי החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001.
הגדרת "עבודה": "עבודה בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות מתן שירותים, המאפשרת למבצעה, במסגרת עבודתו, להיות בקשר קבוע או סדיר עם קטינים או עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית או התפתחותית או חסרי ישע."
"כל מנהל מוסד חינוכי או בעלים על מוסד חינוכי, או מי מטעמו, המעסיק אדם באמצעות קבלן או בכל דרך אחרת, באופן קבוע או סדיר או זמני, נדרש לוודא כי יש לאותו אדם האישור המתאים ממשטרת ישראל על העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות מין."

  1. מניעת חלוקת חומרי פרסום, דברי מזון ועוד על ידי נציגי העמותות הפועלות בבתי הספר
    חוזר מנכ"ל בנושא איסור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך. : סעיף 2.6 מורה "יש להביא לפני הוועדה כל שיתוף פעולה עם גורם חוץ-מוסדי, לרבות גוף עסקי, לצורך פעילות במערכת החינוך, לרבות התקשרות או מתן או קבלה של חסות."

3.9 הוועדה אינה מאשרת:

א.פרסומת ישירה לתלמידים;
ב. פעילות המשלבת היגדים ומאפיינים הנוגדים אמות מידה חינוכיות או חברתיות;
ג.  פעילות שתגרום להוצאה כספית כתוצאה מהפרסום, מההתקשרות או ממתן החסות;
ד. פעילות המשלבת פרסומת שתגרום לחוסר שוויון הזדמנויות לרכישה בקרב התלמידים והצוות החינוכי;
ה. פעילות המביעה או המשלבת מסרים פוליטיים, מפלגתיים או מחאה חברתית.

3.10   הוועדה אוסרת:

א. מגע ישיר עם תלמידים;
ב.  חלוקת חומר פרסומי ושיווקי;
ג.  חלוקת מתנות ושוברים להגרלות;
ד. קבלת פרטים מזהים מתלמידים;
ה. החתמת תלמידים על מסמכים;
ו.  פרסום של שמות מותגים ומוצרים על אבזרי לבוש וציוד, כגון חולצות ותיקים.

3.11   גוף המתוקצב על ידי המשרד ואשר נוהל התמיכות של משרדי הממשלה חל עליו חייב לציין בפנייתו לוועדה את עובדת היותו נתמך או מתוקצב על ידי המשרד או את היותו בפיקוח המשרד. על הגוף המתוקצב על ידי המשרד חלים כל הכללים לגבי שילוב פרסומת מסחרית.

להלן המלצותינו ליישום יעיל של הנהלים ביחס לכניסת גופים חיצוניים המקבלים תמיכה במסגרת  העמקת החינוך היהודי:

  • להעדיף השארת החינוך הערכי, לרבות זה העוסק בזהות יהודית, בידי סגל ההוראה המקצועי של בית הספר האמון על כך.
  • הכנסת גוף חיצוני תעשה רק אם יתברר שיש ערך מוסף חינוכי לפעילות המוצעת.
  • בית הספר יחויב ליידע את ראש מינהל החינוך בעירייה על כל כניסת גוף שכזה.
  • לוודא שהפעילות אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית, איננה פעילות חובה וכי ההורים קיבלו הודעה על כך בכתב, ומראש.
  • יש לתת הסבר מקיף ומלא להורי התלמידים, מראש, בנוגע לפעילות העמותה שנבחרה: מהות הגוף ומטרותיו; התוכנית הלימודית ומטרותיה; משך הזמן ותדירות הפעילות במהלך שנה"ל; הקשרים הפוליטיים של הגוף – אם קיימים.
  • חובת נוכחות של מורה בכיתה בזמן הפעילות, לצורך בקרה על התכנים, ומתן אפשרות לנציג ההורים להיות נוכח ולהשתתף בפעילות.
  • פעילות הגוף/האדם תתקיים רק בסיום יום הלימודים ולא בראשיתו או במהלכו. הפעילות לא תתקיים על חשבון שיעורים קיימים במערכת. תלמידים שהוריהם אינם מעוניינים שילדיהם ישתתפו בפעילות, יהיו רשאים ללכת הביתה באישור הוריהם.
  • יש לוודא מראש כי התכנים מותאמים למגזר ולקהילה. על מנהל המוסד החינוכי לפגוש את המנחים בפועל, נציגי העמותה, ולאשר את התאמתם לפני כניסתם לכיתות הלימוד.
  • במקרה שתתקבלנה תלונות של הורים על תכנים שאינם רלוונטיים לפעילות שאושרה, או על שימוש בשפה אמונית ובהנחיות לפרקטיקות דתיות שאינם מן העניין – תופסק פעילות הגוף לאלתר עד לבירור הנושא.

אנו סמוכים ובטוחים שרענון הנהלים יסייע בידי הנהלות בתי הספר והגנים ויאפשר לסגל ההוראה לקיים באופן ראוי ונכון את מחויבותו החינוכית כלפי תלמידיו, הוריהם והקהילה.

נשמח לעמוד לרשותכם.

בברכה ובאיחולים לשנת לימודים מוצלחת ופורייה

עמותת הפורום החילוני

פרטי התקשרות:
עמותת הפורום החילוני (ע"ר) דוא"לhiloniorg1@gmail.com
אסנת סברון –  מנהלת התחום הפדגוגי טל. 050-6887759
דיתי דגני- פלג – מנהלת העמותה – טל. 052-8465968

הפורום החילוני בפנייה למנהלי גני הילדים ובתי הספר הממלכתיים

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ט הפיץ הפורום החילוני מכתב לכל מנהלי מוסדות החינוך הממלכתי בארץ , ובו קריאה לפעול למניעת תופעת ההדתה בגנים ובבתי הספר.

                     עדכון אוגוסט 2019

לכבוד

מנהלי גני הילדים ובתי הספר הממלכתיים

 

הנדון: העלאת המודעות לצרכי הציבור החילוני בגנים ובבתי הספר הממלכתיים

מערכת החינוך הממלכתית נועדה להעניק חינוך ציבורי לציבור הכללי. הציבור המזין את המערכת הוא ציבור מגוון. בשנים האחרונות חשים יותר ויותר הורים חילוניים כי ערכיהם ואורח חייהם אינם מוצאים ביטוי מספיק במערכת, ואף מופלים לרעה לעומת אורח החיים המסורתי והדתי. שיח אמוני והנחיה לפרקטיקות דתיות, שאינם חלק מהגדרת זהותו של החילוני, נכנסים למוסדות החינוך הממלכתי הכללי בדרכים שונות, גלויות וסמויות, ומביאים לפגיעה מתמשכת בזהותו ובדימויו העצמי של התלמיד החילוני.

לקראת שנת הלימודים תשע"ט העומדת בפתח, ראינו לנכון לפנות אליך בבקשה לקחת תחושות אלה לתשומת לבך ולפעול על מנת להפחית ככל הניתן את התופעות המביאות למצב זה.

בראשית דברינו נציין כי אנו מתייחסים למלאכת ההוראה והחינוך כאל פרופסיה, הדורשת הכשרה פדגוגית משמעותית והתמחות בתחומי הדעת השונים. מסיבה זו אנו מבקשים להשאיר בידי סגל ההוראה המקצועי של בתי הספר והגנים את החינוך הערכי והעיסוק במקצועות ובפעילויות מעצבי זהות, ולהשתדל ככל האפשר שלא להעבירם לידי גופים חיצוניים. במקביל אנו מבקשים מכלל חברי הצוות להתאים עצמם, במסגרת עבודתם, לאקלים ולאורח החיים המקובל על הציבור אותו הם משרתים.

הצעדים הנדרשים ליצירת אקלים נטול הדתה במוסד החינוכי דורשים בעיקר מודעות. מודעות לשפה ומודעות לחומרי הלימוד בהם משתמשים, וכן מודעות ורגישות בבחירת פעילויות הנמסרות לידי גורמי חוץ.

היענות לכללים שלהלן תעניק מרחב מכיל, המכבד את השונות ואת המגוון, ותאפשר לכל תלמיד להרגיש שייך:

  • הימנעות משימוש בשפה אמונית.
  • הימנעות משימוש ומהנחיית התלמידים לקיום פרקטיקות דתיות.
  • במסגרת לימודי היהדות, הימנעות מהצגה חד צדדית של היהדות. עידוד השימוש במקורות שישקפו מגוון נקודות מבט כגון: התייחסות לזרמים השונים ביהדות היום ולאורך הדורות. היהדות כתרבות. היהדות כהיסטוריה. קריאת התנ"ך כיצירה ספרותית. הצגת סיפור הבריאה לצד סיפורי בריאה מתרבויות שונות; הוספת ההסבר המדעי באמצעות תיאוריית המפץ הגדול.
  • הבחנה ברורה ומודגשת בין מיתוס לבין מציאות; בין דעות לבין עובדות; בין אמונה לבין ידיעה; בין מעשִיָה לבין אמת.
  • מתן מקום לספקנות ולחשיבה ביקורתית, לשאילת שאלות ולהשוואה בכל נושא נלמד, לרבות יהדות לגווניה.
  • עיסוק בערכים כלל אנושיים יביא לידי ביטוי את הערך במשמעותו האוניברסאלית והאקטואלית, תוך הדגמת האופן בו הוא מוצא ביטוי ביהדות ובתרבויות אחרות.

להלן המלצותינו ליישום יעיל של הנהלים ביחס לכניסת גופים חיצוניים המקבלים תמיכה במסגרת העמקת הזהות היהודית:

  • להעדיף השארת החינוך הערכי, לרבות זה העוסק בזהות יהודית, בידי סגל ההוראה המקצועי של בית הספר האמון על כך.
  • הכנסת גוף חיצוני תעשה רק אם יתברר שיש ערך מוסף חינוכי לפעילות המוצעת.
  • להקפיד שהפעילות לא תערך במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית*: בהתאם להנחיה המופיעה בסעיפים 7(ד) במסמך מבחני תמיכה למרכזים להעמקת החינוך היהודי בבתי ספר ממלכתיים (2019)
    "סעיף 7(ד)- מבחנים ותנאים:(ד) הפעילות הנתמכת אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית בבתי הספר.*פעילות שלא במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית הנה, בהכרח, פעילות שאינה חובה ולכן יש לידע את הורי התלמידים על קיומה ולאפשר להם שלא לאשר את השתתפות ילדיהם בפעילות.
  • לתת הסבר מקיף ומלא להורי התלמידים, מראש, בנוגע לפעילות העמותה שנבחרה: מהות הגוף ומטרותיו; התוכנית הלימודית ומטרותיה; משך הזמן ותדירות הפעילות במהלך שנה"ל; הקשרים הפוליטיים של הגוף – אם קיימים.
  • להבטיח נוכחות של מורה בכיתה בזמן הפעילות, לצורך בקרה על התכנים, ולאפשר לנציג ההורים להיות נוכח ולהשתתף בפעילות.
  • לדאוג לכך שפעילות הגוף/האדם תתקיים רק בסיום יום הלימודים ולא בראשיתו או במהלכו. הפעילות לא תתקיים על חשבון שיעורים קיימים במערכת. כך, תלמידים שהוריהם אינם מעוניינים שילדיהם ישתתפו בפעילות, יהיו רשאים ללכת הביתה באישור הוריהם.
  • לוודא מראש כי תכני הפעילות מותאמים למגזר ולקהילה, ולהיפגש עם המנחים בפועל, נציגי העמותה, כדי להבטיח את התאמתם לאוכלוסיית התלמידים לפני כניסתם לכיתות הלימוד.
  • במקרה שתתקבלנה תלונות של הורים על תכנים שאינם רלוונטיים לפעילות שאושרה, או על שימוש בשפה אמונית ובהנחיות לפרקטיקות דתיות שאינם מן העניין – תופסק פעילות הגוף לאלתר עד לבירור הנושא.

אנו קוראים לכם להטות אוזן קשבת לרחשי לבם של הורים ותלמידים וביחד להבטיח אקלים חינוכי טוב ומטיב לכל הנכנס בשערי מוסדכם.

 

 בברכת שנת לימודים פוריה ומוצלחת

הנהגת הפורום החילוני

 

פרטי התקשרות עם עמותת הפורום החילוני [ע"ר]:

דוא"ל : hiloniorg1@gmail.com

דיתי דגני-פלג – מנהלת העמותה

אסנת סברון – מנהלת התחום הפדגוגי

אתר הפורום החילוני : https://www.hiloni.org.il/

הפורום החילוני פנה לראש אכ"א בבקשה לא לחייב חיילים חילונים להשתתף בסיורי סליחות בצה"ל

לא ראוי בעינינו שהצבא יכפה על חייליו להשתתף בפעילות בעלת אופי דתי כה מובהק, באופן הפוגע בזכות החוקתית לחופש מדת. לצבא אין זכות להתנות על זכויות היסוד במידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות, ומובן שהשתתפות בסיורי סליחות אינה מהווה צורך מבצעי שמצדיק פגיעה כזאת בזכויות יסוד.

6.8.2018

לכבוד:

אלוף מוטי אלמוז

ראש אכ"א

צה"ל

 

אלוף אלמוז הנכבד,

הנדון: השתתפות חיילים חילוניים בסיורי סליחות

 

לאור מקרים בעבר בהם חויבו חיילים וחיילות חילוניים להשתתף בסיורי סליחות בעת שירותם הצבאי ואף נענשו כאשר סרבו לכך, ולאור העובדה שפקודת השירות המשותף מטפלת באופן ברור בעניינים מסוג זה, נודה לך אם תוציא איגרת למפקדי צה"ל שתבהיר שאין לחייב חיילים לצאת לסיורי סליחות.

סעיף 27 לפקודת השירות המשותף מבהיר ש"חיילים זכאים לבקש להשתחרר מפעילויות נופש או הווי, אם קיים חשש כי השתתפותם בפעילות תפגע באמונתם, בעֶרכיהם או באורח חייהם הדתי. ביקש חייל להשתחרר מפעילות כזאת, ישחררו מפקדו".

הפקודה מבחינה בין פעילויות צבאיות וממלכתיות-רשמיות – שבהן לא ניתן, ובצדק, לבקש כל פטור, לבין פעילויות נופש והווי. אין ספק בכך שהשתתפות בסיור סליחות לא יכולה להיחשב פעילות צבאית, וסעיף 26 מונה רשימה סגורה של אירועים ממלכתיים-רשמיים, שסיורי הסליחות, ובצדק, אינם כלולים בה. לפיכך, יש לסווג את הפעילות הזו כפעילות נופש והווי, ולפטור חיילים חילוניים שאמונתם וערכיהם מונעים מהם להשתתף באירוע בעל נופך דתי מובהק, ששיאו בתפילה דתית בבית כנסת. לשון הפקודה מבהירה באופן בלתי משתמע לשתי פנים שהיא עוסקת בכל החיילים ולא רק בחיילים דתיים, ושאמונות וערכים אינם רק נחלת הדתיים (לעומת "אורח חיים" שמשום מה מיוחס רק לדתיים). יצוין שכל פרשנות אחרת של הפקודה מהווה אפליה לא חוקתית בין חיילים חילוניים לחיילים דתיים.

לפי סעיף 29 לפקודה "לחיילים ששוחררו מפעילות הווי או נופש, תוצע פעילות חלופית, לרבות פעילות חלופית עצמאית. כך או אחרת לא יוטלו על חיילים אלה משימות שמירה או תורנויות אחרות תחת הפעילות ששוחררו ממנה."

גם במנותק מהוראות פקודת השירות המשותף, לא ראוי בעינינו שהצבא יכפה על חייליו להשתתף בפעילות בעלת אופי דתי כה מובהק, באופן הפוגע בזכות החוקתית לחופש מדת. כידוע לצבא אין זכות להתנות על זכויות היסוד במידה שאינה עולה על הנדרש ממהותו ומאופיו של השירות, ומובן שהשתתפות בסיורי סליחות אינה מהווה צורך מבצעי שמצדיק פגיעה כזאת בזכויות יסוד.

מאחר וסיורי הסליחות אמורים להתחיל בקרוב מאד, נבקשך לענות לנו בהקדם האפשרי מהי עמדת הצבא בנושא, והאם בכוונתך לצאת באיגרת מסוג זו שאנו מבקשים ממך להוציא.

בכבוד רב

הפורום החילוני

 

בתגובה לפנייתנו התקבלה ההצהרה הבאה:

 

ראו פוסט באתר שלנו : הודעה חשובה לחיילים ולחיילות החילוניים

מסכמים שנה מוצלחת ומבקשים את תמיכתכם

לנו בפורום היתה זו שנה מסעירה. הקיץ נפתח בבליץ תקשורתי, שבעקבותיו חדר המושג "הדתה" לכמעט כל בית בישראל. סקר שנעשה לאחרונה קבע שהיתה זו המילה החמישית הכי פופולרית בשיח הציבורי הישראלי. מאז, במשך שנה שלמה, אנחנו הצלחנו להישאר בתקשורת ולעורר את התודעה החילונית. הנה סיכום קצר של שנת הלימודים.

 

שנת הלימודים שמסתיימת השבוע היתה שנת מפתח בנושא ההדתה במערכת החינוך – לטוב ולרע.

המעורבות הגבוהה של כולנו נוחלת הצלחות:

לטוב – מאחר וזו השנה הראשונה שבה הורים חילונים מכל רחבי הארץ נקטו עמדה ברורה בעניין ההדתה והבהירו למורים ולמנהלים שהם אינם מעוניינים בהדתה בבית הספר של ילדיהם. כתוצאה מהמעורבות ההורית הזאת, הורחקו עמותות דתיות רבות מבתי ספר וגנים, עד כדי כך שאנחנו מקבלים דיווחים על מצוקה פיננסית שנקלעו אליה חלק מהעמותות הללו. יש לנו גם דיווחים מהשטח על מספר הולך וגובר של טקסים ואירועים שקיבלו השנה אופי חילוני יותר מבעבר – וגם זה תוצאה של המעורבות שלכם כהורים. גם השנה קיבלנו מאות רבות של פניות לקו החם שלנו.

מחאת מנהלים שהביאה לביטול השתתפות בארוע עם הפרדה מגדרית

המסרים שלנו מחלחלים גם להנהגות בתי הספר ולעיריות. חלקן אף יצאו בהודעה גורפת שהן אוסרות על הכנסת עמותות דתיות לבתי הספר הממלכתיים שבתחומן. אירוע ראוי לציון היה מחאה של 28 מנהלים מתל אביב כנגד יום כייף בשם "משחקים של פעם" שהיה אמור להתקיים בהפרדה מגדרית. עיריית תל אביב גיבתה אותם ואסרה על יתר בתי הספר שלה להשתתף, ובעקבותיה גם עיריות גבעתיים, הרצליה ורמת גן אסרו על ההשתתפות (ועיריית רמת גן גם סירבה לקיים את האירוע בשטחה). מבחינתנו זו היתה אבן דרך, מאחר וראינו איך גם המנהלים בוחרים צד במאבק החילוני.

שטיפת מוח דתית כתכנית ליבה חדשה

אך אין טוב בלי רע, ודאי כשלסיעות הדתיות יש כוח כה גדול בממשלה הנוכחית. השנה נאלצנו לראות איך תכנית ליבה חדשה בשם המכובס "תרבות יהודית-ישראלית" נכנסת למערכת הלימודים. זו תכנית המיועדת לכיתות א' עד ט', המרחיבה את תכנית "תרבות ישראל ומורשתו" שירשנו מתקופת גדעון סער. שם ראוי יותר לתכנית הזו היה "שטיפת מוח דתית לילדים חילוניים". אנחנו מזמינים אתכם להיכנס לאזור באתר שבו אנחנו מציגים את עמדתנו כנגד התכנית בשורה של טקסטים וסרטונים. ייתכן שחלקכם עדיין לא חש את עולה של התכנית – עוברות כמה שנים עד שתכנית מיושמת באופן מלא – אבל זה בפירוש חייב להיות המאבק הבא שלנו. הפורום פיתח ערכת העשרה לימודית לחטיבה הצעירה הכוללת מגוון רחב של יצירות ספרותיות ואומנותיות בהתאם לערכים הנלמדים כיום בפריזמה הדתית הצרה. מוזמנים להוריד את הערכה שלנו. בקרוב נשיק ערכה לחטיבת הביניים.

ממשיכים לעמוד על המשמר

גם מי שדאג להרחיק את העמותות הדתיות מבית ספרו, אל לו לנוח על זרי הדפנה. העמותות הללו לא יוותרו כה מהר על מקור כוחן, וימצאו דרכים רבות ומשונות לחדור מחדש לבתי הספר. עלינו לעמוד על המשמר באופן עקבי כדי לוודא שהן אכן נותרות בחוץ. גם תופעת ההדתה בספרי הלימוד במקצועות השונים קיבלה חשיפה משמעותית והיום מורים נזהרים מבעבר בחשיפת התלמידים לחומרים הללו. אבל אל לכם לסמוך על התקשורת בלבד. חשוב שבשנה הבאה כל הורה ישמיע את קולו בנושא בפגישות עם המורים והמנהלים, ויוודא שגם אם בית הספר ממשיך להשתמש בספרים הכוללים הדתה, ההדתה הזו תיעצר לפני הכניסה לכיתה. לפחות לגבי בתי הספר היסודיים, תוכלו להיעזר בסקירות שקיבצנו באתר שלנו, המחולקות לפי שנות ונושאי הלימוד, כדי לברר היכן מסתתרים הקטעים הבעייתיים. מוזמנים להיעזר במדריך להורים שפיתחנו בפורום.

מובילים את השיח הציבורי בנושא חינוך ונכנסים לזירות חדשות

לנו בפורום היתה זו שנה מסעירה. הקיץ נפתח בבליץ תקשורתי, שבעקבותיו חדר המושג "הדתה" לכמעט כל בית בישראל. סקר שנעשה לאחרונה קבע שהיתה זו המילה החמישית הכי פופולרית בשיח הציבורי הישראלי. מאז, במשך שנה שלמה, אנחנו הצלחנו להישאר בתקשורת ולעורר את התודעה החילונית. זה חרג מזמן מגבולות מערכת החינוך, וכעת אנחנו עוסקים גם בהדתה בצבא ובתופעות הדתה במרחב הציבורי בכללו. כל שבוע אנחנו עדים לאירועים חדשים שמעידים יותר מכל על הצלחתנו לעורר את הציבור החילוני שהיה שקוע בתרדמה ארוכה מאד. ממי שמביע את מחאתו על פעילויות של חב"ד במרחב הציבורי או מדווח על מקרים של הדתה בבית הספר והצבא ועד עיריית תל אביב שהכריזה שלא תאפשר יותר אירועים בהפרדה מגדרית בתחומה – אנחנו ערים לתהליך שבו הציבור החילוני מתחיל לעמוד על ערכיו וזכויותיו. כמובן שמדובר בהתחלה והעבודה עוד רבה, אבל עבורנו מדובר בתופעה שמרגשת אותנו כל פעם מחדש. קראו את האייטמים האחרונים בתקשורת.

30 התארגנויות מקומיות חילוניות הפעילות בכל הארץ!

במקביל לפעילות התקשורתית, היינו עסוקים השנה בפעילות שטח ענפה, שכללה הקמת התארגנויות חילוניות חדשות וליווי התארגנויות קיימות. מדובר בהתארגנויות מקומיות של חילוניים המעוניינים לשמור על הצביון החילוני של בתי הספר המקומיים, והמרחב המקומי בכלל. מי מכם שאינו קשור להתארגנות כזו מוזמן להצטרף להתארגנות ביישוב שלו או להקים חדשה, אם אין עדיין התארגנות כזו ביישוב. חלק מההתארגנויות דואגות בימים אלו לכך שנציג מטעמם ייבחר למועצה המקומית ביישוב – בין אם מדובר בריצה עצמאית או בחבירה למפלגות קיימות שנציגיהן מחוייבים לאג'נדה חילונית. הקול החילוני חייב להישמע בבחירות המקומיות הקרובות, והמשימה שלנו כאן היא כפולה: עידוד חילונים ללכת להצביע, ופעילות שתבטיח בחירת נציג מטעמנו למועצה. למפת ההתארגנויות המקומיות. 

השדולה החילונית בכנסת

גם בכנסת התחלנו להיות פעילים, ובמהלך השנה הקמנו את השדולה החילונית בכנסת בראשות חברי הכנסת זנדברג, בר-לב וסבטלובה. אירוע הקמת השדולה היה אחד הגדולים אי פעם לסוגו, ובזמן הקרוב (17 ביולי) מתוכנן אירוע נוסף שיעסוק בהדתה בצבא.

תובעים את זכויות החילוניים גם בבג"צ

לבסוף, התחלנו השנה גם בפעילות משפטית, והגשנו שתי עתירות לבג"צ – אחת על הדרך שבה רצח רבין מוצג בתכנית הליבה החדשה, והשני כנגד האיסור להכניס מזון חיצוני לבתי חולים במהלך חג הפסח – איסור שנובע מהוראות הכשרות המוטלות על בתי החולים. אנחנו מעריכים שבמהלך שנת הלימודים הבאה נגיש עתירה גדולה יותר על נושא מאד מהותי.
כארגון שמבוסס כמעט אך ורק על מתנדבים, אנחנו זוכרים תמיד שכל כוחנו נובע מהפעילות שלכם, ורוצים לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות לכם שוב על הסיוע האדיר שאתם מעניקים לנו.

זקוקים לתרומתכם כדי להמשיך בכל הכוח

אנחנו נמשיך ונגביר את הפעילות הזאת גם השנה. אמנם רובנו המכריע משקיעים את זמנם בפורום בהתנדבות, אולם כדי לייצר אימפקט כה גדול, אנחנו חייבים גם קצת כסף. זקוקים לכסף כדי להמשיך לעבוד באפיקים השונים – החינוכי, המשפטי, התקשורתי והמוניציפאלי.
נודה לכל מי מכם שיסכים לתרום שוב לפעילותנו. כל תרומה מסייעת לנו מאד. בזכות שיתוף פעולה עם עמותת חופש, התרומות הללו גם מוכרות לצרכי מס הכנסה. מי שיודע לסייע בגיוס כספים משמעותיים מתבקש ליצור אתנו קשר, כי אנחנו זקוקים לכל סיוע אפשרי בנושא הזה.
היתה לנו שנה מאד מוצלחת, הבה נאחל שגם השנה הבאה תהיה כה מוצלחת, ואף יותר.

אני רוצה לתרום לפורום החילוני

תגובתנו להחלטת החרם הכלכלי של תנועת בני עקיבא על עסקים שאינם שומרים שבת

לפי הדיווח בתקשורת  ביום 4.4.18 ננעלה הועידה הארצית של תנועת בני עקיבא, שבה קיבלה התנועה החלטות דרמטיות ביחס למעורבותה של התנועה בעיצוב המרחב הציבורי בישראל. שתי החלטות דרמטיות התקבלו בהקשר זה: הראשונה – החרמת עסקים שאינם שומרי שבת, השנייה – יצירת שיח בין תנועות הנוער לגבי אופי השבת בישראל.

ההחלטה הראשונה היא החלטה, שככל הידוע לנו, היא תקדימית: תנועת נוער בישראל, המתוקצבת על ידי המדינה (משמע, על ידי כלל משלמי המיסים שבה), מבקשת להטיל חרם כלכלי על מי שאינו מקיים אורח חיים התואם את אמונותיה. בני עקיבא הינה תנועת נוער אדירת מימדים, המהווה כוח כלכלי משמעותי. חרם שכזה פוגע במגוון בעלי עסקים שהינם אזרחים ישראלים שווי זכויות, שומרי חוק ומשלמי מיסים. הוא נועד, כפי שניכר מסעיף 3 בהחלטת התנועה, להפעיל לחץ על בעלי עסקים אלו לקיים אורח חיים דתי יותר, כזה המנוגד לאורח חייהם ועולם הערכים שלהם. פגיעה כלכלית מעין זו, כאשר המניעים הם דתיים ומיסיונריים (ולא שיקולים ענייניים של צורך השירות), מעלה סימני שאלה קשים לגבי זכותה של התנועה לתקצוב ממשלתי.

בימים אלה פונה הפורום החילוני, בממלכתיות עם יאיר נהוראי, Nitzan Waisberg באמצעות עו"ד יאיר נהוראי, למשרד החינוך,משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בדרישה לעצירת המימון של בני עקיבא בשל פעולות התנועה העומדות בניגוד לתנאי התקצוב.

במקביל פנה הפורום החילוני למועצת תנועות הנוער בקריאה להימנע ממפגשיםעם בני עקיבא עד שזאת תבטל את החרם.

להלן המכתבים:

מכתב למועצת תנועות הנוער אפריל 18

בני עקיבא מכתב ליועץ המשפטי

משרד החינוך מציג: "היש צוהלת ושמחה כמוני שמדתה", מאת: אסף סלע-קול

לכבוד החג הכיפי ביותר בשנה נכנסנו לאתר משרד החינוך לבדוק אילו מסרים מעביר המשרד לתלמידי ישראל, וכעת אנחנו מבולבלים! יכול להיות שפתחנו בטעות את אתר חב"ד? אולי אתם, ילדים, תוכלו לעזור לנו להבין האם מדובר בהדתה או שמא ברוח החג ההדתה השובבה התחפשה לשמדתה?

לכבוד החג הכיפי ביותר בשנה נכנסנו לאתר משרד החינוך לבדוק אילו מסרים מעביר המשרד לתלמידי ישראל, וכעת אנחנו מבולבלים! יכול להיות שפתחתנו בטעות את אתר חב"ד? אולי אתם, ילדים, תוכלו לעזור לנו להבין האם מדובר בהדתה או שמא ברוח החג ההדתה השובבה התחפשה לשמדתה?

 

ובכן, ילדים, באתר משרד החינוך של מדינת ישראל נוכל לקרוא כיצד סיפור המגילה מתרחש "בשנת 3408 לבריאת העולם" (שזו עובדה מדעית בדוקה, במיוחד אם מציינים לצדה – בסוגריים – שזה יוצא 365 לפנה"ס, אבל חשוב שזה יהיה בסוגריים כדי שנדע ש'מניינם' הוא משני בחשיבותו).

 

אם נבקש ללמוד על "מהות ומשמעות" החג נקרא באתר כיצד "לפי המסופר במגילת אסתר, אירע ביום זה הנס" (של הצלת העם היהודי)! אבל לכם, ילדים, נגלה בסוד שזו פרשנות דתית למגילה, שהיא טקסט חילוני לגמרי שאלוהים נעדר ממנו לחלוטין ושום נס לא מוזכר בו ולא מתרחש בו. באתר של משרד החינוך לעומת זאת, אלוהים הוא דווקא דמות מרכזית למדי: כי אם תהיתם מה ההסבר למנהג להתחפש בפורים תוכלו ללמוד מהאתר שזה מהדהד ל"הסתר הפנים: אף שלא הוזכר כלל במגילה, משך בורא עולם בחוטים מאחורי הקלעים, כיוון את מהלך המאורעות והביא להצלת עם ישראל". המקור לקביעה הזו, אגב, לקוח מתוך מדריך למורה בהוצאת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים, כך כתוב באתר. כנראה שמבחינת משרד החינוך אין ולא יכולה להיות כל פרשנות אחרת לחג הפורים למעט ציון נס שלא קרה ועשיית הומאז' לבורא עולם.

 

מזל שיש לשונית "מבט היסטורי" באתר, נכון ילדים סקרנים שלנו? ובכן במשרד החינוך החליטו שמבט היסטורי מספק וממצה מתחיל ונגמר בסקירת מגילות אסתר עתיקות. באמת מה כבר אפשר ללמוד מההיסטוריה אם לא כמה יפה יהודים כתבו ועיטרו מגילות אי פעם? הפולמוס באמינות המקור ההיסטורי של המגילה ושל דמויותיה, סקירת הממצאים הארכיאולוגיים ומבט השוואתי לספרות עמים קדומים בני התקופה פשוט לא מופיעים באתר כי הם לא באמת רלוונטיים, בטח לא לחינוך. רוצים השכלה? פתחו ויקיפדיה. פה לא השכלה. פה חינוך. זה לא אותו דבר. טוב, אל תכעסו, ילדים, כנראה פשוט נגמר להם המקום באתר אחרי שפירטו בו על כל מצוות החג, על מנהגי שנה מעוברת, על כמה פרשיות קוראים בבית הכנסת ומתי, על פורים משולש ועוד שלל מבואות וציטוטים מסורתיים. למי איכפת מהיסטוריה משעממת כשיש כל כך הרבה מסורת כיפית להעמיק בה?

 

אבל תכלס ילדים, העיקר הוא המבט העכשיווי, ולכן הקליקו על הלשונית המתאימה, ושם תוכלו לגלות איך המסר היחיד האקטואלי שאותו מבקש משרד החינוך לקדם הוא, איך לא, ההשוואה בין חג הפורים לשואה (למרות שלהבנתנו, התשובה לשאלה האם גם בשואה בורא עולם משך בחוטים מאחורי הקלעים עומדת בסימן שאלה). זה לא שאפשר אגב לימוד המגילה לקיים בכתות הלימוד דיון האם וכיצד כוח משחית, או בפמיניזם, או בשוויון בפני החוק, או בנחיצותה של מדינה ככוח המגן על חלשים. כל אלה הרי אלמנטים שקיימים בסיפור המגילה ושקשה שלא לראות בהם אלמנטים עכשוויים… אבל לא. ה"מבט העכשיווי" הבלבדי הוא השוואה לשואה. ולמרות שדווקא מצאנו באתר את הקביעה ש"זה נשמע כמעט דמיוני, שינסו להשמיד באופן שיטתי אומה שלמה ושאומה שלמה אחרת תיקח חלק מרכזי בכך ותהיה שותפה", בכל זאת לא מצאנו בו אזכור לרצח העם הארמני, לטבח ברואנדה או לזוועות החמר רוג' בקמבודיה. כל אלה כאילו לא קרו, כי בסופו של דבר "מה שיכולים אנו ללמוד מן ההשוואה בין פורים לשואה… (זה שאסתר ביקשה) להפיח תקווה בליבותיהם של אחיה היהודים לאורך ההיסטוריה, להמשיך להאמין כי הישועה יכולה לבוא". כך משרד החינוך היהודי, סליחה, הישראלי.

 

אתר משרד החינוך הוא המראה של המשרד. אלא שמהמראה הזו משתקפת תמונה רוויה בתכנים דתיים ואתנוצנטריים שמחלחלים גם לאנשי החינוך ומהם לתלמידים. ערב חג הפורים אנחנו קוראים למשרד החינוך להסיר את המסכות, לחדול עם "הסתר הפנים", לקחת את עצמו בידיים ולהפנים שיש במדינה ציבור חילוני גדול מאוד שהעניין שלו בפורים ובחגים אחרים הוא חילוני, לאומי, תרבותי ואוניברסליסטי, ושהדת היא לא דרכו. להפנים, וליישם במהרה שינויים נדרשים בתכנים, במהות ובגישה.

מה דעתכם? האם סוף סוף גם לנו תהיה סיבה ל"שמחה וששון, משתה ויום טוב"? אולי דווקא כן! בכל זאת באתר משרד החינוך כתוב במפורש ש"אל נא לנו לשכוח את המסר העיקרי של המגילה – אל ייאוש, בכל מצב ירוד יכול להתקיים בין רגע "ונהפוך הוא".