עדכון אוגוסט 2020

לכבוד

 הנדון: העלאת המודעות בנושא פעילות חוץ, כניסת גופים חיצוניים לבתי הספר והגנים ותכנים מתאימים לחינוך הממלכתי

כניסתם של גופים חיצוניים לכיתות הגן וביה"ס במערכת החינוך הממלכתית, הפכה לעניין שבשגרה. החינוך הערכי, מעצב הזהות, נתון היום בידי עמותות, המוזמנות לבתי הספר ולגנים ועוסקות מול התלמידים בשאלות של זהות וערכים.
לא תמיד קיימת מודעות בקרב מקבלי ההחלטות, המקדמים הכנסת גוף חיצוני, לגבי מהותה ומטרותיה של העמותה הנכנסת או לצורך לבדוק את התאמתה לקהילה אותה משרת המוסד החינוכי.

מצאנו לנכון לפנות אליכם בבקשה לרענן נהלים, בכל הקשור לפעילויות עם תלמידים הכוללות אינטראקציה עם גורמי חוץ, ולהנחות את מנהלי מוסדות החינוך הממלכתיים הכלליים שביישובכם, גנים ובתי ספר, לפעול על פיהם.

ככלל, אנו מבקשים מכם לעודד את הנהלות הגנים ובתי הספר להשאיר את החינוך הערכי בידי סגל ההוראה המקצועי האמון על כך, ולהימנע ככל האפשר מהכנסת גופים חיצוניים לכיתות הלימוד.
ככל שהוחלט להשתמש בשירותי עמותה, אנו מבקשים שתסייעו להנהלות הגנים ובתי הספר לבחור בעמותה ובפעילויות ההולמות את אורח חייו, ערכיו וצרכיו של הציבור החילוני, המזין את מוסדות החינוך הממלכתיים. כניסת עמותות היום למוסדות החינוך נגזרת בעיקר מעלות הפעילות, יותר מאשר מאיכותה, תכניה או התאמת אופי העמותה ומנחיה לציבור הכללי.

הנהלים כולם מצויים בשורה של חוזרי מנכ"ל ותקנות. אנו מציעים כאן לשימושכם את המרכזיים שבהם:

1. הזכות להימנע מחינוך דתי
   זכויות הורים בחינוך – משה"ח – "חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי".
   כדי להבטיח זאת חשוב להקפיד על הימנעות משימוש בשפה אמונית ומהנחיה לפרקטיקות דתיות בכיתות הלימוד – בגני הילדים ובבתי הספר.

2. זכות ההורים לשותפות ומעורבות
   חוזר מנכ"ל תשס"ב/4 – שיתוף הורים בבתי ספר יסודיים – "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו.
   בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי וכרוך במענה לצרכים ולרצונות של הצדדים. עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתיים."

3. הזכות שלא להשתתף בפעילות חוץ, החובה לספק פעילות חינוכית חלופית וחובת קבלת אישור הורים לכל פעילות חוץ

חוזר מנכ"ל בנושא טיולים ופעילות חוץ בית-ספרית,  בין היתר מודגש בחוזר כי:
"3.11.1  מנהל בית הספר ישלח להורים בתחילת שנת הלימודים חוזר המפרט את תכנית הטיולים שהוכנה בבית הספר. בחוזר זה תהיה פנייה להורים לאשר את השתתפות ילדם בפעילות ותצורף הצהרת בריאות חתומה על ידי ההורים.
3.11.2   החוזר להורים יישלח, כאמור לעיל, בתחילת כל שנת לימודים, הטפסים החתומים ירוכזו בידי מחנך הכיתה, ומנהל בית הספר יוודא כי כל אישורי הורי התלמידים נאספו.
3.11.3  הורים המתנגדים להשתתפות ילדם בפעילות יודיעו על כך לבית הספר באמצעות טופס האישור."
וכן:  3.3.6. – "אחראי הטיול ייעזר בתחומי הדעת של ההורים המלווים תוך שילובם בפעילות החינוכית בטיול לצורך העשרת התלמידים."
"3.8  פעילות חינוכית לתלמידים שאינם נוטלים חלק בטיול – הטיול הוא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים הבית-ספרית, ואי-השתתפות בו אינה מקנה לתלמיד חופשה. על בית הספר לדאוג לתכנית לימודים חלופית במסגרת בית הספר לתלמידים שמסיבות שונות אינם נוטלים חלק בטיול. תלמידים אלה מחויבים להגיע יום-יום לבית הספר ולהימצא בין כתליו בפיקוח מתמיד."

חוזר מנכ"ל בעניין טיולים ופעילות חוץ בגן הילדים. בין היתר מודגש בחוזר כי:
3.5.3 הודעה להורים: ההורים יקבלו, בפגישתם הראשונה עם הגננת, מידע כולל על הטיולים המתוכננים. לפני כל יציאה לפעילות מחוץ לגן על מנהלת הגן לשלוח להורים הודעה על הפעילות שתכלול פירוט של הציוד האישי שעל הילדים להביא לטיול, ובכלל זה לבוש מתאים, כובע, מים ואוכל. על מנהלת הגן לקבל אישור בכתב מההורים לפני היציאה לפעילות."

חוזר מנכ"ל לעניין שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך : סעיף 3.3 מפנה לאמנה הבין מגזרית להפעלת תכניות במערכת החינוך, המדגישה את שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים, כולל ההורים, כבסיס לפעילות. על סעיף זה התבסס גם משרד היועמ"ש במכתבו לח"כ יעל גרמן שפנתה אליו בנושא:  "באשר לחובת היידוע של בתי הספר – מבירור שערכנו מול משרד החינוך עולה כי זו ההוראה הניתנת על ידם לבתי הספר. הסימוכין לכך מצוי בסעיף 3.3 לחוזר מנכ"ל לעניין שילוב תכניות חינוכיות חיצוניות במערכת החינוך מיום 2018.10.15 ,המפנה לאמנה הבין מגזרית להפעלת תכניות במערכת החינוך." להלן קישור למכתב.

4. בכל הקשור לגופים המספקים פעילות במסגרת העמקת החינוך היהודי, יש לוודא שהפעילות אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית. יש מקום לחדד בפני המנהלים, שכל פעילות שאינה במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית אינה פעילות חובה, ולכן יש להבטיח עדכון ההורים ומתן אפשרות להורים שלא לאשר השתתפות ילידיהם בפעילות.

4. מבחני תמיכה למרכזים להעמקת החינוך היהודי בבתי ספר ממלכתיים (2019)"סעיף 7(ד)- מבחנים ותנאים :(ד) הפעילות הנתמכת אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית בבתי הספר.  mivhane tmihcha haamakaa

5. חידוד ההנחיה הביטחונית והבטיחותית העוסקת בכניסת בגירים למוסד החינוכי

חוזר מנכ"ל בנושא בטיחות, ביטחון ושעת חירום , בהתייחסו לכניסת בגירים למוסדות חינוך אומר כך: "החוק למניעת העסקה של עברייני מין קובע ש"מעסיק לא יקבל בגיר לעבודה במוסד בטרם קיבל אישור ממשטרת ישראל, כי אין מניעה להעסקתו לפי החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001.
הגדרת "עבודה": "עבודה בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות מתן שירותים, המאפשרת למבצעה, במסגרת עבודתו, להיות בקשר קבוע או סדיר עם קטינים או עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית או התפתחותית או חסרי ישע."
"כל מנהל מוסד חינוכי או בעלים על מוסד חינוכי, או מי מטעמו, המעסיק אדם באמצעות קבלן או בכל דרך אחרת, באופן קבוע או סדיר או זמני, נדרש לוודא כי יש לאותו אדם האישור המתאים ממשטרת ישראל על העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות מין."

6. מניעת חלוקת חומרי פרסום, דברי מזון ועוד על ידי נציגי העמותות הפועלות בבתי הספר
   חוזר מנכ"ל בנושא איסור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך. : סעיף 2.6 מורה "יש להביא לפני הוועדה כל שיתוף פעולה עם גורם חוץ-מוסדי, לרבות גוף עסקי, לצורך פעילות במערכת החינוך, לרבות התקשרות או מתן או קבלה של חסות."

3.9 הוועדה אינה מאשרת:

א.פרסומת ישירה לתלמידים;
ב. פעילות המשלבת היגדים ומאפיינים הנוגדים אמות מידה חינוכיות או חברתיות;
ג.  פעילות שתגרום להוצאה כספית כתוצאה מהפרסום, מההתקשרות או ממתן החסות;
ד. פעילות המשלבת פרסומת שתגרום לחוסר שוויון הזדמנויות לרכישה בקרב התלמידים והצוות החינוכי;
ה. פעילות המביעה או המשלבת מסרים פוליטיים, מפלגתיים או מחאה חברתית.

3.10   הוועדה אוסרת:

א. מגע ישיר עם תלמידים;
ב.  חלוקת חומר פרסומי ושיווקי;
ג.  חלוקת מתנות ושוברים להגרלות;
ד. קבלת פרטים מזהים מתלמידים;
ה. החתמת תלמידים על מסמכים;
ו.  פרסום של שמות מותגים ומוצרים על אבזרי לבוש וציוד, כגון חולצות ותיקים.

3.11   גוף המתוקצב על ידי המשרד ואשר נוהל התמיכות של משרדי הממשלה חל עליו חייב לציין בפנייתו לוועדה את עובדת היותו נתמך או מתוקצב על ידי המשרד או את היותו בפיקוח המשרד. על הגוף המתוקצב על ידי המשרד חלים כל הכללים לגבי שילוב פרסומת מסחרית.

להלן המלצותינו ליישום יעיל של הנהלים ביחס לכניסת גופים חיצוניים המקבלים תמיכה במסגרת  העמקת החינוך היהודי:

• להעדיף השארת החינוך הערכי, לרבות זה העוסק בזהות יהודית, בידי סגל ההוראה המקצועי של בית הספר האמון על כך.
• הכנסת גוף חיצוני תעשה רק אם יתברר שיש ערך מוסף חינוכי לפעילות המוצעת.
• בית הספר יחויב ליידע את ראש מינהל החינוך בעירייה על כל כניסת גוף שכזה.
• לוודא שהפעילות אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית, איננה פעילות חובה וכי ההורים קיבלו הודעה על כך בכתב, ומראש.
• יש לתת הסבר מקיף ומלא להורי התלמידים, מראש, בנוגע לפעילות העמותה שנבחרה: מהות הגוף ומטרותיו; התוכנית הלימודית ומטרותיה; משך הזמן ותדירות הפעילות במהלך שנה"ל; הקשרים הפוליטיים של הגוף – אם קיימים.
• חובת נוכחות של מורה בכיתה בזמן הפעילות, לצורך בקרה על התכנים, ומתן אפשרות לנציג ההורים להיות נוכח ולהשתתף בפעילות.
• פעילות הגוף/האדם תתקיים רק בסיום יום הלימודים ולא בראשיתו או במהלכו. הפעילות לא תתקיים על חשבון שיעורים קיימים במערכת. תלמידים שהוריהם אינם מעוניינים שילדיהם ישתתפו בפעילות, יהיו רשאים ללכת הביתה באישור הוריהם.
• יש לוודא מראש כי התכנים מותאמים למגזר ולקהילה. על מנהל המוסד החינוכי לפגוש את המנחים בפועל, נציגי העמותה, ולאשר את התאמתם לפני כניסתם לכיתות הלימוד.
• במקרה שתתקבלנה תלונות של הורים על תכנים שאינם רלוונטיים לפעילות שאושרה, או על שימוש בשפה אמונית ובהנחיות לפרקטיקות דתיות שאינם מן העניין – תופסק פעילות הגוף לאלתר עד לבירור הנושא.

אנו סמוכים ובטוחים שרענון הנהלים יסייע בידי הנהלות בתי הספר והגנים ויאפשר לסגל ההוראה לקיים באופן ראוי ונכון את מחויבותו החינוכית כלפי תלמידיו, הוריהם והקהילה.

נשמח לעמוד לרשותכם.

בברכה ובאיחולים לשנת לימודים מוצלחת ופורייה

עמותת הפורום החילוני

פרטי התקשרות:
עמותת הפורום החילוני (ע"ר) דוא"לhiloniorg1@gmail.com
אסנת סברון –  מנהלת התחום הפדגוגי טל. 050-6887759
דיתי דגני- פלג – מנהלת העמותה – טל. 052-8465968

לקריאה נוספת ופירוט התנגדותנו לתכנית הלימודים לחצו כאן

13 אוגוסט 2018

לכבוד

שר החינוך, מר נפתלי בנט                                               מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב

רח' שבטי ישראל 34, ירושלים 9510557                      רח' שבטי ישראל 34, ירושלים 9510557

 למסירה ביד

מכובדנו,

הנדון: תכנית הלימודים "תרבות יהודית ישראלית" – התראה לפני נקיטה בהליכים

בשם מרשתנו, עמותת הפורום החילוני – איגוד השכונות והיישובים החופשיים (ע"ר), הננו מתכבדים לפנות אליכם בעניין שבנדון, כדלהלן:

1. פנייה זו הינה תולדה של פגיעה אנושה ולא חוקית בזכויותיהם של אזרחיה החילוניים של מדינת ישראל, בדמות תכנית הלימודים"תרבות יהודית ישראלית" (להלן: "תכנית הלימודים"), שנכפתה על ילדיהם, זאת באופן המטשטש את אופיו של זרם החינוך הממלכתי, עד הפיכתו לבבואה של זרם החינוך הממלכתי המשלב.
2. אזרחים אלה שולחים את ילדיהם למוסדות החינוך השייכים לזרם החינוך הממלכתי, תוך כוונה לממש את זכותם וחובתם החוקית והחוקתית, כאפוטרופסים של ילדיהם, להקנות להם חינוך ההולם את עולם הערכים שלהם כאשר זכות זו כוללת בחובה, בין השאר, את הפריבילגיה – הנגזרת של החירות לחופש מדת – להימנע מהקניית חינוך דתי לילדיהם.
3. מושכלת יסוד היא, כי מאפיין מהותי של הציבור החילוני, השולח את ילדיו למוסדות החינוך הממלכתי, הינו – הגדרת יהדותו כ'אתנית לאומית', ללא מאפיינים דתיים.
4. מכאן, שהולדתה של תכנית הלימודים הינה בחטא, לפי שהיא מתייגת מאפיין מהותי זה של הציבור החילוני משל היה 'בעיה' שיש לפתור, זאת כפי שעולה בבירור מהמבוא לתוכנית שם נקבע:
   "… לגבי רבים מבוגרי המערכת הממלכתית הבאים מבתים חילוניים, הקשר בין ישראליותם ליהדותם הפך אתני בלבד, וכפועל יוצא מכך, חשים רבים מהם בנתק בין זהותם הישראלית וזהותם היהודית." [1]

5. קביעה זו, אשר לא יכולה הייתה להיות מנוסחת בלשון ברורה יותר, מעידה על המהות האינדוקטרינית של תכנית הלימודים, אשר הולדתה בקביעה כי קיים 'פגם' במאפיין מהותי של הציבור החילוני ומכאן – שיש 'לחנכו מחדש'.
6. שאיפה זו, אשר מקעקעת את עצם זכותם הבסיסית, היסודית והחוקתית של אזרחיה החילוניים של המדינה לחופש מדת, די בה כדי לחייב את הקביעה – עוד לפני בחינת תכני התכנית עצמה – כי היא אינה יכולה להתקיים במשטר דמוקרטי, ומשכך חייבת להיעלם מן העולם.
7. בניסיון לטשטש את מהותה הברורה והפסולה של תכנית הלימודים, כאמור, טוענים הוגי התכנית כי הציבור אשר שולח את ילדיו למוסדות החינוך הממלכתי 'אינו עשוי מקשה אחת', וכי תלמידיו הם כאלה אשר:
   "…באים מבתים בעלי מגוון זהויות חילוניות ומסורתיות ולעתים אף דתיות…" [2]
   'בהתאם', קובעים הם כי:
   "…תלמידים רבים במערכת החינוך הממלכתית הבאים מבתים המגדירים את   יהדותם כ'מסורתית' אינם מוצאים בתוכנית הלימודים הקיימת (מעבר ללימודי התנ"ך) מספיק תכנים יהודיים משמעותיים, וגם לא ביטוי מספק למורשת המשפחתית שלהם (מתוך עולם המנהגים והמסורות של עדות וקהילות ישראל). התוכנית הנוכחית רואה איפה לנגד עיניה את מגוון הזהויות של תלמידי מערכת החינוך הממלכתית, על פני כל הרצף, ומבקשת לתת להן ביטוי ומענה הולם…".

8. אלא שקביעה זו, לא זו בלבד שאין בה כדי להצדיק את המוטיבציה ליצירת תכנית הלימודים, אלא דווקא להיפך, יש בה כדי לחדד את הפגיעה האנושה בזכותו של הציבור החילוני לאוטונומיה חינוכית – תרבותית.
9. וזאת למה? לפי שמן המפורסמות היא כי, כבבואה של הציבור הישראלי, מערכת החינוך הישראלית אינה עשויה מקשה אחת, ויש בה גוונים מובנים אשר יש בהם כדי ליתן ביטוי ומענה הולם לאותם אזרחים אשר 'אינם מוצאים בתכנית הלימודים הקיימת מספיק תכנים יהודיים משמעותיים'.
10. כך, לאזרחים אלה ניתנת זכות הבחירה, מכח חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג – 1953 (להלן: "החוק"), לשלוח את ילדיהם אל:
    • מערכת החינוך הממלכתי דתי – המחנכת את תלמידיה לאורח חיים דתי, על פי המסורת הדתית ברוח הציונות הדתית;
    • או לחילופין אל – מערכת החינוך הממלכתי משלב – המשלבת בתכנית הלימודים שלה לימודי יהדות מוגברים;
    • או לחילופין אל מוסדות החינוך, במסגרת החינוך הממלכתי, אשר מפעילים את תכנית תגבור לימודי יהדות (תל"י), אשר חרטה על דגלה את העיסוק בזהות היהודית-הישראלית של תלמידיה[3].
11. מהי זכות הבחירה של אזרחיה החילוניים של מדינת ישראל? זו כלל אינה קיימת!
12. המוצא היחידי מבחינת הציבור החילוני, הוא שליחת ילדיהם אל מוסדות החינוך ממלכתי, שם – ורק שם! – מופעלת תכנית הלימודים, באופן אשר לא מותיר להם כל מרחב מחיה למימוש האוטונומיה לה הם זכאים, לבחור לילדיהם בזרם החינוך הרצוי להם, והלכה למעשה מרוקן זכות זו מתוכן[4].
13. לא זו אף זו; מהותה, מאפייניה ותכניה של תכנית הלימודים לא זו בלבד שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונות ועדת שנהר[5] (להלן:"ועדת שנהר"), חרף יומרתם של הוגיה להציגה ככזו, אלא אף סותרים אותן באופן מהדהד, כפי שעולה מעיון מדוקדק בתכנית והשוואתה לעקרונות היסוד שבדוח הוועדה (הדברים מובאים להלן בקליפת אגוז בלבד[6]) כי:
    • תכנית הלימודים מתעלמת מהצורך להדגיש את היותה של היהדות החילונית/חופשית בעלת מטען ערכי חיובי, הצומחת מתוך החוויה היהודית מודרנית, ולא רק העתיקה, והיא ממזגת ערכים מתרבות ישראל ומתרבות העמים;
    • תכנית הלימודים נקבעה כמקצוע חדש, נפרד, ללימודי יהדות, בניגוד גמור לעמדת ועדת שנהר, כי 'יש לחתור ללימוד מקצועות היהדות באופן שידגיש את אופייה כמקצועות הומניסטיים מנחילי תרבות וערכים המעניקים כלים לבניית השקפת עולם', וכי 'יש להימנע מהעמדת לימוד תולדות עם ישראל, יצירתו ותרבותו בהקשר של הסתגרות או הטפה';
    • כותבי תכנית הלימודים נוטלים על עצמם תפקיד של מגבשי זהות, תוך רמיזה, כאמור, כי זהותם היהודית של אלה המגיעים מבתים חילוניים פגומה, ויש להחליפה בתפיסת עולם יהודית דתית אמונית;
    • רשימת מושגי היסוד והטקסטים המוצעים בתכנית מצביעים על שליטה כמעט מוחלטת של תכנים דתיים, כאשר הטקסטים מהתרבות העברית חילונית אינם מספקים אלטרנטיבה לציר הדתי, מאחר ונבחרו כאלה אשר משמרים את היסוד הדתי, ומאחר ובניית תכנית הלימודים לא נותנת לטקסטים החילוניים מעמד אוטונומי.
14. בחינת מכלול ההיבטים של תכנית הלימודים מחייבת את המסקנה כי, למעשה, עסקינן בתכנית אשר עולה בקנה אחד – במדויק – עם עקרונות החינוך הממלכתי המשלב, אשר הגדרתו, בסעיף 1 לחוק, הינה כדלהלן:
    "חינוך ממלכתי המשלב בתכנית הלימודים שלו לימודי יהדות מוגברים, ושם דגש על עיסוק בזהות יהודית ועל חינוך לפי תכנית השלמה למוסד חינוך ממלכתי משלב".

15. כך, דה פקטו, כופה משרד החינוך את הפיכת בתי הספר השייכים לחינוך הממלכתי למוסדות חינוך ממלכתיים משלבים, וזאת, בין השאר, בניגוד להוראות סעיף 4ב לחוק, הקובעות תנאים ברורים להפיכת מוסד חינוכי למוסד חינוך ממלכתי משלב, ובין השאר – מחייבות דרישה של (לפחות) שני שלישים מכלל הורי התלמידים ואת הסכמת רוב הצוות הפדגוגי באותו מוסד, לביצוע מהלך זה.

אם כן – מהו מקומה של תכנית זו בבתי הספר הממלכתיים?

17. השגות אלה – ורבות רבות אחרות – על מהותה, מאפייניה ותכניה של תכנית הלימודים הועלו בפניכם במספר הזדמנויות, החל בפגישה רבת משתתפים בה נטלו חלק ראשי אגף מורשת במשרד החינוך וחברים מצוות ההיגוי של מרשתנו, שהתקיימה בפברואר 2017, עוד בטרם נכתבו חומרי הלימוד הרלוונטיים, ושבעקבותיה אף נשלח נייר עמדה בו הוצגו במרוכז טענות מרשתנו והתנגדותה לתכנית, המשכן בפניות מטעם מרשתנו, מימים 5.9.17[7] ו – 26.9.17, אשר כלל לא נענו, וכן במסגרת פגישה עם נציגיכם, אשר התקיימה ביום 17.7.18, בין השאר בעקבות המלצת בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ 8201/17[8], לקיומה של הדברות בטרם הזקקות להליכים משפטיים.
18. דא עקא, הפגישה האחרונה עם נציגיכם, שהוגדרה על-ידם כפגישה לא רשמית, במהלכה הם הבהירו כי תכנית הלימודים תישאר על מכונה, אף העמיקה את סימני השאלה בקשר אליה.
19. כך, בין השאר, באשר להגדרת תכנית הלימודים, נקבע על ידי נציגיכם כי , מחד, עסקינן ב'מקצוע חובה', ומאידך – עסקינן בתכנית אשר מיועדת לבתי הספר הממלכתיים בלבד.
20. ברי, כי הגדרה זו אינה יכולה להתקיים!
21. מושכלת היסוד של מערכת החינוך הישראלית[9] הינה, כי 'תוכנית חובה', או בשמה האחר 'תכנית ליבה', הינה תכנית אשר הינה:
    "…המכנה הלימודי המשותף המחייב את כל הלומדים במערכת החינוך הישראלית"[10].
    ואשר מעצם הגדרתה:
    "…נועדה לחשוף כל תלמיד בישראל, באשר הוא, ובלא שים לב למגזר החברתי אליו הוא משתייך, לתכנים לימודיים בסיסיים בעלי אופי כללי, לאומי ואוניברסאלי.. תכנים אלה הם הגרעין הבסיסי, המשותף והמאחד את כל הזרמים השונים בחברה הישראלית"[11].

21. מכאן, שמעצם היותה של תכנית הלימודים מיועדת למוסדות החינוך הממלכתי בלבד, אין היא יכולה להיחשב תכנית חובה/תכנית ליבה, והגדרתה ככזו, אם בכלל[12], נגועה באי חוקיות היורד לשורשו של עניין ואף בהטעיה פשוטה של ציבור התלמידים, הוריהם ומחנכיהם.
22. ממילא – מהותה, מאפייניה ותכניה של תכנית הלימודים, כולם מכוונים למגזר אחד (אותו זה אשר 'צריך תיקון'), וחותרים תחת עצם מהותו של מונח הליבה, כמפורט לעיל.
23. נציין עוד, כי גם שאלת אופן אישורה של תכנית הלימודים כתכנית חובה, בין השאר בדרך של מילוי, כדין, של חובת היוועצות שר החינוך עם וועד החינוך[13], לא נענתה על ידי נציגיכם, ונותרה לוטה בערפל, באופן המחייב את התייחסותכם המפורשת והמפורטת.
24. אם כך, וככל שאין עסקינן בתכנית 'חובה' או 'ליבה', הרי שדה פקטו עסקינן בהכרח בתוכנית אשר אינה תכנית חובה, ואשר מוסדות החינוך הממלכתיים אינם מחויבים בהוראתה, זאת כפי שעולה, בין השאר, מחוזר מנכ"ל תכנית ליבה, אשר קובעת כי מוסדות החינוך מחויבים להוראת מקצועות הליבה בלבד, וכי:

"המקצועות הנלמדים בתכנית זו הם הבסיס המחייב בכל מערכת החינוך, ועל בית-ספר להכריע מה להוסיף על ההיקף המחייב ובאיזה תוקף"
וכי –
 "יש להתייחס אל תכנית היסוד (הליבה) כאל הציר שכל בית ספר בונה עליו את תכנית לימודי החובה והבחירה שלו". [14]

25. מכל האמור לעיל עולה תמונה קשה, על פיה נכפית על ציבור התלמידים החילוני – אשר גם כך מופלה לרעה באופן קיצוני מול ציבור התלמידים המסורתי או הדתי, להם כאמור לעיל ניתנת זכות הבחירה בין מספר מסגרות חינוך – תכנית הלימודים אשר אינה עולה בקנה אחד עם השקפת עולמם ואורחות חייהם מבית, ואשר מטרתה המוצהרת הינה 'תיקונם' של אלה, באופן אשר מאיין, הלכה למעשה, את זכותם החוקתית לחופש מדת.
26. אשר על כן, הנכם נדרשים בזאת:
    • להבהיר ולפרט מהי הגדרתה של תכנית הלימודים וכנגזרת – לפרט באשר להליך אישורה, לרבות שאלת קיומה של חובת ההיוועצות, ואופן הצגתה בפני כל הגורמים הרלוונטיים.
    • להבהיר מדוע לא תבוטל תכנית הלימודים ותופסק לאלתר הפעלתה של תכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים, ולחילופין – מדוע לא יוגדר המקצוע כמקצוע בחירה, ויתאפשר לקהל ציבור התלמידים החילוני לבחור אם ללמוד את התכנית אם לאו, וכיצד, אם בכלל, להתאים אותה לאופיו, השקפת עולמו ואורחות חייו.
27. לתשובתכם הדחופה נודה.

בכבוד רב,

טל עברי, עו"ד                                         דב קרנר, עו"ד

עברי, קרנר ושות' משרד עורכי דין

[1] מתוך המבוא לתוכנית 'תרבות יהודית ישראלית', עמ' 8. הדגשים הם של הח"מ.

[2] מתוך המבוא לתוכנית 'תרבות יהודית ישראלית', עמ' 8.

[3] ראה את חוזר המנכ"ל בקשר לתכנית תל"י, מיום 1.5.03.

[4] ראה בג"ץ 3752/10 אמנון רובינשטיין נ' הכנסת.

[5]  אשר המלצותיה פורסמו בחודש אוגוסט 1994

[6] ראה עוד, בעניין זה, את פניות מרשי מימים 5.9.17 ו – 26.9.17.

[7] אליה צורף בשנית נייר העמדה שהועבר אליכם לאחר הפגישה שהתקיימה בפברואר 2017 מטעם מרשנו.

[8] שפסק הדין בו ניתן ביום 13.6.18.

[9] ראה, בין השאר, את סעיף 4 לחוק

[10]  ראה את חוזר המנכ"ל מיום 1.4.09 (עדכון אחרון מיום 13.7.14).

[11]  בג"ץ 4805/07 ההדגשות הן של הח"מ.

[12] נפנה אל חוזר מנכ"ל – יולי 2017 – מקצוע תרבות יהודית  – ישראלית, אשר אינו כולל הגדרת התכנית כ'חובה' או 'ליבה'.

[13] ראה, בין השאר, את סעיף 14 לחוק.

[14] ראו חוזר מנכ"ל תשסו/3(א), כ'ט בתשרי התשס'ו, 01 בנובמבר 2005

לקריאה נוספת ופירוט התנגדותנו לתכנית הלימודים לחצו כאן

                     עדכון אוגוסט 2019

לכבוד

מנהלי גני הילדים ובתי הספר הממלכתיים

הנדון: העלאת המודעות לצרכי הציבור החילוני בגנים ובבתי הספר הממלכתיים

מערכת החינוך הממלכתית נועדה להעניק חינוך ציבורי לציבור הכללי. הציבור המזין את המערכת הוא ציבור מגוון. בשנים האחרונות חשים יותר ויותר הורים חילוניים כי ערכיהם ואורח חייהם אינם מוצאים ביטוי מספיק במערכת, ואף מופלים לרעה לעומת אורח החיים המסורתי והדתי. שיח אמוני והנחיה לפרקטיקות דתיות, שאינם חלק מהגדרת זהותו של החילוני, נכנסים למוסדות החינוך הממלכתי הכללי בדרכים שונות, גלויות וסמויות, ומביאים לפגיעה מתמשכת בזהותו ובדימויו העצמי של התלמיד החילוני.

לקראת שנת הלימודים תשע"ט העומדת בפתח, ראינו לנכון לפנות אליך בבקשה לקחת תחושות אלה לתשומת לבך ולפעול על מנת להפחית ככל הניתן את התופעות המביאות למצב זה.

בראשית דברינו נציין כי אנו מתייחסים למלאכת ההוראה והחינוך כאל פרופסיה, הדורשת הכשרה פדגוגית משמעותית והתמחות בתחומי הדעת השונים. מסיבה זו אנו מבקשים להשאיר בידי סגל ההוראה המקצועי של בתי הספר והגנים את החינוך הערכי והעיסוק במקצועות ובפעילויות מעצבי זהות, ולהשתדל ככל האפשר שלא להעבירם לידי גופים חיצוניים. במקביל אנו מבקשים מכלל חברי הצוות להתאים עצמם, במסגרת עבודתם, לאקלים ולאורח החיים המקובל על הציבור אותו הם משרתים.

הצעדים הנדרשים ליצירת אקלים נטול הדתה במוסד החינוכי דורשים בעיקר מודעות. מודעות לשפה ומודעות לחומרי הלימוד בהם משתמשים, וכן מודעות ורגישות בבחירת פעילויות הנמסרות לידי גורמי חוץ.

היענות לכללים שלהלן תעניק מרחב מכיל, המכבד את השונות ואת המגוון, ותאפשר לכל תלמיד להרגיש שייך:

• הימנעות משימוש בשפה אמונית.
• הימנעות משימוש ומהנחיית התלמידים לקיום פרקטיקות דתיות.
• במסגרת לימודי היהדות, הימנעות מהצגה חד צדדית של היהדות. עידוד השימוש במקורות שישקפו מגוון נקודות מבט כגון: התייחסות לזרמים השונים ביהדות היום ולאורך הדורות. היהדות כתרבות. היהדות כהיסטוריה. קריאת התנ"ך כיצירה ספרותית. הצגת סיפור הבריאה לצד סיפורי בריאה מתרבויות שונות; הוספת ההסבר המדעי באמצעות תיאוריית המפץ הגדול.
• הבחנה ברורה ומודגשת בין מיתוס לבין מציאות; בין דעות לבין עובדות; בין אמונה לבין ידיעה; בין מעשִיָה לבין אמת.
• מתן מקום לספקנות ולחשיבה ביקורתית, לשאילת שאלות ולהשוואה בכל נושא נלמד, לרבות יהדות לגווניה.
• עיסוק בערכים כלל אנושיים יביא לידי ביטוי את הערך במשמעותו האוניברסאלית והאקטואלית, תוך הדגמת האופן בו הוא מוצא ביטוי ביהדות ובתרבויות אחרות.

להלן המלצותינו ליישום יעיל של הנהלים ביחס לכניסת גופים חיצוניים המקבלים תמיכה במסגרת העמקת הזהות היהודית:

• להעדיף השארת החינוך הערכי, לרבות זה העוסק בזהות יהודית, בידי סגל ההוראה המקצועי של בית הספר האמון על כך.
• הכנסת גוף חיצוני תעשה רק אם יתברר שיש ערך מוסף חינוכי לפעילות המוצעת.
• להקפיד שהפעילות לא תערך במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית*: בהתאם להנחיה המופיעה בסעיפים 7(ד) במסמך מבחני תמיכה למרכזים להעמקת החינוך היהודי בבתי ספר ממלכתיים (2019)
  "סעיף 7(ד)- מבחנים ותנאים:(ד) הפעילות הנתמכת אינה נערכת במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית בבתי הספר.*פעילות שלא במסגרת תכנית הלימודים הפורמלית הנה, בהכרח, פעילות שאינה חובה ולכן יש לידע את הורי התלמידים על קיומה ולאפשר להם שלא לאשר את השתתפות ילדיהם בפעילות.

• לתת הסבר מקיף ומלא להורי התלמידים, מראש, בנוגע לפעילות העמותה שנבחרה: מהות הגוף ומטרותיו; התוכנית הלימודית ומטרותיה; משך הזמן ותדירות הפעילות במהלך שנה"ל; הקשרים הפוליטיים של הגוף – אם קיימים.
• להבטיח נוכחות של מורה בכיתה בזמן הפעילות, לצורך בקרה על התכנים, ולאפשר לנציג ההורים להיות נוכח ולהשתתף בפעילות.
• לדאוג לכך שפעילות הגוף/האדם תתקיים רק בסיום יום הלימודים ולא בראשיתו או במהלכו. הפעילות לא תתקיים על חשבון שיעורים קיימים במערכת. כך, תלמידים שהוריהם אינם מעוניינים שילדיהם ישתתפו בפעילות, יהיו רשאים ללכת הביתה באישור הוריהם.
• לוודא מראש כי תכני הפעילות מותאמים למגזר ולקהילה, ולהיפגש עם המנחים בפועל, נציגי העמותה, כדי להבטיח את התאמתם לאוכלוסיית התלמידים לפני כניסתם לכיתות הלימוד.
• במקרה שתתקבלנה תלונות של הורים על תכנים שאינם רלוונטיים לפעילות שאושרה, או על שימוש בשפה אמונית ובהנחיות לפרקטיקות דתיות שאינם מן העניין – תופסק פעילות הגוף לאלתר עד לבירור הנושא.

אנו קוראים לכם להטות אוזן קשבת לרחשי לבם של הורים ותלמידים וביחד להבטיח אקלים חינוכי טוב ומטיב לכל הנכנס בשערי מוסדכם.

 בברכת שנת לימודים פוריה ומוצלחת

הנהגת הפורום החילוני

פרטי התקשרות עם עמותת הפורום החילוני [ע"ר]:

דוא"ל : hiloniorg1@gmail.com

דיתי דגני-פלג – מנהלת העמותה

אסנת סברון – מנהלת התחום הפדגוגי

אתר הפורום החילוני : https://www.hiloni.org.il/

חיים בתוך סיפור – הוצאת מכון הרטמן – ספר לכיתות ז

מדובר בספר שכולל קטעים מסוימים שבהם איתרתי הדתה קשה, קטעים אחרים חילוניים ואף מעולים, ובעיקר פרקים שלמים שבהם יש יותר "הטפשה" מ"הדתה".

חציו הראשון עוסק ב"דמויות מופת" – מחברי הספר בחרו אותן. אי אפשר להימלט מהסטטיסטיקה – תשע מתוך עשר הדמויות הן דתיות – כולל שלושה מתוך ארבעה בתקופה שכבר היו בה חילונים רבים ואף מופתיים. חוץ מרחל המשוררת שמובאת כאן כעלה תאנה – כל יתר דמויות המופת שמוגשות להזכירכם לילדים חילוניים הן דתיות. לפעמים נתון אחד אומר הכול. עוד עובדה מאלפת: בן גוריון לא זכה להימנות על דמויות המופת האלו, אבל כן מוזכר כ"סייד קיק" לרבי יוחנן בר זכאי. זה סדר העדיפויות של הספר הזה והתכנית בכללותה.

חוץ מזה שהחצי הזה הוא מופת ל"הטפשה" – הדמויות מוצגות כפלקטים בשטחיות שמעליבה את האינטליגנציה של תלמידים בכיתה ז'. הם לא רק פלקטיים אלא גם לא תמיד מעניינים: על הרמב"ם אנחנו לומדים למשל שהוא היה מאד עסוק. כמו תמיד, החזרות על טקסטים וסיפורים שכבר נלמדו בשנים קודמות מתישות. יוצאי דופן הם הפרקים על רחל (לא מפתיע) ועל ברוריה – הרבנית שניתן להציג היום כפמיניסטית. דרכה נחשף קצת השקר שעליו מתבססת התכנית כאילו המסורת היהודית חפה מכל מיזוגניות, שנאת האחר וכו'. אני הייתי מסתפק בהוראת שני הפרקים הללו (ואולי גם הפרק על יונה בוגלה – לא בגלל מה שכתוב בספר אלא בגלל שהוא אכן דמות מרתקת ולא מוכרת מספיק) ומדלג על היתר (והכי טוב – מדלג על כל התכנית המטופשת הזאת).

לפרקים אפשר לחשוב שהספר מיועד רק לציבור מסורתי – מכאן גם הדגש הכה גדול על הדת ועל יהדות המזרח. מסתבר שלא. אבל קשה להבין מה הטעם בהנגשתו לתלמיד חילוני.

כמיטב המסורת של התכנית, החצי השני של הספר לא קשור לראשון ועוסק בבר מצווה, בחגים ואיך לא – בשבת. החלק על בר המצווה מתחיל טוב. אפילו מצויין. גישה הוגנת וחילונית, ואפילו מלמדים טקסט של מרטין בובר ושיר של רוברט פרוסט. לפתע נזכרו המחברים שהם כותבים לילדים בוגרים ולא לתינוקות שנשבו. אבל כל זה קורס כשמתחילים לדבר על הטקס. פתיחות, פתיחות אבל הטקס חייב להיות דתי. אין שום לגיטימציה כאן לטקסים חילוניים, וגם לעמדה שבוחרת לא לערוך בר מצווה כלל. השיא הוא החלק על התפילין שבו הספר הופך למסמך שווקי של תנועת חב"ד. אגב – אחד הסאבטקסטים בספר הזה הוא שטקסים דתיים הם מזרחיים. למשל בתיאור טקס בר המצווה מובאים רק שלושה קטעים: תיאור בר מצווה מהמאה ה 19 ממרוקו, תיאור בר מצווה של אלבר ממי (שמתרחש גם הוא במגרב) וטקסט על בר מצווה בתימן. לגיטימי אבל אולי אפשר לפתור לפחות ילדים אשכנזים מהספר רווי ההדתה הזה? אגב – הייתי בטוח שהנטייה המזרחית הזו מגיעה משילוב של אידאולוגיה מסורתית ומסקנות ועדת ביטון אבל משהו כאן מטריד אותי: הטקס הנוסף היחידי שזוכה להתייחסות בפרק הזה, מלבד שלושת טקסי בר המצווה מזרחיים הוא טקס התבגרות של שבט המסאי באפריקה. לי זה נשמע יותר כמו אוריינטליזם גזעני מאשר עידוד מזרחיות – אני טועה? הדיון בטקס הבת מצווה מן הסתם פתוח יותר ואפילו כולל תיאור טקס חילוני לחלוטין (היחידי שאינו מזרחי!). זו לא חכמה. גם כאן אגב לא התאפקו ושלחו רמיזות כבדות לשטחיות הבת מצווש החילונית. ניחא.

הטקסט על יום כיפור מתחיל בדיון מאד בעייתי במושג "תשובה" ובקישור בינו לבין "תפילה". הסיפור של יונה הנביא מוצג שם כסיפור ראליסטי, שוב מובא הסיפור התלמודי על אלעזר והחמור (שכנראה ניתנה הוראה מגבוה לדחוף אותו בכל חור אחרת לא ברור למה צריך ללמוד את הסיפור הלא מבריק הזה כל כך הרבה פעמים במהלך התכנית), מכל כתביה העמוקים של חנה ארנדט הצליחו למצוא טקסט בנאלי וחבל, וחנה סנש מבטאת התלבטויות סבירות שבולטות בעומקן היחסי לטקסט מטומטם להפליא שמובא מפי הרב קרליבך.

יום רבין זוכה לטיפול הסטרילי שמאפיין את כל התכנית: המתנקש (איך קוראים לו?) לא מוצג כדתי ואין שום רמז לתפקיד שמילאו הדת וכוהניה ברצח הזה. במקום זה אנחנו לומדים שם מה מלמדים ב"בתי ספר ובתי מדרש פלורליסטיים" ביום הזה. מה לזה ולתלמיד החילוני? לא ברור. אגב גם כאן וגם מאוחר יותר בקטע על ל"ג בעומר, יש חזרות על נושאים שעלו כבר בחלק הראשון. אבל ממילא אין קשר בין החלקים – אז שיהיו גם כפילויות.

כמובן כבכל שנה חייבים ללמוד על שבת. כאן היא מוצגת כ"המצאה של התרבות הישראלית" (??). שוב מדברים על קדושת השבת – אבל דווקא באמצעות טקסט חתרני ומעורר דיון. אהבתי. התעצבנתי לראות שבויכוח על חשיבות השבת לתרבות החילונית העברית הביאו רק צד אחד תומך (אחד העם וביאליק) בלי להציג דובר של הצד שכנגד, אבל המשימה בסוף ניחמה אותי כי מול טקסט דתי של במבי שלג וטקסט רדוד ומתחנף של שלי יחימוביץ', הביאו טקסט ארוך של אבי אלבז – ממייסדי הפורום החילוני, ולא המתון שבהם. שאפו.

ואז הגיעה הנפילה הסופית: ל"ג בעומר. זה התחיל נהדר עם טקסט הוגן ומאוזן על הסיפור ההיסטורי ודיון מורכב בדמותו של בר כוכבא, ודילוג אלגנטי (למעט תמונה אחת) על הדלקת המדורות (בהתחלה חשבתי שאולי יש כאן גישה אקולוגית בריאה), אבל אז נדהמתי לגלות שמול המורכבות הזו מופיע תיאור חד צדדי אוהד מאד של רבי שמעון בר יוחאי, ותיאור מפורט ונלהב של ההילולה השנתית לזכרו (כולל המשימה המונומנטלית המופנית לילדים לבדוק "האם במשפחתכם קיימות מסורות מיוחדות הנוגעות לדמותו או לטקס העליה לרגל למירון?" – אופס). אם כך זה המסר של הספר: לאומיות ומדורות בל"ג בעומר אאוט, הילולה בהר מירון אין. ככה חוגגים לפי "חיים בתוך סיפור" את ל"ג בעומר בישראל של היום. לידיעת ילדיכם החילוניים.

שורה תחתונה: הרבה רע ומעט טוב. יותר רע מטוב. עדיף לבחור אלטרנטיבות.

קטעים להימנע מהם: עמ' 129, 138-148, 186-191

קטעים מומלצים: 39-45, 72-81, 113, 118, 177-8

היתר ברובו חלש ושטחי (אבל אם להיות הגון – זה מאפיין את כל התכנית הזאת, לא רק את הספר הזה).

ב-21.2.2018 – ביקשנו מבית המשפט הנכבד להוציא צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם, כדלקמן:
מדוע לא יפעלו המשיבים לביטול הנוהל המנחה את בתי החולים בכל רחבי הארץ לאסור הכנסת מוצרי מזון, ובכלל זה חמץ, לשטחם במהלך הפסח, וכפועל יוצא מונע מעובדים, חולים ובני משפחותיהם הבאים לסעוד אותם, לאכול כפי רצונם החופשי.

ב-5.3.2019 – בית המשפט הנכבד אכן הוציא צו על תנאי בו הוא מורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא יאפשרו הכנסת מזון (לרבות חמץ) לבתי החולים בתקופת הפסח, תוך קביעת הסדרים מתאימים אשר יאפשרו שמירה על כשרות המזון המוגש על ידי בית החולים; זאת בין בדרך של הגשת המזון המסופק על ידי בית החולים בכלים חד פעמיים או על ידי מציאת פתרון מדתי אחר.
עוד ינמקו המשיבים מדוע לא יימנעו המאבטחים בבתי החולים מלנקוט צעדים לאכיפת נושא הכשרות בפסח, לרבות בדרך של הערות לבאי בתי החולים בנושאי מזון וכשרותו.

ב-20.11.2019 – התקיים הדיון השלישי והאחרון. ניכר מדברי השופטים ודרישותיהם מהמדינה ומהרבנות שדעתם אינה נוחה מהמצב הקיים וכי הם נוטים לקבל את העתירה. אנחנו עדיין ממתינים להחלטת השופטים.

ב-30.4.20 ניתן פסק הדין – העתירה התקבלה

ב-15.6.2020 הגישה הרבנות בקשה לדיון חוזר.

ב- 10.1.2021 החליטה נשיאת העליון לדחות את הבקשה לדיון חוזר ובכך אשררה את תוצאות העתירה – נצחון לכבוד האדם ולזכויות היסוד שלו.

** קישור לכל המסמכים בתיק – כולל הפס"ד במלואו ומעקב אחר יישום הפסיקה – בעדכונים השוטפים שבתחתית הדף

• מהו חולה המאושפז בבית החולים, אם לא אדם שמושל באחת מבגדיו, מביתו, ממשפחתו, מהרגליו ומכבודו ומוטל על מיטה בחדר הרבים, כשרק וילון דק, פתוח למחצה, מגדיר לו את פרטיותו.
• שם – בחדר חוליו – קלונו, חרפתו, מחלתו וגופו מוצגים לכל – לחולים, לרופאים, לאחיות, לעובדי השירות ולמבקרים.
• והאדם? הוא מפוחד ומבוהל, נתון לשבט ולחסד בידיהם של זרים, ואין בידו להבחין בין טוב ובין רע, בין נכון ללא נכון, וכל מהותו נשענת על תקוותו שנוהגים בו ביושר ובכבוד.
• ומהו חולה הבא לטיפול, או בדיקה? כמוהו כתינוק טועה שעל גופו השתלטה המחלה, והוא חסר אונים וידע, מבקש תרופה ועצה נכונה מזרים. והאדם, בלית ברירה, מפקיד את כולו בידיהם, משכנע את עצמו שהם, בבית של החולים, יטפלו בו במסירות ובכבוד.
• ולתוך הסיטואציה חסרת האונים הזאת של החולה, נכנסת ההנחיה לפיה בפסח החולה לא יכול לאכול כאוות נפשו.
• הנחיה שקובעת שבפסח לא יוכלו בני המשפחה והחברים להביא מאכלים מהבית.
• והאדם? כל רצונו הוא להתרפא, אין לו כוחות להילחם מלחמות אחרות. אין לו רצון, ובטחון ואומץ לעמוד על שלו מול המערכת, שמא יבולע לו, שמא יפגע הטיפול, שמא יכעסו עליו.

לקריאת העתירה במלואה – בגצ פסח רשמי בתוספת עותרים

נספח 1 – נוהל בתי חולים – הרבנות הראשית מחלקת יבוא_נוהל בתי חולים הרבנות הראשית

נספח 2 – מכתב ראשוןנספח 2 חמץ בבתי חולים – מכתב לראש הממשלה 2.1

נספח 3 – מכתב התראה נספח 3 חמץ בפסח מכתב התראה 18.1.18

להדסטארט למימון עלויות ההליך המשפטי – בג"צ נגד נוהל חמץ בביה"ח

עדכונים שוטפים:

• להחלטת בית המשפט המורה למשיבים להגיש את תגובתם לעתירה – 18015500.J01החלטה – 1
• המדינה ביקשה דחייה בהגשת תגובתה למועד אחרי פסח. ביהמ"ש הורה לה להגיש את תגובתה עד ה- 25.3.2018 – 18015500.J03 תגובה עד ה 25.3
• תשובת המדינה – תגובת המדינה – עתירה כשרות פסח
• לאחר קבלת תשובת המדינה הוחלט על העברת העתירה להרכב. . 18015500.J06העברה להרכב
• נקבע מועד לדיון – 8.7.2018
• התקיים דיון ראשון. דיון שני, שיכלול טיעונים, יתקיים בחודשים הקרובים, לאחר שהמדינה תגיב על שאלות השופטים. כל שלושת השופטים התייחסו לבעיית חוסר האיזון החוקתי שבין חופש דת לחופש מדת במצב הקיים, והודיעו שהם מתכוונים לעסוק בנושא בדיון הבא, תוך שהם מצפים מהמדינה לפתרונות יצירתיים שימנעו את הפגיעה הקיצונית והלא מידתית כפי שהיא קורית היום.
• החלטה – החלטה 18015500.Z07
  פרוטוקול הדיון – פרוטוקול דיון 8.7.2018
  תיקון פרוטוקול לבקשת המדינה – 18015500.Z08עדכון פרוטוקול
• על פי דרישת השופטים צורפו בתי חולים כמשיבים לעתירה.
• שירותי בריאות כללית שלחו תגובה מקדמית – תגובה מקדמית שירותי בריאות כללית
• תגובה התקבלה גם מהדסה הר הצופים ועין כרם – ירושלים תגובת הדסה הר הצופים
• ביום 11.10.2018 בקשה המדינה ארכה של חודשיים נוספים להגשת תשובותיה לשאלות השופטים כפי שעלו בדיון הראשון – 1550-18 הפורום החילוני ו1710-18 עדאלה – בקשת ארכה 11.10
• המדינה קבלה ארכה להגשת תשובותיה עד תאריך 20.12.18, תוך הבטחה שדיון המשך בפני הרכב יתקיים במהלך ינואר 2019. 18015500אישור בקשה להארכת מועד תשובה.Z11
• נקבע מועד לדיון השני – 24.12.2018 בשעה 09:00 – נדחה.
• ב-23.12.2018 התקבלה תשובת המדינה לשאלות השופטים כפי שעלו בדיון הראשון. תשובת המדינה הפורום החילוני 20.12.18 – סופי להגשה
• ב-15.1.2019 מסרנו את תגובתנו לתשובת המדינה, לאור בקשת בית המשפט. תגובה למדינה נוסח סופי; נספח א – כשרות-פסח במלונות – תשעח נדלה ב-13.1.19 נספח ב – נוהלי פסח – כללי הרבנות הראשית נדלה ב-13.1.19; נספח 1 – פסח בבתי החולים – נוסח-משותף
• דיון שני יתקיים ב-29.1.2019 בשעה 14:00 באולם ג' | הרכב – כב' השופטים:הנדל, פוגלמן, גרוסקופף  נדחה.
• 27.1.19 – המדינה מבקשת דחיית הדיון בעקבות נסיגת הרבנות הראשית מהסכמתה לחלופה אותה הציעה בתשובת המדינה לשאלות השופטים. 1550-18 הפורום החילוני ו1710-18 עדאלה – הודעה מעדכנת 27.1.19 (1)
• 28.1.19 – בית המשפט קיבל את בקשת הדחייה, תוך שהוא מעמיד תנאים למשיבים. מועד חדש ייקבע בהמשך. 1801550. החלטה 28.1.19 – דחיית דיון
• המשיבים קיבלו ארכה נוספת להגשת תשובתם 1550 ארכה להגשת תשובת המדינה עד ה-27.2
• התקבלה תשובת המדינה המעודכנת תשובת המדינה – הודעה מעדכנת – 27.2.19
• ב-3.3.2019 מסרנו את תגובתנו לתשובה המעודכנת של המדינה בגצ פסח תגובה להודעה מעודכנת
• דיון שני יתקיים ב-5.3.2019 בשעה 10:00 באולם ג'. הרכב – כב' השופטים: הנדל, פוגלמן, גרוסקופף
• 5.3.2019 – בעקבות הדיון שהתקיים היום הוציא בית המשפט צו על תנאי  בהתאם למבוקש בעתירה 18015500.Z20צו על תנאי
  פרוטוקול הדיון – פרוטוקול דיון 5.3.2019
• ב-16.4.2019, ערב חג הפסח, פרסמנו את חוות דעתו של עו"ד יאיר נהוראי, לאור הדיונים שהתקיימו עד כה: חוות דעת בעניין חמץ בבתי החולים במהלך חג הפסח
• 14.7.2019 – תצהיר תשובה משיבה 1-2 – שר הבריאות ומנכ"ל משרדו –  תצהיר תשובה משיבים 1-2 יולי 2019
• 3.10.2019 – תצהיר תשובה משיבה 3 – הרבנות הראשית תצהיר תשובה משיבה 3 אוקטובר 2019
• דיון שלישי יתקיים ב-20.11.2019 בשעה 13:00 באולם ב'. הרכב – כב' השופטים: הנדל, פוגלמן, גרוסקופף פרוטוקול דיון שלישי 20.11.19

• פס"ד – 30.4.2020 – העתירה התקבלה. להלן הפס"ד במלואו פסד בגץ חמץ 30.4.20

• ב-15.6.2020 הוגשה בקשה לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב על ידי הרבנות הראשית  חמץ בבתי חולים – בקשה לדיון נוסף – 15.6.20- – נוסח סופי להגשה
• ב-10.1.2021 התקבלה החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה לדיון נוסף – החלטה בתיק דנג"ץ  20039050.V09
• לקראת פסח 2021 – הבהרה חשובה: בהמשך לפסיקת בג"ץ – אין לבתי החולים ו/או לכל מי שפועל מטעמם סמכות לאסור הכנסת מזון לשטח בית החולים ומניעת אכילת חמץ בין כתליו. ראו התייחסותו של עו"ד יאיר נהוראי לנושא חווד משפטית פסח 2021
• ב- 27.3.2022 שגרנו מכתב למנכ"ל בית החולים הדסה, לאחר שנודע לנו כי בכוונת הנהלת ביה"ח להפר את פסיקת בג"ץ בנושא הכנסת המזון לשטח בית החולים על ידי באי בית החולים: חולים, בני משפחה ועובדים כאחד. להלן המכתב  Letter to Hadassah 27.3.2022
• ב-10.4.2022 שגרנו מכתב למנכ"ל בית החולים שערי צדק, לאחר שנודע לנו כי בכוונת הנהלת ביה"ח להפר את פסיקת בג"ץ בנושא הכנסת המזון לשטח בית החולים על ידי באי בית החולים.
  להלן המכתב letter to shaare zedek 10.4.22
• ב-18.4.2022 שלחנו מכתב למנכ"ל בית החולים לניאדו, לאחר שהתברר שבית החולים מפר ברגל גסה את פסיקת בג"ץ.
  להלן המכתב letter to laniado 18.4.22

נ י צ ח נ ו !!! הצלחנו להגן על כבוד האדם וחירותו !!! 

ב-28.3.2023 חוקקה הכנסת את חוק החמץ, במסגרת תיקון לחוק זכויות החולה: הצעת החוק שהתקבלה –  hametz law 28.3.23 וזה נוסח החוק ברשומות –  25_lsr_2131811hametz reshumot

בו ביום, 28.3.2023, שלחנו מכתב למנהלי בתי החולים ובו בקשתנו מכל אחד ואחת מהם: "להצהיר, בשם המוסר, רוח חוק זכויות החולה, ובעיקר בשם האחריות שלך לטיפול
מיטבי במאושפזים, כי לקראת הפסח הקרב תבחר שלא להפעיל את ההיתר שניתן לך ולא תסמיך עובדים לאכוף אותו."   letter to hospital administrators 28.3.23

• באפריל 2023 הגישה עמותת ישראל חופשית עתירה לבג"ץ בעניין החוק עוקף בג"ץ שהתקבל בכנסת.
• ב-31.5.23 ניתן פסק הדין בעתירה. השופטים ביקשו למחוק את העתירה, אך הדגישו:

8. אין מחלוקת בין העותרת ובין משרד הבריאות באשר לסמכויות שסעיף 9א לחוק מקנה לבתי החולים. משרד הבריאות הבהיר, כאמור, כי הסמכות הנתונה למנהל בית החולים היא לקביעת הוראות בדבר האיסור או הגבלה של הכנסת חמץ לשטח בית החולים, וליידוע באי בית החולים על הוראות אלה – וזאת בלבד. כמו כן, הודגש כי סעיף 9א לחוק אינו מקנה לבתי החולים סמכויות של חיפוש בכליהם ובגופם של באי בתי החולים או מניעת כניסת אנשים או חמץ לשטח בית החולים.
   כפי שציין משרד הבריאות בתגובתו, זו מלכתחילה הייתה כוונת המחוקק, והדברים באו לידי ביטוי, בין היתר, בדבריו של יושב ראש ועדת הבריאות, חבר הכנסת אוריאל בוסו, בעת שהתיקון הובא למליאת הכנסת לקריאה שניה ושלישית:

"הוועדה אפשרה את הסמכת בית החולים, להבדיל ממאבטח המועסק במיקוד חוץ – אחד מעובדי בית החולים – והבהירה היטב כי סמכות העובד תהיה ליידע בדבר הוראות שקבע מנהל בית החולים. חברי הכנסת, לא חיפוש בתיקים, לא מגנומטרים לחיפוש חמץ, לא למנוע כניסה של מאן דהוא לבית חולים או לעכב. לא סמכות לתפיסת חמץ ולא סמכויות אכיפה כאלה ואחרות, אלא הצעת החוק נועדה להסמיך את מנהל בית החולים לקבוע את הכללים הנכונים, אחרי שהוא קובע את האיזונים, תוך שמירת הדינים. אני סמוך ובטוח שמנהלי בתי החולים יפעילו את הסמכות שניתנה להם בשום שכל ומתוך התחשבות בזכויותיהם של כל הנוגעים בדבר" (הדגשה הוספה – י"ע). 

סמכות מאבטחי בית החולים היא אפוא לשמירה על ביטחון הציבור בלבד, ומשכך אין להם סמכות לבצע חיפוש אחר חמץ, ואף אין להם סמכות ליידע על הוראות בית החולים באשר לאיסור או להגבלה על הכנסת חמץ. עמדת משרד הבריאות תואמת לעמדתה של העותרת, והן עומדות בקנה אחד עם פסק דינו של בית משפט זה בעניין הפורום החילוני ועם התיקון לחוק, אשר נועד להסדיר בחקיקה את המצב הקיים באשר לסמכויות בתי החולים בזמן חג הפסח. 

עוד רשמנו לפנינו כי בכוונת משרד הבריאות לפרסם הנחיות למנהלי בתי החולים באשר לסמכויות המוקנות להם מכוח סעיף 9א לחוק על מנת לבאר את המצב, ודומה כי יהיה בהנחיות אלה כדי להסדיר את הנושא, והכל בהתאם לעמדת משרד הבריאות כאמור לעיל.

לקראת פסח 2024 שלח משרד הבריאות הנחיה למנהלי בתי החולים לפעול על פי חוק זכויות החולה. להלן ההנחיה: חוק זכויות החולה (תיקון מס' 13), התשפג-2023-27529624

המכתב כולל את סעיפי החוק הרלוונטיים לעניין פסח, ומסיים בהדגשה חשובה:

"עוד יודגש, כי עובד שהוסמך רשאי, כאמור בחוק, ליידע בדבר הוראות שקבע מנהל בית החולים בלבד. עובד זה אינו מוסמך לבצע חיפוש בתיקים, למנוע כניסה של מאן דהוא לבית חולים או לעכב כניסתו.".

פעילות שוטפת – ראו בדף הפייסבוק שלנו

י. נהוראי – עורך דין

רח' מדבר סיני 16, ירושלים

טלפקס: 5817822-02 נייד- 3008760-054

6 בפברואר 2018

הנדון: מכינה קדם צבאית ישיבת בני דוד– עלי

בשם מרשיי,  ארגון "הפורום החילוני" וח"כ מוסי רז, הנני לפנות אליך כדלקמן:

מרשי " הפורום החילוני", הינו ארגון שמטרתו מאבק בתופעות ההדתה של מערכות החינוך והצבא ושמירה על זכויות החילוניים במדינת ישראל.

מרשי מוסי רז, הינו ח"כ מטעם סיעת מר"צ .

1. במכינה הקדם צבאית בני דוד- עלי, מלמד הרב יוסף קלנר .
2. שיעוריו המצולמים מוצגים כמודל וכדוגמא לשיח בישיבה באתר האינטרנט של המכינה .
3. בשיעור שכותרתו "יתרונות האישה בהכרה האינטואיטיבית ובתפקיד היומיומי" עולים הדברים הבאים:
   • אישה אינה מיועדת לקנות דעת, אלא לעסוק בחפץ כפיה.
   • אישה לא אמורה לעסוק ברוח ולא לשאוף לשנות עולם מבחינה תרבותית,וכן לא ליצור ערכי מוסר עליונים.
   • נשים דעתן קלה.
   • בדואים הינם עם נחות, ביחס ליהודים.
   • עמוס עוז וירון לונדון הינם מייצגי התרבות הבהמית .
4. לצד עקרונות אלה, משתמש הרב קלנר בביטויי זלזול בנשים באשר הן נשים. להלן מספר דוגמאות:
   • "בגלל ששולחים אותן (את הבנות . י.נ) לאוניברסיטאות הן נהיות גאונות גדולות ? לא"
     "יש מנכ"ליות פה ושם – בחורילות כאלה".
     "היכולת הרוחנית של הנשים היא מוגבלת".
     "כשלמדתי במדרשה לבנות אמרתי בת שלא סורגת כיפה שלא תכנס לשיעור – לפחות שתעשה משהו בידיים שלה".
     "כשתציב שאלה מהי מגמת החיים לאשה, היא תקבל מבט דיכאוני ." ו. "רק נשים אומרות שהן רוחניות- זה קשקוש ."

5. זאת ועוד, במכינה מלמד הרב יגאל לוינטשיין, ובאתר האינטרנט מוצגות הרצאותיו המצולמות .
6. כזכור הרב לוינשטיין הביע עמדות נגד קהילת הלהט"ב ונשים בכלל .
7. מרשיי רואים בחומרה את העובדה שגוף הנתמך על ידי משרד החינוך ועל ידי משרד הביטחון לא רק שמאפשר למוריו לומר דברי בלע כאלו בין כתליו אלא אף מציג לראווה את הדברים כמודל ודוגמא לשיח המתנהל בתוכו.
8. חמור מכך, הדברים נאמרים במסגרת חינוכית המכשירה את תלמידיה לעמדות מפתח בצה"ל.
9. מכאן שהדברים אינם חמורים רק בשל הגיבוי שהמדינה נותנת להם, אלא ניתן להניח שבוגרי המכינה יספגו את המטען הערכי שניתן להם, לרבות דבריהם של הרב קלנר והרב לוינשטיין, ויישמו אותו במסגרת תפקידם בצה"ל.
10. בכך עלולים בוגרי המכינה לפגוע בכלל הנשים המתגייסות לצבא, ובזכותם של חיילים וחיילות חילוניים לחופש מדת.
11. חוק המכינות הקדם–צבאיות, תשס"ח–2008* סעיף 1, הגדרות, קובע כי מכינה קדם צבאית הינה "מסגרת חינוכית … ושמטרותיה הכנת החניכים לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית ."
12. סעיף 2 (א) לחוק קובע כי" המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה יכיר במכינה קדם-צבאית לפי הוראות שקבע שר החינוך"
13. סעיף 3 (ב) לחוק קובע כי "תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה בתקציבן של כלל המכינות הקדם-צבאיות המוכרות לפי סעיף קטן (א), ייקבע בתחומי פעולה נפרדים ,מחציתו בסעיף תקציב משרד החינוך ומחציתו בסעיף תקציב משרד הביטחון…"

14. מכל האמור לעיל, המכינה איננה עומדת בהגדרות החוק ,שכן מטרותיה לכאורה, הינם לחנך את התלמידים למעורבות חברתית ואזרחית הנוהגת במדינה משיחית דתית, ולא במדינה דמוקרטית .
15. לפיכך מרשיי דורשים כי תבטלו לאלתר את ההכרה במכינת בני עלי – דוד, ויופסק תקצובה.
16. בנוסף ,אתם נדרשים לצמצם את הנזקים שנגרמו וייגרמו לחיילות ולחיילים כתוצאה מחלחול המסרים הנפסדים הללו.
17. לא זו אף זו אלא שמשרד הביטחון נדרש להנחות את צה"ל להפסיק כל שיתוף פעולה המתקיים בינו לבין המכינה.
18. במידה ולא תפעלו לאלתר, יראה מרשי את עצמו לפעול בכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותו .

                                                                                                                           בכבוד רב,

                                                                                                                          יאיר נהוראי, עו"ד  

התייחסות לבדיקת ה"ועדה" מטעם משרד החינוך והערותיה לסקירת ספרי הלימוד שבוצעה על ידי הפורום החילוני בעזרת הורים מתנדבים 

הקדמה

בעקבות פרסום סקירות הספרים שהתבצעו על ידי הורי הפורום החילוני באפריל 2017, יצא משרד החינוך בהודעה כי יקים ועדה לבדיקת הטענות. מהתקשורת נודע לנו כי הוועדה סיימה את עבודתה והגיעה למסקנה ש"אין הדתה בספרים". בספטמבר 2017 הגשנו, יחד עם עמותת חדו"ש, בקשה לממונה על חופש המידע במשרד החינוך ובה דרישה לקבל מידע מפורט על האופן בו פעלה הוועדה האמורה. בסוף אוקטובר התקבלה תשובת הממונה. להלן תגובתנו [תגובת הפורום שולבה גם בידיעה שפורסמה בעיתון הארץ מה-31.10.2017]

חמש הערות מקדמיות :

1. הפורום החילוני פרסם באפריל 2017 את תוצאות בדיקת מצב ההדתה בספרי הלימוד לבית הספר הממלכתי היסודי. הפרסום כלל טבלה מרכזת ובה פרטי הספר ותקציר הסקירה; סקירה מלאה של כל אחד מהספרים שנבדקו על פי מחוון הדתה שיצר הפורום, וכן מסמך מסכם ובו מסקנות והמלצות בעקבות הבדיקה. – מתשובת המשרד לא ברור האם כל המסמכים עמדו לנגד עיני הבודקים מטעמו או הטבלה המרכזת בלבד. כן ברור שבדיקת המשרד התייחסה רק לסקירות ספרים ספציפיים ולא לטענות המהותיות של הפורום כפי שנוסחו במסמך המסכם.
2. בדיקת הפורום החילוני כללה 86 ספרים [כולל סדרות ספרים שנבדקו ומוספרו אחד אחד] – מתשובת המשרד עולה שנבדקו סה"כ 57 ספרים [חלק מהספירה השונה נובע מריכוז של ספרי סדרות תחת כותרת אחת], אולם הטבלה שצורפה, המכילה 57 ספרים, כוללת הערות ל-27 ספרים בלבד.
3. ספרי הלימוד שנסקרו על ידי הורי הפורום החילוני נבדקו על פי מחוון אחיד, שכלל ממדים וקריטריונים אליהם התבקשו הסוקרים להתייחס בבדיקתם. – מתשובת המשרד לא ברור כלל מי בדק את הספרים מטעמו, על פי מה נסקרו הספרים, מה היו הממדים והקריטריונים על פיהם התבקשו הבודקים לקבוע אם קיימת הדתה.
4. לא היתה כל אינטראקציה בין הפורום החילוני לבין משרד החינוך בנושא ספרי הלימוד. הפורום לא פנה מעולם למשרד בעניין זה, ולא זכה לפניית המשרד אליו: לא לפני הבדיקה, לא במהלכה ולא בעקבותיה. – הדבר תמוה במיוחד, שכן בתשובת המשרד נאמר כי הבדיקה נערכה בעקבות תלונה ופניה ספציפית של הפורום החילוני למשרד. אם כך אמנם היה – מדוע לא נשלחו תוצאות הבדיקה למתלונן? [התשובה שבקישור הגיעה לידינו רק בעקבות הדרישה מהממונה לחופש המידע: בדיקת עומק של נושא ההדתה תגובה לפורום החילוני]
5. ההתייחסות שלהלן מבוססת על תשובות המשרד לבקשה שהופנתה לממונה על חופש המידע במשרד החינוך, לאחר שפורסם בתקשורת שוועדה מטעם משרד החינוך בדקה את טענות הפורום החילוני ומצאה שאין הדתה בספרי הלימוד.  תשובה לבקשת מידע על פעילות הוועדה

לאור כל זאת, קשה להתייחס ברצינות הראויה לבדיקת המשרד.

אף על פי כן, להלן שש התייחסויות לטבלת הבדיקה ששלח המשרד: בדיקת הספרים שהוערו על ידי הפורום החילוני

1. ששה ספרים, לגביהם היו הערות הדתה של בודקי הפורום – נמצאים ברשימת המשרד [הטבלה] אך אין כל התייחסות של בודקי המשרד אליהם. – לדוגמא:

בודק מטעם הפורום החילוני מצא לנכון לכתוב כך בסקירתו את הספר "צועדים בדרך המילים" לכתה ו': "ריבוי הציטוטים המקראיים, ובעיקר אלו התלמודיים, לדעתי זה יותר מסר סמוי שהבסיס הערכי לפעולות האדם (למשל יחס האדם לטבע או יחס היחיד לחברה הסובבת אותו) מבוססים על ערכים דתיים. … ה"צידוק" (הלגיטימי בעיני) להכללתם של קטעי קריאה תלמודיים רבים הוא שמדובר במשלב שפה עצמאי שיש להכירו. במסגרת זו ישנם פה ושם דיונים בלשון החכמים, כיצד היא שונה מהלשון המקראית וכדומה. זה נכון, מעשיר ולגיטימי.
אבל אם זו המטרה, מדוע אין שום עיסוק "דקדוקי" ברבדים אחרים של השפה? למשל אין כל עיסוק בעברית העכשווית. קטע אחד בלבד, נדמה לי, לקוח מהתקופה שבין חתימת המשנה למאה ה-20 . אין שום עיסוק, למשל, בשירת ספרד, בשפה מליצית במשלב גבוה (להוציא, אולי, עיסוק זניח בנאום של יצחק רבין), ואפילו על סלנג יש משפטים אחדים בלבד.  לאור אלו הכנסת קטעים תלמודיים רבים כל כך ב"תירוץ" של צורך שבעיסוק במשלבי שפה שונים נראה לא מספק."
יש כאן טיעון מהותי, שלא זוכה להתייחסות בודקי המשרד.

דוגמא נוספת: מפתח הקסם – קוראים עם קסם. נבדק פעמיים על ידי הורי הפורום החילוני. באחת הסקירות נכתב כך: "חלקו של הספר הדן בימי חג אינו ראוי בעיני ומצריך שינוי מהותי! תכני הדת מובאים אל התלמיד הצעיר כאילו היו עובדה מוגמרת. אינני רוצה שתלמידים יקבלו דברים כעובדות שאין אליהן עוררין. לחשוב תמיד מצריך מחשבה ביקורתית, ועלינו להכשיר אותם לחקור דברים בצורה לוגית והגיונית ולא להסתמך על סיפורים מיתולוגיים ללא כל בסיס עובדתי."
גם כאן – טיעון מהותי, שלא זוכה להתייחסות בודקי המשרד.

2. תשעה ספרים, המיועדים לממלכתי ולממלכתי-דתי, והכילו הערות הדתה על ידי בודקי הפורום, נמצאו על ידי בודקי המשרד כראויים כיוון שהם "מותאמים לאוכלוסייה שלה הם מיועדים".

דוגמא: השבחה ב' חוברת 3: "כמה בהמות טהורות מכל סוג העלה נח לתיבה?" ו- "הידעתם? – בהמה טהורה כשרה למאכל" 
ספר לימוד חשבון – מותאם לאוכלוסייה לה הוא מיועד.

דוגמא נוספת: בודק הספר "מסע מדע" לכתה ו' מטעם הפורום החילוני מלין על כך שאין התייחסות בספר למושג "אבולוציה" למרות שהנושאים בהם הספר דן דורשים זאת.
"הפרק "חיים בסביבה" דן, בין השאר, במגוון צורות של הסתגלות בע"ח לסביבתם, ללא שום אזכור למילה "אבולוציה", אפילו כמושג, למרות שהספר שופע במסגרות צדדיות שמטרתן הצגת מושגים חדשים" ו-" יתרה על זאת, בפרק 233 ישמו קטע שלם על "סחלב השביט", שידוע גם כ"סחלב דרווין". הטקסט מסביר שהפרח נתגלה ע"י צ'רלס דרווין, שחזה את קיומו של העש שמסייע בהאבקתו. זו נחשבת בספרות לדוגמה קלאסית לעיקרון של אבולוציה מתכנסת. בקטע הנ"ל לא מוזכרת בשום מקום המילה "אבולוציה" ואין שום אזכור לכך שדרווין הוא זה שפיתח את התאוריה הזו. בנושא זה הספר "מיישר קו" עם תכנית הלימודים של משרד החינוך, שלא מציג את הכרת המושג "אבולוציה" כציון דרך."
על כך כותב הבודק מטעם המשרד: "הספר מותאם לאוכלוסייה שלה הוא מיועד"

3. בשלושה ספרים ישנה הצעה של בודקי המשרד לשינויים קוסמטיים שלא מתייחסים למהות. למשל: " ביום הכיפורים עלינו לבקש כפרה " מציעים לשנות" : לפי המסורת , ביום הכיפורים עלינו לבקש כפרה."
4. בשלושה ספרים יש המלצה של בודקי המשרד לשנות איורים – איור אחד המכפיש משפחה חילונית, והמלצה לאיורים "מעורבים".
5. בששה ספרים בהם נמצאה מידה של הדתה על ידי בודקי הפורום החילוני נרשמה הערה של בודקי המשרד כי "הספר ראוי – נכתב על פי תכנית הלימודים.". ללא כל התייחסות ספציפית לטענות.
6. הספר, העיקר שהבנו לכתה ה', שבו כתב הסוקר מטעם הפורום: "מפריע לי שהפרק הראשון בספר הוא עם גוון דתי אמוני מובהק – בנושא, בטקסטים, באיורים. אפילו יש הפניה לסיור וירטואלי בבית המקדש באתר של עמותה שפועלת למען הקמת בית מקדש שלישי (כרך א, עמוד 13).", והכולל גם מסר לעם ישראל בעניין, זכה לתגובה הבאה מטעם בודק המשרד: "הספר ראוי – כתוב עפ"י תכנית הלימודים . גם לילדים חילוניים מותר להשתתף בסיור וירטואלי בבית המקדש."

לסיכום, אין בבדיקת המשרד התייחסות לאף אחת מטענותיו המהותיות של הפורום החילוני, כפי שפורטו במסמך מסכם הבדיקה:

• אינדוקטרינציה של תפישה לאומית-יהודית אורתודוקסית
• שילוב רב מאוד של המקורות בלימודי השפה
• ניכוס הערכים הכלל אנושיים והצגתם כערכים יהודיים
• טקסטים מחוץ להקשר וחזרה על החגים והשבת
• הצגה מגדרית ומגזרית אורתודוקסית ושמרנית
• תכנים פרטיקולריים
• וכמובן – ההבנה שאת ספרי הלימוד יש לקרוא בהקשר של מעגלים נוספים המשפיעים על המערכת ויחד יוצרים מסה קריטית.

 בשעה שמסתכלים על כל המכלול מבינים שלא מדובר כאן ב"קצת יידישקייט" אלא בהדתה גמורה.

י. נהוראי – עורך דין

רח מדבר סיני 16 ירושלים

טלפקס: 02-5817822 נייד- 0543008760

                                                                                                                                                                                                                                            6.11.2017

לכבוד,

מנכ"ל מד"א
רב מגן, אלי בין
באמצעות פקס  03-6306046 ו-  03-6300234
ובאמצעות מייל – דרך  info@mda.org.il

שלום רב,

הנדון: דרישה למחיקה לאלתר של דרישות הצניעות בקורסי מד"א לנוער

בשם מרשי, הפורום החילוני, הנני פונה אליך כדלקמן:

1. נערות אשר רצונן להתנדב בפעילות מד"א, פנו למרשי בבקשה לבחון את חוקיות הדרישה לקוד לבוש צנוע, שהופנתה אליהן כתנאי סף להשתתפות בקורס מע"ר לנוער.
2. יודגש מיד, ועל מנת למנוע אי הבנות. מרשי מודע לכך כי מהלך העבודה במד"א מתבצע במדים, ולפיכך עניינו של מכתב זה נוגע אך ורק לנוהל הלבוש שקבעת לקורס הלימודי עצמו.
3. לגופו של עניין סעיף 2 בנהלי הקורס קובע: (מצ"ב טופס נהלי הקורס, ומסומן נספח 1)

"לבוש הקורס:
חולצה עם שרוולים ללא מחשוף, לא גופיות, לא חולצות ווי.
נעליים סגורות לא נעלי בובה או סירה או מוקסינים.
מכנסיים ארוכים ללא קרעים, לא טרנינג או טייטס.
שיער אסוף לבעלי שיער ארוך .
חניך אשר יגיע בלבוש אסור יישלח לביתו".

4. בנוסף, קיבלו הנערות מייל המסביר את דרישות הצניעות, וזו לשונו: (מצ"ב הודעת המייל, ומסומנת נספח 2)

"שלום רב,
אנו שמחים לבשר כי התקבלת להתנדבות בארגון נוער מד"א!
מאחר ומד"א מעסיק מתנדבים ועובדים מכל הדתות והמגזרים אנו מבקשים להתחשב ברגשות כולם ולכן ההגעה לקורס היא בלבוש צנוע בלבד:
נעליים סגורות
מכנסיים ארוכים/ חצאיות ארוכות
חולצה ללא מחשוף ועם שרוול (לא גופייה)
שיער אסוף לבעלי/ בעלות שיער ארוך

5. מרשי רואה בחומרה רבה את החלטתך "להלביש את הנוער", שמשמעותה היא זלזול ברגשות הנערים והנערות החילוניים, והעדפת רגשותיהם של הדתיים.
6. למרשי לא ברור כיצד מתיישבת עמדתך לפיה "אנו מבקשים להתחשב ברגשות כולם" עם הפגיעה החד צדדית ברגשותיהם של החילוניים. ככל שהבנתו של מרשי מגעת, החילוניים הם חלק מ"כולם".
7. למרשי לא ברור מדוע בחירה דתית גוברת בעיניך על בחירה תרבותית, ומדוע רגשותיהם של הדתיים חשופים יותר מאלה של החילוניים.
8. מד"א הינו גוף אשר פועל במסגרת חוק מגן דוד אדום , תש"י – 1950, וכפוף לחוקי מדינת ישראל.
9. לפיכך בהחלטתך זו, להכתיב חוקי צניעות, הינך עובר על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר מעגן את זכותו של כל אדם בישראל לחופש מדת, וכפועל יוצא את הזכות לחופש הביטוי.
10. בנוסף, החלטתך זו הינה כפייה דתית על כל המשתמע מכך. ובעניין זה כבר נקבע בבג"צ מס' 3872/93 מיטראל בע"מ נגד ראש הממשלה ושר הדתות, מר יצחק רבין כי:

" עקרון על – שמקורו בשלטון החוק (במובנו המהותי) ובהלכה שיצאה מלפני בתי המשפט – הוא שלאזרח ולתושב שמורים גם חופש הדת גם החופש מדת .
" מעקרון העל של חופש הדת והחופש מדת תיגזר הלכה, כי אין כופים מצוות דת על מי שאינם שומרי מצוות ועל מי שאינם רוצים בקיום מצוות דת; אין כופים – לא במישרין ולא בעקיפין".
"האינטרס שקנו שומרי מצוות משקלו הוא רב-עד-מכריע בביתם פנימה, וכל עוד מבקשים הם דבר לעצמם. ככל שירחקו מביתם ויקרבו אל רשות הרבים – או אל רשות היחיד של הזולת – או ככל שיבקשו לשלול דבר מן הזולת, כן ייחלש כוחו של אותו אינטרס, והרי כנגדו יעמדו אינטרסים של הזולת, ברשות הרבים או ברשות היחיד שלו".

11. זאת ועוד, החלטתך זו מן הראוי שתבחן גם בפרשנות המרחיבה של החוק להטרדה מינית, תשנ"ח-1998, שהתייחסות אליו נמצאת בנהלי העבודה של ארגונך, כפי שמופיע באתרכם תחת הכותרת: הטיפול במקרים של הטרדה מינית ומניעתה:
    " 1. מד"א רואה בחומרה כל מקרה של הטרדה מינית ופועל בנחישות לקיים את הוראות החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1988 (להלן: "החוק") ולהבטיח לכל העובדות והעובדים, המתנדבות והמתנדבים ולמקבלי השירות, סביבת עבודה ופעילות בטוחה ומוגנת"

12. סעיף 3 (א)(5) לחוק להטרדה מינית, תשנ"ח-1998 קובע, כי הטרדה מינית הינה, בין היתר: "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;"
13. מאליו ברור כי החלטתך להלביש בכפייה את הנוער החילוני הינה התייחסות מבזה ומשפילה לגופן ולגופם של הנערות והנערים.
14. לפיכך הינך נדרש תוך 14 יום להוריד את הדרישה לצניעות מתנאי הקבלה.
15. במידה ולא, יפעל מרשי בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו על מנת לאפשר  לבני הנוער החילוניים להתנדב במסגרת הארגון, מבלי שיושפלו, ותוך שמירה על כבודם ועל חירותם.

בכבוד רב

יאיר נהוראי, עו"ד

נספח 1 – נהלי קורס מע"ר נוער – מרחב דן  נהלי הקורס מרחב דן מדא מער

נספח 2 – הודעת המייל בדבר קבלה להתנדבות בארגון נוער מד"א – מרחב דן הודעת המייל בדבר קבלה להתנדבות בארגון נוער מד

קישור לכתבה בנושא – חדשות 2 – מהדורה מרכזית – 6.11.2017: הדתה במד"א? אסור להשתתף עם גופיה